הדרמה "חברים יקרים מכל" - גרסה ערבית לסרט האיטלקי "זרים מושלמים" – שמשודרת בימים אלה בנטפליקס, עוררה עליהום חסר תקדים בעולם הערבי, כזה שהציף את הרשתות בביקורות היסטריות ובקריאות להחרים הן את שירות הסטרימינג והן את השחקנים. בכך הפך הסרט לחוד החנית בשיח הגועש בין שמרנות לבין חופש, בין מסורת לפתיחות. לקוראי העברית זה עשוי להישמע מפתיע, אבל כן: יש ויכוח כזה בעולם הערבי. מהוסס, לפעמים על אש קטנה, לא לגמרי פומבי, אבל הוא קיים.
עלילת הסרט מתרחשת בלבנון והיא עוסקת בשבעה חברים - שלושה זוגות ובחור גיי – המשתתפים בארוחת ערב לכבוד ליקוי ירח. החברים נענים לאתגר שיוזמת המארחת להניח את המכשירים הסלולריים שלהם על השולחן, מתוך כוונה שכל הודעה או שיחה שיקבלו תהיה גלויה לכל השאר. העניינים מסתבכים כשהחברים מגלים עד כמה הם לא מכירים אחד את השני כפי שחשבו בתחילה.
הסרט המקורי עלה באיטליה ב-2016 והצלחתו הובילה לעיבודים בשפות שונות, בהן עברית. הגרסה הערבית שעלתה לפני כשבוע זוכה להצלחה אדירה בין השאר בגלל הוויכוח שהתעורר ברשתות, ובימים אלה זהו הסרט הנצפה ביותר במזרח התיכון. "חברים יקרים מכל" מעורר מחלוקות חברתיות מאחר שהוא מציג סוגיות שהן בגדר טאבו בחברה הערבית, כגון מיניות, הומוסקסואליות, בגידות ונשיות.
התסריט לא המציא דבר. כל אלו הן סצנות אמיתיות שמתרחשות בבתים רבים בעולם הערבי, אלא שזה מעדיף להסתיר אותן מאחורי סיסמאות על שמרנות ומסורת – סיסמאות שמעטים עדיין חיים לפיהן
החברה במדינות ערביות רבות עברה בשנים האחרונות מהפכות וטלטלות שניפצו כל הגדרה שמרנית, אבל אף אחת מהן לא חצתה את גבולות הפרהסיה ולא קיבלה ביטוי פומבי כזה. הן התרחשו בבתים פרטיים או במועדונים נסתרים. ואילו עכשיו הסרט מציב מול העולם הערבי מראה שממנה משתקף מה באמת קורה מאחורי הכתלים, גם בקרב משפחות שלכאורה משמרות לעצמן הגדרות מסורתיות.
הסרט – ובעיקר הפופולריות שלו – גרמו למוסדות, קהילות ואנשי דת לצאת מגדרם ולהכריז עליו כלא ראוי לצפייה. המועצה האסלאמית העליונה במצרים הצהירה כי "שלילת ערכי החברה אינה חופשיות, אלא ניסיון להשחית את פני החברה". במקביל עלו קריאות לפטר את השחקנית המוערכת מונה זכי מאיגוד השחקנים המצרים בגלל השתתפותה בסרט.
אבל השיחות בסרט עוסקות בנושאים רלוונטיים לחברה הערבית, כמו נערה מתבגרת ששוקלת לקיים יחסי מין, גבר שמנהל מערכות יחסים עם נשים במקביל לאשתו, חבר שמסתיר שהוא גיי, אישה שרוצה לעשות ניתוח להגדלת חזה ואחרת שלא מרגישה אישה כי בן זוגה "רודף שמלות" ששקוע באחרות.
התסריט לא המציא דבר. כל אלו הן סצנות אמיתיות שמתרחשות בבתים רבים בעולם הערבי, אלא שזה מעדיף להסתיר אותן מאחורי סיסמאות על שמרנות ומסורת – סיסמאות שמעטים עדיין חיים לפיהן. החיים הכפולים שמנהלים צעירים וצעירות בעולם הערבי, בין פתיחות לשמרנות, הם הליכה בשדה מוקשים שמעודד צביעות ויוצר מציאות מדומה שמנחילה ערכים חלולים גם לדורות הבאים. הסרט הזה הוא צעד בדרך לתיקון.
אחוזי הצפייה המסחררים ב"חברים יקרים מכל" נובעים מכך שכולם, צעירים ומבוגרים כאחד, חשים שיש כאן סיפור שהם מכירים. כבר שנים שהחברה הערבית עושה כאוות נפשה אבל רק בחצר האחורית שלה, והנה, המציאות מופיעה על מסך הטלוויזיה באופן הכי אותנטי שניתן להעלות על הדעת.
הסרט הגביר את השיח החשוב שמעודד חשבון נפש בעולם הערבי. מה מותר ומה אסור? האם זהו מרד במוסדות הדת? מה נותר מהערכים הבלויים שהחברה הערבית מתהדרת בהם? ובעיקר, מה הפער בינם לבין החיים האמיתיים?
עינב חלבי היא עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com