(צילום: משי בן עמי)
שר המשפטים גדעון סער אמר בריאיון לאולפן ynet היום (ג') כי "אסור לפנות כרגע את הישיבה בחומש" בגלל רצח יהודה דימנטמן בפיגוע ליד המאחז לפני קרוב לשבועיים. בתוך כך, שלושה חודשים אחרי פרסום רשימת המועמדים לעליון, הודיע סער כי החליט לפתוח את רשימת המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון וציין כי ניתן יהיה להגיש מועמדים נוספים עד יום חמישי הבא. מדובר על החלטה חסרת תקדים, שתוביל לדחיית בחירת ארבעת השופטים החדשים לעליון בשלושה חודשים לפחות.
כוונתו של סער לפתוח מחדש את רשימת המועמדים נחשפה לראשונה החודש ב-ynet. הרשימה מונה עתה 24 מועמדים, וסער ונשיאת העליון אסתר חיות מתכוונים לאפשר לחברי הוועדה להציג מועמדים נוספים, בניסיון מחודש להגיע להסכמות על מינוי ארבעת השופטים החדשים. כדי למלא את השורות מינו בחודש שעבר סער וחיות את השופט שאול שוחט לשופט זמני בעליון, וייתכן שעתה ימונה שופט נוסף.
שני עורכי דין מהמגזר הפרטי ששמם עלה כמועמדים הם עו"ד יחיאל כשר ממשרד דוד תדמור ועו"ד עפר ברטל, עורך דינה לשעבר של שולה זקן.
ההחלטה להרחיב את שורת המועמדים – ובכך לדחות את בחירת השופטים החדשים – התקבלה על רקע הניסיון הכושל להגיע להסכמות בין חברי הוועדה על המינויים. הדיון המכריע בנושא נדחה על ידי סער בחוד שעבר, מחשש שכינוס הוועדה ללא הסכמות מוקדמות יהפוך אותה לזירה לוויכוחים פוליטיים, ולהטלת דופי במועמדים לכס השיפוט העליון. מאחורי הרצון להסכמות עומד חוק שסער עצמו אחראי לחקיקתו ב-2008, ואשר קובע שעל מנת לבחור שופט עליון יש להשיג הסכמה של לפחות שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה.
הסיבה למבוי הסתום נובעת, בין היתר, מ"חוק סער" שיזם השר לפני 15 שנה בהיותו חבר כנסת, שקובע כי יש להשיג רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה על מנת לבחור שופט. תכלית החוק של סער הייתה להשיג הסכמות ופשרות בין כל חלקי הוועדה על מנת לבחור את המועמדים הטובים והמוסכמים ביותר, כדי להגביר את אמון הציבור.
"החוק החדש לא פוגע בחופש הביטוי"
בריאיון לאולפן ynet הבורק התייחס סער כאמור גם לחומש ואמר כי "יש פה ארגון טרור קיצוני שרצח, והדברים עלולים להתפרש, אם יפנו את הישיבה, כהישג עבור אותו ארגון טרור". סער הוסיף כי "אני בעד ההתיישבות ואני בעד החוק, אין סתירה בין הדברים. הישיבה, אם מקיימים שם לימודים, היא לא יישוב חדש. מפעם לפעם עלתה השאלה האם צריך להקים יישוב חדש שם או לא, הנושא מעולם לא הוכרע".
אתה חושב שצריך להכשיר את המאחז?
"אני בעד".
סער נשאל על ניהול מבצע החיסונים בבתי הספר על ידי שרת החינוך ממפלגתו, יפעת שאשא ביטון, ועל פיטורי מנכ"ל משרד החינוך לשעבר יגאל סלוביק. "החיסונים מתבצעים כבר תקופה ארוכה, בהתחלה זה היה בניידות, היום זה באמצעות אחיות. יש חיסונים בבתי הספר, ההיקף תלוי במשאבי כוח אדם של מערכת הבריאות. אין שום חסם. פיטורי מנכ"ל משרד החינוך לא קשורים לסוגיה הזאת", אמר סער.
שר המשפטים התייחס גם לחוק הרשתות החברתיות, שמטרתו למנוע הסתה ברשתות ואושר אתמול פה אחד בוועדת השרים לחקיקה, ולביקורת עליו. "החוק מאוד מידתי ומאוזן. אין שום צנזורה על דעות, אין שום פגיעה בחופש הביטוי".
אתה לא מגלגל כוח גדול מדי לשופט שיחליט לצנזר?
