אונסק"ו הודיעה הערב (שני) כי ארה"ב מתכננת לחזור לארגון, ולהעביר לו 600 מיליון דולר ש"נצברו" כחובות עבר. האמריקנים הודיעו על עזיבת אונסק"ו ב-2017, תחת ממשל טראמפ, בעקבות חילוקי דעות על מדיניות הארגון ובעקבות יחסו נגד ישראל. ארה"ב עדכנה את ישראל לפני הצעד.
גורמים אמריקנים אמרו כי ההחלטה לחזור לאונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, התקבלה נוכח חששות שסין הולכת ומגדילה את השפעתה על קביעת המדיניות בארגון אחרי העזיבה האמריקנית. הגורמים הסבירו כי בין היתר נראה שהסינים מצליחים לקבוע סטנדרטים בכל הנוגע לבינה מלאכותית וחינוך טכנולוגי ברחבי העולם.
הכוונה של ארה"ב לחזור לארגון צפויה לעלות להצבעה בין חברות אונסק"ו בשבועות הקרובים. החזרה האמריקנית לארגון לא צפויה להיתקל בקשיים, בין השאר אחרי מחיאות הכפיים המהדהדות שקיבלה ארה"ב במטה אונסק"ו בפריז. אף מדינה לא הביעה התנגדות לחזרתה של ארה"ב, שהייתה בעבר המממנת הגדולה ביותר של סוכנות האו"ם.
ארה"ב השעתה את המימון לארגון של האו"ם בעקבות קבלת הרשות הפלסטינית כחברה בארגון ב-2011. בימי ממשל טראמפ, היא נהגה לתקוף את הארגון ולגנות אותו בעקבות החלטות שקיבל נגד ישראל. השגריר הפלסטיני לאונסק"ו לא התייחס להחלטה האמריקנית. מי שקיבל את ההחלטה האמריקנית בקרירות היה השגריר הסיני לאונסק"ו, שאמר כי להיעדרות האמריקנית הייתה השפעה שלילית והביע תקווה שארה"ב "מכירה במטרות הארגון".
בין ההחלטות הזכורות של אונסק"ו הייתה הכרזתו על העיר העתיקה בחברון כאתר מורשת פלסטיני-עולמי. בתגובה להכרזה אז, הודיעה שגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי, שמתמודדת על הובלת המפלגה הרפובליקנית בבחירות 2024, כי ארה"ב תבחן את היחסים עם הארגון וכי ההחלטה היא "עלבון להיסטוריה ופוגעת עוד יותר באמינותו של הארגון". היא הוסיפה כי "ההצבעה על ההחלטה אינה מועילה לאיש אלא רק גורמת נזק".
בפעם האחרונה שארה"ב פרשה מאונסק"ו, היה זה ממשלו של הנשיא לשעבר רונלד רייגן שהאשים את הארגון בשחיתות ובהטיה פוליטית לטובת ברית המועצות בשיאה של המלחמה הקרה. הנשיא ג'ורג' בוש הבן החזיר את המעצמה לארגון בשנת 2002, ואמר כי חברות הארגון התמתנו בעמדתן כלפי המערב וכלפי ישראל.
ישראל עצמה הודיעה על עזיבת אונסק"ו יממה לאחר שעצרת האו"ם הצביעה נגד ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. משלחת ישראל לאונסק"ו הייתה זו שהמליצה לעזוב את הארגון. בכירים במשרד החוץ ייעצו בתחילה שלא לפרוש, אך משרד החוץ שיגר שליח מיוחד - צבי טל - לשיחות באונסק"ו ובוושינגטון, והוא המליץ להנהלת משרד החוץ לפרוש אך להשאיר דלת פתוחה לחזור, אם הארגון יעבור רפורמה.
