ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו יגיע מחר לבית המשפט המחוזי בירושלים, אז צפויה להתחיל עדותו של שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שחתם על הסכם עד מדינה מול הפרקליטות בתיק 4000 (פרשת "בזק-וואלה"), בה מואשם נתניהו בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. אם העדות לא תידחה מסיבה כלשהי, תהיה זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מגיע לדיון בעניינו אחרי כארבעה חודשים, מאז הדיון שבו החלה בנובמבר אשתקד עדותו של ניר חפץ, דוברו לשעבר ועד מדינה חשוב אף הוא בתיק 4000.
עורכי דינו של נתניהו הודיעו אתמול תחילה להרכב השופטים כי נתניהו לא צפוי להגיע ביום רביעי, אך בהמשך הודיעו במפתיע שכן יגיע. דריכות רבה נרשמה לקראת עדותו של פילבר: הוא איש אמונו של נתניהו, ואמור להעיד בעניין שעד כה עסקו בו רק על קצה המזלג במשפט – הצד הרגולטורי בעסקת השוחד לכאורה בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ', בעליה לשעבר של בזק.
עבור הפרקליטות מדובר בעדות משמעותית. התביעה טוענת שזמן קצר לאחר אישור מינויו של פילבר, ובמסגרת יחסי ה"תן וקח" שלכאורה התקיימו בין נתניהו לאלוביץ', הנחה נתניהו את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל באופן שייטיב עם הנאשם אלוביץ', ויאשר עבורו את עסקת בזק-יס – שהניבה לאלוביץ' סכומי עתק. פילבר קידם את העסקה, שלבסוף אושרה. לכן, גם היכולת של הפרקליטות לבסס את קשרי ה"תן וקח" תלויה לא מעט בעדותו. ההגנה דוחה בכל תוקף את ההאשמה כי התקיימו יחסי שוחד בין נתניהו לאלוביץ', והיא צפויה לנסות להפריך את הטענות.
הניסיון להפריך את טענות הפרקליטות בכל הנוגע לעסקת בזק-יס נמשך גם בדיון שהתנהל אתמול, ובו העידה שוב עורכת הדין דנה נויפלד, היועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת. היא כבר העידה מספר פעמים וכעת נמשכת החקירה הנגדית שלה, שאותה הוביל היום לראשונה סנגורו של יו"ר האופוזיציה, עורך הדין בעז בן צור, והוא התמקד בעסקת בזק-יס.
לפי האישום, נזכיר, מנכ"ל הקודם של משרד התקשורת אבי ברגר וגורמי מקצוע נוספים, סירבו לאשר תחילה את עסקת בזק-יס לבדה, ללא כריכתה בתנאים נוספים. הם סברו שיש להתנות לבזק את אישור העסקה בקידום רפורמה נוספת שנועדה לעודד תחרות, "רפורמת השוק הסיטונאי". בן צור טען היום שהסירוב לאשר את עסקת בזק-יס, בתקופת המנכ"ל לשעבר ברגר, נעשה על מנת להשיג מחברת בזק הסכמות כלשהן – כלומר כמנוף לחץ – ולדבריו היה זה מעשה שאינו כדין.
בן צור פנה לנויפלד: "יש לי הנחה שיש 'תירוץ', 'טענת שווא', להשיג דברים אחרים. אומרים ל-yes במשרד התקשורת: 'צריך בחינה נוספת', 'אנחנו בתקופת בחירות' וכו'. מנכ"ל יס הגיש בקשה ביולי 2014 למיזוג. נשלחו שלושה מכתבי תלונה על ידי מנכ"ל יס. האם יש הנחיה לתרץ הפעלה של מנוף (לחץ) וטענה של חוסר כח אדם, וזו לא טענה נכונה, האם את היית אוסרת את זה?". נויפלד השיבה: "לא יודעת מה זה אומר תירוץ או (טענת) שווא".
