הצעת החוק לאיסור הכנסת חמץ לבתי החולים של יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה, שנחשפה ב-ynet, כבר עוררה סערה במערכת הפוליטית ומחוצה לה, והיא מבקשת לחוקק חוק שייתן סמכות לבתי החולים למנוע הכנסת חמץ בפסח. אך מה זה שונה ממה שהיה עד היום?
במשך עשרות שנים בתי החולים בישראל לא אפשרו הכנסת חמץ בפסח על ידי בדיקות קפדניות שביצעו המאבטחים בכניסה. עם זאת, הסמכות שניתנה למאבטחים על ידי בית החולים לא הייתה מעוגנת בחוק. למעשה, מדובר היה בדרישה של הרבנות הראשית מסיבותיה שלה לבתי החולים לבצע בידוק של חמץ בכניסה, סמכות שבוטלה על ידי בג"ץ לאחר עתירה שהוגשה בנושא.
5 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת הכספים ביקש להעביר את החוק, בהתאם לסיכום עם הליכוד. גפני ונתניהו
(צילום: יואב דודקביץ', עמית שאבי)
בפסח 2015 הגיעה פניה למרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל של אזרח ערבי, שביקש לבקר את אשתו שילדה בבית חולים "העמק" בעפולה, ונדרש לעבור בידוק קפדני בחיפוש אחר חמץ. בפניה נטען כי כל מזון החמץ שהיה ברשות אותו אדם והיה מיועד לאשתו נתפס על ידי המאבטחים והועבר לארון שהוצב בסמוך לכניסה, וחלק ממנו הושלך לרצפה. עוד צוין כי המזון הוחזק בתוך תיקו האישי של האזרח, כדי שלא לפגוע ברגשות האוכלוסייה היהודית המאושפזת ומבקרת בבית החולים.
באפריל 2015 פנה המרכז למשרד המשפטים בנושא האמור, והתקבלה תשובה כי הדבר הועבר לטיפול המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אך גם במקרה הזה לא התקבלה תשובה עד לחג הפסח ב-2016 וגם לפסח אחריו ב-2017, אחרי שנשלחו מכתבים נוספים בנושא.
בינואר 2018 פנו מטעם הפורום החילוני פעמיים לשר הבריאות במכתבים שבהם דרשו להבהיר לכל בתי החולים כי אין להם סמכות לאסור כניסה עם חמץ או לחפש חמץ בכלי הנכנסים, אך הם לא קיבלו מענה. בפברואר 2018 הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי הפורום החילוני ומרכז עדאלה שבה ביקשו כי בית המשפט יוציא צו על תנאי המורה לשר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל, להסביר מדוע לא יפעלו לביטול הנוהל המנחה את בתי החולים לאסור הכנסת מוצרי מזון, ובכלל זה חמץ, לשטחם במהלך חג הפסח, ומונע מעובדים, חולים ובני משפחותיהם הבאים לבקרם, לאכול לפי רצונם החופשי.
העתירה נידונה בהרכב של השופטים עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן שהחזיקו בדעת הרוב, והשופט ניל הנדל שהחזיק בדעת המיעוט. היא הוגשה במרץ 2018 על-ידי הפורום החילוני, שהגיש את העתירה באמצעות עורך הדין יאיר נהוראי, יחד עם עמותת עדאלה ועותרים נוספים.
בסוף חודש אפריל של שנת 2020 ניתן פסק הדין בעתירה, שבה נקבע כי אין לבתי החולים בישראל סמכות לאסור על הכנסת חמץ בפסח, לבצע חיפוש במזון ובכלים של באי בתי החולים או להעיר להם על כשרות המזון. השופטים קבעו, בין היתר, כי האיסור הגורף על הכנסת חמץ פוגע בזכויות יסוד מן השורה הראשונה לאוטונומיה של הפרט ולחופש מדת. בג"ץ קבע בהחלטה כי על בתי החולים, משרד הבריאות והרבנות הראשית למצוא פתרון שיהלום את פסק הדין בתוך עשרה חודשים.
"בכל הנוגע למאבטחי בתי החולים, אלה יימנעו מנקיטת צעדים כלשהם לאכיפת נושא הכשרות בפסח, לרבות בדרך של הערות לבאי בתי החולים בנושאי מזון וכשרותו", הודגש בפסק הדין. עוד ציינו כי הדרישה לאסור על בתי החולים הכנסת אוכל, מלבד פירות וירקות טריים או אוכל ארוז שעליו חותמת כשרות לפסח במהלך החג, היא דרישה של הרבנות הראשית על בתי החולים ולא החלטה של משרד הבריאות.
