2 צפייה בגלריה
הקואליציה העבירה חוק כדי שלא ניתן יהיה להוציא את נתניהו לנבצרות- ובג"ץ יחליט האם החוק בכלל יחול עליו
(צילום: מארק ישראל סלם, Menahem Kahana/Pool Photo via AP , חיים גולדברג / פלאש90)
אחרי פסק הדין ההיסטורי של בג"ץ מאמש (שני) שפסל את החוק לביטול עילת הסבירות, עוד החלטה משמעותית צפויה להתקבל מבית המשפט העליון בימים הקרובים - בעתירות נגד "חוק הנבצרות". הפסיקה, שצפויה להתקבל עד ה-12 בינואר, שלושה חודשים לאחר הפרישה של השופטת ענת ברון שישבה בהרכב השופטים שדן בתיק, תקבע האם בחוק יש מימדים פרסונליים שצריכים להביא לדחיית תחולתו לכנסת הבאה.
בשל חשש מתקדים ההדלפה של פסק הדין בעניין עילת הסבירות, ייתכן מאוד שבית המשפט העליון יבחר גם במקרה הזה למהר ולפרסם את פסק הדין, עוד לפני ה-12 בינואר.
2 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. לפני התיקון לחוק, יכלה באופן תיאורטי להוציא את נתניהו לנבצרות
(צילום: רויטרס/GIL COHEN-MAGEN/Pool )
חוק הנבצרות הוא בעצם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שעוסק בתנאים בהם ניתן להוציא לנבצרות ראשי ממשלה. את התיקון לחוק העבירה הקואליציה הנוכחית במהירות בתגובה לעתירה שביקשה להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו. אותו תיקון בעצם ביטל את האפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות מטעמים שקשורים לעניינים פליליים. העתירה שקראה להוציא את נתניהו לנבצרות עוד טרם נידונה בבג"ץ.
מיד לאחר העברת התיקון, נתניהו הפר באופן פומבי את הסכם ניגוד העניינים אליו היה מחויב בשל משפטו הפלילי, והצהיר כי הוא יחל לעסוק בענייני המהפכה המשפטית. לפני התיקון, באופן תיאורטי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הייתה יכולה להוציא את נתניהו לנבצרות בשל הפרת הסכם ניגוד העניינים.
אישור חוק הנבצרות במליאה
החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-23 במרץ, והדיון הראשון בבג"ץ בעניינו נערך ב-3 באוגוסט בהרכב של שלושה שופטים, שהחליטו שיש לדון בעניין בהרכב מורחב של 11 שופטים. עד אותו דיון, שהתקיים ב-28 בספטמבר, הוציא בג"ץ צו על תנאי תנאי וביקש מהממשלה והכנסת להתייצב בדיון ולטעון מדוע אין לדחות את תוקף החוק לכנסת הבאה, ובכך לנטרל את ההיבט הפרסונלי שנוגע לנתניהו.
ההרכב המורחב, בראשות נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות, דן בנושא במשך שמונה שעות. במהלך הדיון, הנשיאה חיות טענה כי "אם כל החוק הזה תפור לחליפה של ראש הממשלה - יש בעיה". מנגד, עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג בדיון את נתניהו, טען כי "החשש מהעתירות לגבי רה"מ הספציפי הזה, הוא החשש שהעותרים רוצים להוביל את המדינה למצב שבו יש פגיעה בקודש הקודשים של הדמוקרטיה. היועמ"שית אומרת את זה, לא אני".
ריאיון עם עו"ד אילן בומבך ומתן גוטמן על פסילת החוק לביטול עילת הסבירות
(צילום: שמוליק דודפור)
לפי התיקון לחוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
במקרה כזה, על ראש הממשלה יהיה לכנס את הממשלה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה או במועד מאוחר יותר אם התבקש לכך בבקשה. אם ישיבת הממשלה לא כונסה בתוך שלושה ימים, יכנס מזכיר הממשלה את הממשלה באופן מיידי וממלא מקום ראש הממשלה ינהל את הישיבה. החלטת הממשלה במקרה זה תעמוד לתוקפה של שלושה ימים ותובא לאישור ועדת הכנסת.
אם החלטת הממשלה ניתנה מטעמי בריאות, תהיה החלטת ועדת הכנסת גם על יסוד חוות דעת רפואית והיא תהיה רשאית לקבוע שהנבצרות תימשך לא יותר משבעה ימים מיום החלטת הממשלה. אם ראש הממשלה לא יגיש חוות דעת רפואית בהתאם לכללים, ייחשב הדבר כאילו הודיע על נבצרותו.
ועדת הכנסת תוכל להאריך את הנבצרות לתקופה שלא תימשך יותר מ-21 ימים בכל פעם, ובלבד שהתקופה כולה לא תעלה על 100 ימים. סיום נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה, אם זו נקבעה על ידי הממשלה ואושרה על ידי ועדת הכנסת וכן הארכת תקופת הנבצרות, תיעשה בהחלטה של ועדת הכנסת ואם נקבעה הנבצרות מטעמי בריאות - על יסוד חוות דעת רפואית.