בן צור הציג בהמשך דברים מחקירתו של אמיר ברקן, יועץ כלכלי ממשרד ראש הממשלה. בן צור אמר כי רון איילון מנכ"ל יס פנה לברקן בעניין המיזוג. ברקן הסביר בחקירה: "בעניין המקצועי מצד אחד הבקשה חברת יס לאשר את המיזוג במועצת הכבלים והלוויין מטעמים של הגברת התחרות מול שוק הטלוויזיה הייתה לגיטימית. מצד שני המנכ"ל ברגר בעמדתו הציג שיש לו עניינים עם בזק, חוסר הסכמות, ועד שהם לא ישתפו פעולה אז הוא לא מתכוון לטפל בבקשה המיזוג הזאת. לכן אני אומר, על פניו זו התניית דבר בדבר. בזמן אמת נראה לי מוזר, זה כמעט ניצול של כוח. צריך לבחון את בקשת המיזוג בשוק לגופו של עניין ולא להכניס שיקולים שהם לא מהעניין".
נופילד הסבירה בתגובה: "בזק פעלה בשביל לפגוע ברפורמה, והיו לכך משמעותיות תחרותיות, למיזוג עם יס יש אותן משמעויות תחרותיות – לכן יש קשר בין הדברים. תשאל את מר ברקן מדוע בחר להציג את זה כך, אפשר לראות את זה בעיניים אחרות. לא ראיתי את זה בזמן אמת. אתה מניח כל מיני הנחות, קשה לי להתייחס".
בן צור טען עוד כי בניגוד לאי-אישורה הראשוני של עסקת בזק יס בתקופת הבחירות של 2015, משרד התקשורת כן אישר בהמשך מיזוגים אחרים בתקופות בחירות: של סלקום עם גורמים נוספים בעניין מיזם הסיבים ביוני 2019, ומיזוג הוט וחברת IBC בינואר 2021. נויפלד השיבה לו: "כל החלטה בתקופת בחירות נבחנת לגבי האם ניתן לקבל אותה או לא, יש הנחיית יועץ. לא יודעת מה נבחן, אז לא עסקתי באישור הזה". לדבריה, "ההנחיות בבחירות המאוחרות מעט רוככו בגלל שהיה רצף של בחירות. המיזוג של הוט חויב בחינה".
קו הגנה נוסף שקידם סנגורו של נתניהו הוא הטענה שלעסקת המיזוג בין בזק ויס הייתה תמיכה מאנשי מקצוע במשרד התקשורת. בחקירה הנגדית היום של נויפלד, שהייתה כאמור היועצת המשפטית של המשרד, הציג בן צור מכתב שעליו הייתה חתומה ושנשלח לנתניהו ב-23 ביוני 2015, המועד שבו חתם נתניהו כשר התקשורת על עסקת המיזוג.
במסמך כתוב באחד הסעיפים: "עמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת, סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי, סמנכ"ל בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה וסמנכ"ל בכיר כלכלה מסרו כי מבחינתם אין מניעה לאשר את הבקשה". במסמך נכתב עוד: "עמדת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין היה כי אין מניעה לאישור הבקשה".
אחרי שהציג את המכתב פנה בן צור לנויפלד ואמר: "אין שום מילה על פגיעה בתחרות". נויפלד טוענת: "זה מופיע". היא הפנתה לסעיף שבו כן נכתב שמומלץ להעביר סוגיות מסוימות לבדיקה. בן צור הציג לה גם את עדותו של מימון שמילה, בכיר במשרד התקשורת שהעיד ב-2017, בין היתר, כי נפגש במשך כחצי שעה עם נתניהו ואמר לו שהלשכה המשפטית "בחנה את הנושא לעומק". בן צור שאל את נויפלד: "כשכל הגורמים המקצועיים מאשרים נדיר ששר תקשורת לא מאשר?". היא השיבה: "אם לא נמצאה מניעה (לאישור - ג.מ), אז נדיר שלא מאשרים".
פורסם לראשונה: 20:38, 21.03.22