עוד נכתב בפסק הדין כי "האיסור בכבוד המטופל ובהכרה בזכותו להגדרה עצמית ולמימוש בחירותיו והעדפותיו". השופטים הוסיפו: "בהינתן הנסיבות המובילות בדרך כלל לאשפוז בבית חולים, ולנוכח מאפייני מתכונת האשפוז, שבמסגרתה חדרו של המטופל הוא מרחב המחייה האישי היחידי העומד לרשותו, נקבע כי עוצמת הפגיעה בזכויות אלו היא ניכרת".
עוד הדגיש הרכב בג"ץ כי "הנהלות בתי החולים לא הצביעו על הסמכה ברורה ומפורשת לאסור על הכנסת מזון לשטחי בתי החולים מטעמי דת". הם הוסיפו כי על בתי החולים לאפשר למטופלים לשמור על כשרות, אך ללא פגיעה ביתר השוהים במקום: "יש לאפשר שמירה על כשרות מטבח בית החולים בפסח, ועל כשרות המזון המסופק על ידו לחדרי האוכל למטופלים החפצים בכך. בד בבד אנו סבורים כי יש לחתור לפתרון שיאפשר זאת בלא פגיעה קשה באוטונומיית המטופלים לצרוך מזון בדל"ת אמות המרחב האישי שלהם".
השופט הנדל, שהחזיק בדעת מיעוט, סבר כי מדובר בקונפליקט חברתי המצריך פתרון חברתי. "לא מדובר בהתנגשות בין זכויות המחייבת הכרעה לטובת צד אחד, אלא במקרה שבו לכל הצדדים יש זכויות בחברה דמוקרטית, ושראוי להסדירו בהסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט ולא בהכרעה שיפוטית".
5 צפייה בגלריה
קבעו כי על בתי החולים, משרד הבריאות והרבנות הראשית למצוא פתרון לסוגיה. דיון בבג"ץ, ארכיון
(צילום: רויטרס)
בינואר 2021 נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה את בקשת הרבנות הראשית, שנתמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, לקיים דיון מחדש בפסק הדין שביטל את האיסור על הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים. חיות קבעה כי השאלות המשפטיות בפסק הדין היו ממוקדות ונגעו לסמכותם של בתי החולים, ולדבריה הן לא מצדיקות דיון נוסף בהרכב מורחב.
שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן מיהדות התורה אמר אז בתגובה להחלטה כי "ההחלטה לחייב הכנסת חמץ לבתי החולים בחג הפסח מקוממת ומתריסה. זוהי כפייה חילונית מוצהרת במרחב הציבורי. נמשיך לפעול בכל דרך למניעת פגיעה כה אנושה במסורת ישראל". ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה אמר אז: "פסיקת בית המשפט אינה מגיע על רקע חוקתי, אלא מתוך השקפת עולם מנוכרת של השופטים שאינם מייצגים את הרוב בארץ ישראל השומר כשרות בפסח". הוא הוסיף: "פסיקה אטומה ומנוכרת זו לא באה לאפשר חופשיות למי שאינו רוצה להקפיד על חמץ בפסח – אלא פוגעת באופן ממשי ברוב ישראל השומרים מחמץ בפסח, ופוגעת באופן המעשי בחולים המאושפזים בבתי החולים לשמור כשרות בפסח. בית המשפט בפסיקתו זו מייצג את עצמו בלבד".
יו"ר ש"ס אריה דרעי התבטא גם כן בנושא, ואמר בתגובה להחלטה כי "לא יעלה על הדעת שבמדינה יהודית בתי חולים יחויבו להכניס לתחומם חמץ בפסח". כמה ימים אחרי, בעת שהכנסת יצאה לפגרה, ביהדות התורה ביקשו לקדם הצעת חוק בדיון פגרה מיוחד שנועדה לעקוף את פסיקת בג"ץ עם פסקת התגברות נקודתית - דיון שלא יצא לפועל.
