אפרים מול, שורד השואה שהיה אמור להקריא את תפילת "אל מלא רחמים" בעצרת הממלכתית ביד ושם, הלך לעולמו. מול, נזכיר, התמוטט לפני החזרה הגנרלית, זמן קצר אחרי שנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי "רעייתי שרה ואני שמענו בצער על פטירתו של שורד השואה אפרים מול ז"ל. רק לפני ימים אחדים נפגשתי עם אפרים, שנבחר להתפלל את תפילת 'אל מלא רחמים' בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אנחנו מבקשים לשלוח תנחומים מעומק הלב לרעייתו רחל ולילדיו. יהי זכרו ברוך".
הרב מול, שורד שואה חסיד חב"ד שנבחר לשאת את התפילה בטקס הממלכתי, סבל מדימום מוחי. הזמר שולי רנד החליף את הרב מול בטקס, ונשא את תפילת "אל מלא רחמים" במקומו.
באתר יד ושם תואר סיפורו של מול. הוא נולד בבלגיה 1938. הוריו ומשפחתו היגרו לבלגיה מוורשה, מקום הולדתם, מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה. בספטמבר 1942 ניסו הוריו של אפרים להימלט מבלגיה הכבושה בידי הנאצים. הם תכננו להגיע לשווייץ כדי לקבל שם מקלט והגיעו ברכבת לעיר בזנסון שבצרפת, לא רחוק מהגבול עם שווייץ, ושכרו חדר בבית מלון קטן.
שלטונות שווייץ סגרו את הגבול בפני פליטים יהודים, אך להוריו של אפרים נודע כי אחד מתושבי העיר מסייע ליהודים לעבור את הגבול בלילה, תמורת תשלום. אותו אדם היה אמור להגיע לבית המלון בלילה שלמחרת, כדי לקחת את אפרים והוריו אל מעבר לגבול, אבל במקומו הופיעו במלון שני אנשי גסטפו ועצרו אותם.
אפרים והוריו הובאו לתחנת גסטפו ששכנה לא הרחק מהמלון. אחד הגרמנים הורה לשני שוטרים צרפתיים לקחת את אפרים. אמו הספיקה לנשק אותו והכניסה אל כיסו שתי תמונות: תמונה שלה ותמונה של אביו. זו הייתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותה. ב-18 בספטמבר 1942 גורשו הוריו, בלה וראובן לאושוויץ, בשילוח מספר 34 ממחנה הריכוז דראנסי שליד פריז, ונרצחו.
אפרים אומץ על ידי בני הזוג וייל, יהודים צרפתים שהיו הורים לבת יחידה. בשנת 1956, כאשר היה בן 18, הוא התוודע לזהותו היהודית וב-1960 - לאחר שירות בצבא הצרפתי - עלה לישראל. הוא גויס לצה"ל והיה חבלן ביחידות מילואים קרביות. במשך אחת מתקופות שירותו במילואים הכיר שם חסיד חב"ד ולאחר מכן הצטרף לקהילת חסידי חב"ד.