"כולנו ראינו איזה תכנים יש שמסיתים ומעודדים אלימות. מעלים בטיקטוק פגיעה באדם עם סממנים יהודיים, הדבר הזה גרר גל של הסלמה. אתם רוצים שזה יישאר ברשת?".
אבל לפי החוק שלך, השופט יכול לצנזר גם כתבה שעולה כאן ב-ynet.
"אם היא עבירה פלילית ויכולה לסכן את ביטחון המדינה".
בשביל זה יש צנזורה ויש כללים.
"ביטחון אדם וביטחון הציבור אלה ערכים שהם פחות חשובים מפוסט בפייסבוק? עם כל הכבוד, זה לא עובד ככה".
הצנזורה לא מספיקה? עכשיו יבוא גם שופט?
"אני מדבר על עבירה פלילית, תוכן שמהווה עבירה פלילית ובנוסף מסכן את ביטחון המדינה או ביטחון של אדם. אני לא מחליט שום דבר, יש בית משפט מחוזי, שופט שמוסמך לזה, בקשה שמוגשת על ידי היועמ"ש. אוסטרליה וגרמניה הסדירו את נושא הרשתות החברתיות, בריטניה עכשיו עושה את זה, כל המדינות המערביות חושבות שהרשתות החברתיות לא יכולות להיות ג'ונגל פרוץ שאין עליו שום יכולת בקרה".
הצעת חוק נוספת שעלתה אתמול בוועדת השרים לחקיקה היא הצעה שמקדם ח"כ דודי אמסלם מהליכוד להגבלת כמות הכספים שניתן להשתמש בהם בפריימריז. סער תמך בהצעה חרף העובדה שהיא מקודמת על ידי ח"כ מהאופוזיציה, ושמטרתה לפי ההערכות לפגוע בח"כ ניר ברקת, איש עסקים מולטי-מיליונר, בפריימריז עתידיים בליכוד.
"הסגנון שלו בלתי נסבל ובלתי ראוי", אמר סער על אמסלם, "אבל זה חוק שבא בעקבות חוק שהוגש לפני כן, של ח"כ שרן השכל ממפלגתי, שמטרתו למנוע קניית שלטון בכסף. אז אני ושאר חברי ועדת השרים היינו צריכים להחליט האם אנחנו בוחנים את ההצעה לגופה או לגופו של המציע. שוויון הזדמנויות בחיים ציבוריים זה דבר חשוב, מניעת תופעות שבעלי הון שיבואו ויקנו את המערכת הפוליטית זה דבר חשוב".
לא בעייתי שמפלגות לא דמוקרטיות מחליטות מה יהיה עכשיו עם ניר ברקת, שהוא חלק ממפלגה דמוקרטית?
"התופעה הזאת של בעלי הון שמשתמשים בכסף פרטי במיליוני שקלים כדי לקנות את מקומם, תרתי משמע, היא לא מיוחדת לברקת, היו כאלה במפלגות שונות בשנים האחרונות. השאלה העקרונית היא האם הכנסת צריכה להסדיר את זה".
אתה לא מרגיש שאתה מתערב במה שקורה בליכוד?
"הליכוד הגישה את ההצעה, שיחליטו בסיעת הליכוד מה עמדתם, עמדתנו בעד".
במשך שנים אריה דרעי נחקר. אתה שלם עם מה שקרה בתיק שלו?
"אני לא מכיר את התיק כמשפטן".
הגיעו איתו להסדר בלי קלון.
"אני לא מתלהב מפרק הזמן שחלף, פרקי הזמן היו ארוכים מדי, זה לא טוב באף תיק וזה לא טוב בתיק של איש ציבור. יחד עם זאת, התיק הסתיים בהודאה, בהרשעה ובהתפטרות מהכנסת. כל הדברים האלה הם לא כלום".
זה יהיה נכון שדרעי יחזור לפוליטיקה אחרי הרשעה נוספת?
"ההחלטה היא בידי רשות שיפוטית. מה בית המשפט יכריע בעתירה בעתיד? אף אחד לא יודע. באופן עקרוני אני חושב שצריך להדק את החקיקה לגבי אנשים שהורשעו ויש קלון במעשיהם. האם אני חושב שזה טוב ונכון שאנשים שהורשעו בעברה שיש עמה קלון יחזרו לחיים הציבוריים? שים את אריה דרעי בצד, לא, אני לא מתלהב מזה".
פורסם לראשונה: 13:37, 28.12.21
