העצרת הכללית של האו"ם קיבלה הערב (יום ה') החלטה נוספת נגד ישראל, שבה ביקשה חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לחקיקה שעברה בכנסת לאיסור פעילות סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) לפעול בישראל, וכן בנוגע למחויבותה לאפשר העברת סיוע הומניטרי לפלסטינים דרך ארגוני האו"ם – כמו אונר"א. ההחלטה, שאותה הגישה נורבגיה, אושרה ברוב של 137 מדינות שתמכו בה, לעומת 12 בלבד שהתנגדו ו-22 שנמנעו.
בישראל יש אכזבה משורה של מדינות שהצביעו בעד ההחלטה, ובהן בריטניה שבדרך כלל נמנעת בהצבעות כאלה, גרמניה, הולנד, איטליה, פולין, צרפת, דנמרק, שבדיה, קפריסין ועוד רבות ממדינות האיחוד האירופי. מאידך יש גם כמה נקודות אור: לצד ישראל וארה"ב שהתנגדו, הצטרפו אליהן ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה ומספר מדינות איים באוקיינוס השקט.
בין הנמנעות: קנדה, אוסטרליה, אוסטריה, יוון, ליטא, קרואטיה, בולגריה, רומניה, פנמה, מולדובה, דרום סודן, אוקראינה, סרביה, גאורגיה וסלובקיה. בסך הכול נרשם שיפור משמעותי בהצבעה, בהשוואה להצבעה קודמת בשבוע שעבר בעצרת הכללית על תמיכה באונר"א – אז הצביעו 159 מדינות נגד ישראל, כשהפעם המספר עומד כאמור על 137.
מטרת ההחלטה שיזמה נורבגיה היא להבהיר את מחויבויותיה המשפטיות של ישראל כמדינה חברה באו"ם לאפשר פעילות חופשית של סוכנויות של האו"ם בשטחי עזה ויהודה ושומרון בכלל, ובפרט סוכנויות הומניטריות בדגש על אונר"א – כיוון שישראל מוגדרת ככוח כובש בשטחים הללו. יודגש כי החקיקה נגד אונר"א, שנעשתה על רקע העדויות על מעורבות עובדי הסוכנות בטבח 7 באוקטובר, לא אוסרת על פעילות אונר"א בגדה או בעזה, אבל באו"ם טוענים כי היא תפגע קשות ביכולתה לתפקד. בישראל מדגישים מנגד, ומקווים, כי ניתן יהיה להעביר את פעילותה לסוכנויות אחרות של האו"ם וארגוני סיוע אחרים, שפועלים גם הם בעזה.
ההחלטה דורשת גם פעולה מיידית ומהירה על מנת לכפות על ישראל לציית לכללי המשפט הבינלאומי, להפסיק לבצע פעולות החוסמות לכאורה סיוע הומניטרי עקב ההחמרה של המצב בעזה ולאפשר את פעילותה של אונר"א. ההחלטה מביעה גם "חשש כבד מהמצב ההומניטרי החמור בשטחים הפלסטיניים", ו"קוראת לישראל לציית למחויבויותיה שלא לפגוע ביכולתם של הפלסטינים לממש את זכותם להגדרה עצמית".
שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון נאם לפני ההצבעה ומתח ביקורת קשה על קידום ההחלטה: "אנחנו חוזרים על אותו תסריט שבו כל מה שחשוב הוא לתקוף את ישראל ולערער על הזכות שלה להגן על אזרחיה. הפעם הפלסטינים משמישים כלי חדש בקרקס הדיפלומטי שלהם – בית הדין הבינלאומי לצדק. בזמן שהם מנצלים את האדישות שלכם ואת הכניעה של בית הדין לאג'נדות תומכות הטרור שלהם, 100 אזרחים חפים מפשע עדיין מוחזקים בעזה על ידי ארגון הטרור חמאס והמשטר האיראני דוהר לעבר נשק גרעיני".
השגריר הוסיף: "בזמן שאתם מתעסקים בעבר, מדינת ישראל מתעסקת בעתיד – עתיד שלא נשלט על ידי כוחות הרוע האיראנים. עזרו לנו להפוך את המזרח התיכון למקום בשלום ויציבות ולא על ידי שנאה וטרור.
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), נזכיר, הוא המוסד המשפטי העליון של האו"ם. הוא פועל מהאג אך אינו קשור לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), זה שהוציא את צווי המעצר נגד ראש ממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשבר יואב גלנט. לחוות הדעת של ה-ICJ יש משקל מדיני ומשפטי, אך הן אינן מחייבות.
בית הדין כבר פרסם ביולי חוות דעת שביקשה ממנו העצרת הכללית בנוגע להתנחלויות ביהודה ושמרון, והוא קבע כי מדובר בכיבוש לא-חוקי וכי על ישראל לפנותן "במהירות האפשרית" – כשכוונתו לא רק ליישובים ביו"ש, אלא גם לכל מי שהתיישב במזרח ירושלים מאז איחוד העיר במלחמת ששת הימים ב-1967. באותה חוות דעת קבעו שופטי האג כי על ישראל לפצות את הפלסטינים על הפקעת אדמות ו"ניצול משאבי טבע", וקראו לכל מדינות העולם להימנע מהעברת סיוע להמשך השליטה הישראלית בשטחים.
ב-UN Watch, ארגון שבין היתר עוקב אחר פעילות אנטי-ישראלית באו"ם, ציינו כי ב-2024 היו 17 החלטות המבדלות את ישראל – לעומת 6 בלבד בכל שאר מדינות העולם. ביום שלישי אימצה העצרת החלטה אחת נגד משטרי צפון קוריאה, איראן, סוריה ומיאנמר, ואחת על ההפרות של רוסיה באוקראינה. באוקטובר, הייתה גם החלטה אחת המגנה את ארה"ב על האמברגו שלה על קובה.
"המתקפה האחרונה של האו"ם על ישראל עם זרם של החלטות חד-צדדיות היא סוריאליסטית", אמר הלל נוייר, מנכ"ל UN Watch. "זה אבסורד שבשנת 2024, מתוך סך של 23 החלטות העצרת הכללית של האו"ם המבקרות מדינות, 17 מהן – כמעט שלושה רבעים – התמקדו במדינה אחת, ישראל. אל תטעו, מטרת הגינויים המעוותים היא לעשות דה-לגיטימציה לישראל ולעשות דמוניזציה ודה-הומניזציה של ישראלים", הוסיף.
לדבריו, "הדמוניזציה הזו מתדלקת את התועמלנים הפרו-חמאסיים באמריקה וברחבי העולם שכיום מתמקדים ביהודים בשנאה ובאלימות בקמפוס, בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים ובעסקים שלהם". בנוגע להחלטה שהתקבלה כעת אמר: "אנחנו לא מופתעים לראות את נורבגיה מחפה על אונר"א שורצת הטרור. בהתחשב בעובדה שמנהלת משרד החוץ של נורבגיה, לני סטנסת', שימשה לאחרונה כסגנית ראש אונר"א". ב-UN Watch מציינים כי בהחלטות היום ומהשבוע שעבר, האו"ם התעלם לחלוטין מעדויות שפרסם הארגון המוכיחות את הקשר הנרחב של אונר"א למחבלי חמאס.
