אלפי בני אדם ליוו בצהריים (חמישי) למנוחות את רס"ם (במיל') דניאל אלוש (37), שנהרג בתאונת התרסקות המסוק בציר פילדלפי. להלוויה, שאליה הגיע גם אחד מחבריו שהיה איתו בהתרסקות המסוק, קדמה שיירת דגלים ארוכה.
הלווייתו של דניאל אלוש ז"ל
אשתו של דניאל ספדה לו: "איך מגדלים ילדים שבקושי הספיקו לחוות אותך?"
הבוקר פרסמה אשתו, קים, סטורי באינסטגרם שבו לב שבור על רקע שחור. בהלוויה היא ספדה לו: "היי קוק, חתיכת מעמד סידרת לנו פה. אחרי החתונה שלנו קצת הצטערתי שלא כתבתי משהו והקראתי לפני החופה, והנה אני פה בהלם שאני מקריאה לך מכתב אהבה. על איך שתפסתי את הבחור הכי נחשק בתל אביב.
"תמיד ניסיתי להבין מה לעזאזל מצאת בי, וגם כשלא הבנתי ידעתי שאתה אוהב אותי. נלחמת עליי כשהיה קשה, והיה קשה, אבל ידענו תמיד בלב שאנחנו נזדקן ביחד. חלמנו לחיות קרוב לים, שאתה תגלוש ואני ארוץ. תמיד כששאלו איך התחלנו אתה אמרת שהתחלת איתי במסנג׳ר והצעת לבוא לרוץ, ואני לא הגבתי. כשגרתי בפורטוגל ובאתי למרתון ליסבון ניסית שוב, אבל מי יאכל לפני מרתון, ואז הצטרפת לעשרת הקילומטרים האחרונים".
קים המשיכה: "אין בן אדם שלא אהב אותך ולא אמר לעצמו שאתה מלח הארץ והמלאך בדמות אדם. כמה היה חשוב לך לא לאכזב חברים וכמה רצית שאבוא איתך לכל אירוע, ולא הבנתי והברזתי לחלק. אז סליחה קוק שלא קפצתי על כל הזדמנות לקפוץ לכל אירוע ומסיבה. סליחה שלקח לי זמן, שלא התקשרתי לבייביסיטר בערבים כדי להיות שם בשבילך. שלא התעכבתי עוד קצת עם החיבוק מרחוק כשאתה על המחשב. אני אצטרך להתמודד לא מעט עם החרטה.
"איך ממשיכים מכאן אהובי? איך עוברים בחדרים בבית מבלי להתרסק ומגדלים ילדים שבקושי הכירו אותך? אתה היית האור והלב והנשמה הכי טובה. אני לא אשכח איך סיפרתי לטומי שאבא במלחמה, שהוא מת ולא יחזור. וטומי שרק התעורר שאל 'אז מי ישחק איתי?'. החיבור ביניכם היה אגדי, עכשיו הוא בוכה כל שעה 'אבא אבא'. איך הוא יגדל כשאבא הלך כשהיה בן שנה? הבנים יהיו עטופים במשפחה ואני אמשך להשוויץ שהיה לי את הגבר הכי נחשק במדינה".
אביו של דניאל, יעקב, ספד לו: "דניאל שלנו, הלב נשבר. היית המקור של היום של חיינו, נלקחת מאיתנו. ילד שרק חיפש לעשות טוב לעולם. היית אהוב ונערץ על ידי כולם - בתיכון, באוניברסיטה, בטיול אחרי צבא. החיוך שלך תמיד האיר את הסביבה. היית גאוות כולנו, המשפחה הקרובה והחברים. אין יום שלא דיברנו, גם שעתיים לפני האסון הגדול. דיברת על יום ההולדת שרצית לחגוג לטומי אצלנו, והנה ברגע אחד האסון נחת עלינו, ואני מבטיח לך שנחגוג לו חגיגת יום הולדת כמו שרצית. אני מבטיח לך ולקים שהם תמיד יהיו עטופים בחום ואהבה".
שיירת הדגלים בתל אביב, לפני הלווייתו של דניאל אלוש ז"ל
דודתו של דניאל, טרי, ספדה בהלוויה: ״אמרתי לך בשיחותינו שתהיה מאושר. אתה איש של טוב, ולאנשים של טוב החיים מחזירים באותו מטבע. ועכשיו החיים לא יחזירו לך כלום. אז תבוא לחג ותחבק, בבקשה תבוא אלינו לחג".
