(צילום: אסף חן)
אלפי מורים וגננות צפויים להשתתף אחר הצהריים (שני) בהפגנת הסתדרות המורים במחאה על הדשדוש מול משרד האוצר במשא ומתן על העלאת שכרם וחתימה על הסכם שכר קיבוצי. שניים מהם סיפרו לאולפן ynet על תנאי העבודה והשכר הנמוך גם אחרי שנים במקצוע.
רובי נאון, מחנך ומורה לתנ"ך ורובוטיקה בחטיבת ביניים, אמר כי "התגמול אצלנו הוא בעיקר נפשי, אנחנו מאוד אוהבים את המקצוע, אנחנו עושים את זה מהלב, אבל בסופו של דבר כל מה שאנחנו שומעים זה רק 'באתם משליחות', אבל אנחנו לא רוצים להרוויח כמו שליחים. באנו משליחות ואנחנו רוצים לשרוד במקצוע שלנו, וכדי לשרוד במקצוע שלנו אנחנו צריכים גם לאכול. אני לא מכיר שום סופר שאני הולך אליו ויש את הקטגוריה לשליחים, אלה שבאו משליחות. עם כל האהבה למקצוע אני לא רואה איך אנחנו נשרוד בתנאים האלו, הקיימים. ואין יותר צודקת מהמחאה הזאת".
נאון סיפר שהוא מורה כבר 12 שנים. "רוב החברים שלי כבר לא נמצאים איתי בחדר המורים, כבר התאדו מזמן", הוא אמר. "אני מתבייש להגיד, אין לי בעיה להיכנס לתלוש אבל פשוט אין לאן להיכנס, אני מרוויח כמו שהרווחתי בזמנו כשעבדתי במקדונלד'ס בתור נער. אחרי 12 שנים אני לא רק מורה, יש לי עוד תפקידים, אני גם רכז פדגוגי בחטיבת הביניים, יש לי המון המון כובעים ועדיין כשאני פותח את התלוש אני ממש נעלב".
על הניסיון לשנות את לוח החופשות, אמר נאון כי "אנחנו פתחנו את המחאה ולא השר ליברמן שעכשיו בא בצעדים פופוליסטיים לדבר על החופשים. המחאה זה משהו שאנחנו פתחנו לשיפור התנאים. כשאתה מוריד ימי חופש אתה מעלה לנו שכר ומוריד ימי חופש, בעצם אתה לא מזיז לנו שום דבר בתנאים. ימי חופש זה חלק מההסכם שלנו זה שנים, הוא רוצה פשוט להעלות את השכר על חשבון ימי חופש, זאת אומרת שהשכר לא זז. מצד שני, אין מה לפתוח בכלל את עניין החופשים כי זה המקום היחיד שבו אני מרשה לעצמי קצת להכין את עצמי לשנה החדשה שתבוא ולהיות מורה טוב יותר והזמן הזה לנשימה הוא הרבה יותר חשוב לתלמידים מאשר לנו".
נאון הסביר כי "למורים אין באמת חופש ביולי ואוגוסט, אנחנו באוגוסט מכינים את השנה הבאה, אנחנו יושבים ומכינים תכנים, אנחנו עובדים סביב השעון. אין באמת שעות למורה, מורה עובד כל הזמן סביב השעון, גם ביולי-אוגוסט וגם בלילות ובערבים ואנחנו לא מתוגמלים על שום שעות נוספות, יש 18 שעות נוספות ביזיוניות מצחיקות שנגמרות בערך בתום ראש השנה".
מיטל שיר לוי, מחנכת כיתה ו' ומורה לאנגלית בבית הספר אורנים ברמת השרון, סיפרה כי "למרות כל התפקידים שאני לוקחת, כשלוקחים ממני גם זמן בבית הספר וגם זמן אחר הצהריים ובערב, עדיין התלוש שלי הוא פשוט בדיחה. עזבתי את חברת סלקום לפני 15 שנה ובאתי ממקום של אידיאולוגיה, לעבוד בבית ספר, לחנך, לעשות משהו משמעותי, ולא יכול להיות שהיום, אחרי 15 שנה, כשאני מורה לאנגלית, אני רכזת טיולים, אני מחנכת כיתה, אני מרוויחה מאוד דומה למה שהרווחתי בסלקום כשהייתי בחורה בת 30. זה הרי לא הגיוני, זה לא נתפס".
לדבריה, "כשמדברים איתי על החופשות, יש לי שתי תשובות: אחת, בואו תתאימו את המשק הישראלי למשק בכל מדינות ה-OECD, הישראלים עובדים יותר קשה ויותר ימים, ושתיים, כל מי שחושב שהחופשות שלנו הן כאלה אגדה נהדרת, שיבוא, בבקשה, חסרות מורות. למה אני לא רואה את כל ההורים האלה שרוצים את החופשות מתדפקים על שערינו? איפה הם? כל אלה שמקנאים בי ביולי-אוגוסט? אבל הם לא מקנאים בי כל השנה כשאני נכנסת לכיתה של 38 תלמידים ומלמדת ובודקת מבחנים ועובדת אחר הצהריים ומרוויחה כמו מזכירה במשרד, ילדה שסיימה 12 שנות לימוד".