5 צפייה בגלריה
התעמתו על הנושא בוועדת בריאות, לפני שעזבה את הקואליציה. סילמן והורוביץ
(צילום: יואב דודקביץ')
בחודש אפריל 2022 ח"כ עידית סילמן, כיום השרה להגנת הסביבה בליכוד, תקפה בוועדת הבריאות את שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ על אמירתו כי לבתי החולים אסור למנוע הכנסת חמץ בזמן פסח. סילמן אמרה בדיון בוועדה כי "שר בישראל, בקואליציה כמו שלנו, אומר 'לצערי להכניס חמץ'. זה זלזול באחוזים רציניים מהציבור בישראל. לא נוכל לאפשר לאדם כזה להמשיך להיות שר אם הוא ממשיך באמירות האלה".
בסביבתו של שר הבריאות לשעבר הגיבו: "מה שעשה הורוביץ בפנייתו לבתי החולים זה לאזכר ולהקפיד על פסיקת בג"ץ בנושא הזה. בתי החולים מחויבים לעמוד בהוראת הפסיקה, ולכבד את כל הציבור בהקפדה על עקרונות חופש הדת, חופש מדת, שווין וכבוד האדם. בלי פגיעה ובלי כפייה".
יום למחרת החלו ח"כים בימינה לבדוק אפשרות לקדם חוק של האופוזיציה, שמאפשר למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים. החוק שנבחן מקנה שיקול דעת למנהלי בתי החולים להחליט בכל מוסד מהי המדיניות בשאלת הכנסת החמץ. ח"כ סילמן נפגשה עם ח"כ משה ארבל מש"ס, שהגיש את הצעת החוק המדוברת ביחד עם ח"כ ינון אזולאי. סילמן שוחחה עם ארבל על האפשרות לסייע להצעת החוק של האופוזיציה גם בלשכתו של ח"כ ניר אורבך הביעו עניין בנוסח החוק ובאפשרות לקידומו.
שלשום (שני), כאמור, הנושא עלה שוב לכותרות אחרי שיו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת לאסור הכנסת חמץ לבתי חולים. ראש הממשלה בנימין נתניהו יידרש להחליט אם לקדם את ההצעה, ולפי גורמים בכירים בליכוד גפני כבר ביקש ממנו לעשות זאת, בהתאם להסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד.
"חג הפסח, הידוע בשמו המקראי 'חג המצות', הוא החג שמסמל את לידת העם היהודי שבו הוא יצא מעבדות לחירות", נכתב בהצעת החוק של גפני. "לפי סקרים ומחקרים שנעשו בישראל, פסח נחשב כחג החשוב ביותר בחגי ישראל, בקרב כל סוגי האוכלוסייה, כשרובו הגדול של העם היהודי חוגג את חג הפסח ומקפיד על שמירת איסור אכילת חמץ בפסח. דתיים, מסורתיים וחילוניים".
עוד נכתב: "בניגוד לדיני כשרות בכל השנה, איסור אכילת חמץ בחג הפסח הוא חמור ביותר ואף דיני הכשרות בפסח מחמירים ביותר. חמץ בפסח אינו 'בטל בשישים', כך שחמץ שייאכל בכלי אפילו בכמות מועטה מאוד, עלול לגרום לשלילת הכשרות מהכלים, באופן שימנע משומרי כשרות לאכול בכלים אלה. בנוסף, ישנו איסור מיוחד בפסח של 'בל יראה ובל ימצא'".
הוא ציין בהצעה כי במשך עשרות שנים, בתי החולים בישראל שבהם ניתן שירות לציבור הרחב, לא אפשרו הכנסת חמץ בתקופת חג הפסח, כדי לאפשר לחולים לשמור על הכשרות בחג הפסח. הוא ציין כי משמעותה של פסיקה זו היא שרוב אזרחי מדינת ישראל ששומרים על כשרות בפסח, לא יוכלו לקבל טיפול רפואי ולהיות מאושפזים בחג הפסח בבתי חולים. "לאור האמור, מוצע לקבוע איסור על החזקת או הכנסת חמץ בחג הפסח לבתי חולים. הוראה זו לא תחול על בתי חולים במגזר שאינו יהודי שאינם מחזיקים בתעודת כשרות כל השנה", נכתב.
גפני ציין כי חולים לא חייבים לאכול מצות בפסח, ו"לאור טכנולוגיית המזון, יוכלו לאכול תחליפים כשרים לפסח לכל סוגי המזון - לחמניות, עוגות, עוגיות וחטיפים, כך שבפועל אין גם כל פגיעה ממשית במי שאינו מעוניין לאכול מצות".
פורסם לראשונה: 23:32, 24.01.23