מתן חכים, חבר של דניאל, נפרד ממנו: "אתמול כשישבנו אצל קים חשבתי על מי זה דניאל, האם הוא החבר הכי טוב? איך מודדים חבר הכי טוב? מעבר לעובדה שהוא מפרגן, אוהב ואכפתי. ואולי זה בגלל שאתה מסתכל עליו וחושב שאתה יותר טוב כשהוא פה. אז מכיוון שסיכמנו שאני לא יכול להגיד שהוא החבר הכי טוב שלי, הייתי אומר החבר הראשון שלי. הוא לא הראשון שהיה בחיי אבל הראשון שנשאר. מעל 30 שנה של חברות, של צחוק עד שאין אוויר, של לטייל בארץ ובעולם ולהתחבר בכל רגע פנוי. חברות שבה לא צריך לדבר כל שבוע כי אתם תמיד שם באחד בשביל השני. תודה לך אח יקר, תודה על הזכות לקרוא לך החבר הראשון שלי".
מפקד יחידה 669, סא"ל א', ספד לדניאל בהלוויה: "אלוש, לפעמים קשה לדעת מה קדם למה - האם מגיעים ליחידה אנשים מיוחדים או שהיא עשתה אותם כאלו. אתה מאלו שהפכו אותה למה שהיא. אתה היית לוחם גדול וחזק תמיד עם חיוך גדול על הפנים מאוזן לאוזן. אנו אנשי היחידה נמשיך במשימה שהתחלת, אני יודע שזה מה שאתה מצפה מאיתנו. נמשיך לזנק. לקחת חלק במשימה של הצלת חיים. הגעת לאימון עם חיוך ואמרת שלרגע הזה חיכית. לצערי, שילמנו את המחיר הקשה ביותר. אלוש, אתה תחסר לנו מאוד ואני מצדיע לך בפעם האחרונה".
מפקד פלוגת החילוץ, רב סרן (במיל') א׳, ספד לו: "אלוש, החלטתי לספר לך כמה דברים. אולי בגלל שהיית מדהים לא עצרתי בקול לספר לך. מאז שהכרתי אותך, בכל פעם שהייתי בנוכחותך, הרגשתי יותר טוב ויותר שמח. איך מתארים את זה שאדם עושה לסביבה טוב? אנסה במילה אחת - קסם. יש אנשים שהגיעו לעולם עם מתת וזה אתה אלוש, אדם שהוא אור גדול שמרגישים בכל רגע ושניה. הרגשתי שלווה עמוקה כשפיקדת, סמכתי עליך באופן מוחלט. אני סומך עליך שאתה תהיה איתנו, אני יודע שאני צריך ועוד אצטרך אותך ואתה תהיה איתי, והקסם שלך יעשה משהו".
חברו של דניאל לצוות, רב סמל (במיל') ש׳, אמר בהלוויה: "אלוש, לפני כמה חודשים הייתי בביקור בארץ וקבעתי איתך לארוחת ערב. להשיג מפגש עם אלוש זה קשה כי כולם רוצים. דיברנו על החיים ופתאום עכשיו זה מקבל משמעות אחרת, כאילו נתן לי זמן איכות אחרון. הוא היה החבר הכי טוב שתמיד יעזור ויהיה שם. האבא הכי טוב ומלא אהבה. תמיד הייתי גאה להגיד שאני חבר שלך".
במהלך ההלוויה, שר החינוך יואב קיש הניח על קברו של דניאל את זר הממשלה. אחת הנוכחות בהלוויה אמרה: "הוא יכול ללכת הביתה".
"אח שלי מאוד אהב את צה"ל, גדלנו בבית של צבא"
ניר, אחיו של תום איש-שלום (38), ההרוג השני בהתרסקות, סיפר הבוקר בריאיון ל-ynet כי אחיו "אהב את 669 ולהציל חיים. היה אבא תומך, ומגיע לכל האירועים של הילדים". לדבריו, "אנחנו גדלנו והתחנכנו בבית של אנשי צבא, גדלנו על סיפורי הפלמ"ח".
האח ניר סיפר כי תום היה גדול ממנו רק בארבע שנים, "אבל הספיק לעשות הרבה יותר דברים ממני, מבחינת משפחה ועסקים. גם כשהיינו ילדים, והוא היה משחק כדורסל, אז עניין אותו רק לשחק כדורסל ולא שום דבר אחר. גם כשהיו לנו חילוקי דעות, ולא תמיד הסכמנו על המון דברים, תמיד נשארנו משפחה האחד בשביל השני".
ריאיון עם ניר איש-שלום, אחיו של תום איש שלום ז"ל
(צילום: ליאור שרון )
על משפחתו סיפר: "הוא הקים בית בגיל מוקדם עם אשתו כרמית. הוא היה האבא הכי אוהב ותומך, היה מגיע לכל האירועים ולכל הדברים של הילדים. הוא היה מאוד מעורב, הולך לאימונים של הילדים ואהב לשחק עם הילדים. הוא נתן לילדים שלו את כל מה שרצו ומה שחלמו עליו, בצורה מאוד פשוט וצנועה".
עוד הוסיף האח: "הוא היה איש שלום, לגמרי. כל המדינה התגייסה פה אחרי 7 באוקטובר, וגם לו היה ברור שהוא לא רוצה להישאר בבית והוא רצה להצטרף לצוות שלו. זה הנרטיב שגדלנו עליו, שאתה לא נוטש את החברים שלך".
הוא ביקש להמעיט בשיח של "חרחור זדון וריבים", ואמר: "אפשר לדבר אחרת, מלחמה זו לא הדרך שלנו. אנחנו מתפללים לשלום, אבל עושים כל מה שצריך כדי שיהיה ביטחון לנו וילדים שלנו. צריך להחזיר את האנשים השפויים שידברו על שלום ואפשרות אחרת".
אלעד, חבר לצוות של של דניאל ושל ניר, סיפר הבוקר בריאיון ל-ynet: "הצוות שלנו זה משפחה - צוות מיוחד בצורה יוצאת דופן. הייתה לנו אהבה ממבט ראשון. אנחנו חלקנו המון רגעים טרגיים ומשמחים וזה הגוף החברתי הכי משמעותי בחיים שלי".
(צילום: ליאור שרון )
דודי רוזנבלט, חברו הקרוב של תום, תיאר אותו כאדם יוצא דופן: "תום היה חבר שכולם היו רוצים שיהיה להם - חבר טוב. בכל צרה, כל דבר שהיית יודע שתהיה לך בעיה, היית יודע שאת הטלפון הראשון היית מקבל מתום בצורה הכי שקטה, הכי טובה". הוא סיפר על מסירותו של תום למשפחתו, כיצד הפך את הגינה האחורית למגרש כדורגל עבור בנו, ואיך היה רודף אחרי בנותיו התאומות ברחוב. "הוא באמת היה בן אדם בוגר, ופשוט לא היה איזשהו שום דבר שהרגיש שהוא לא ממש בגילנו, וכן, כמו שאמרנו, פשוט היה איש מדהים", אמר.
תום, שנולד בקיבוץ חניתה, התגורר במשך כמה שנים בעין גדי. הוא הותיר אחריו אישה, כרמית, ושלושה ילדים - יותם (13) והתאומות מיה וגאיה (11). הוא העביר גיבושים ב-669, אך לאחר טבח 7 באוקטובר התנדב בחזרה לפעילות מבצעית. ביישוב שבו התגורר תום, נס הרים שבהרי ירושלים, אמרו אתמול כי "תום וכרמית בחרו לגור כאן. היה להם חשוב לגור ביישוב מעורב, דתי-חילוני, כמסר של חיבור ואחדות.
"הוא היה חבר אמיתי, שתמיד שמח להושיט יד ולעזור, לתת ולתרום. הכול עם חיוך, טוב לב והמון שמחת חיים. תום אהב את הים, לצלול, לשוט ולחתור בקיאק, אהב לטייל ברחבי ארץ ישראל". גם בקיבוץ חניתה ספדו: "אביו של תום, שי, היה לוחם סיירת מטכ"ל ונפטר לפני שנה בדיוק. תום עצמו הספיק לשרת בכיתת הכוננות של חניתה בתחילת המלחמה. יהי זכרו ברוך".
