נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק קורא למוחים נגד המהפכה המשפטית להמשיך בהפגנות בארץ ובעולם, ולא להסכים לפשרה בסוגיות מרכזיות כמו בחירת שופטים וביטול שיטת ה"סניוריטי" לנשיא בית המשפט העליון.
בשיחת זום שאורגנה על ידי ראשי המחאה בבוסטון, שבה השתתפו בין היתר עשרות סטודנטים ואנשי סגל מאוניברסיטת הרווארד שבה למד בעצמו ברק כחוק פוסט-דוקטורט במשפטים, אמר נשיא העליון לשעבר כי "ההפגנות בחו"ל עוזרות לנו. זה תומך בנו בארץ. אנחנו סומכים עליכם שאתם לא עושים את זה רק מסיבות אישיות ואתם תומכים בישראל כדמוקרטיה ליברלית, כמו שהיא צריכה להיות, ואנחנו דמוקרטיה ליברלית למרות הכיבוש של הגדה המערבית. אני בעד פשרה אבל יש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם. ועדה לבחירת שופטים - אי אפשר להתפשר. ברגע שמתפשרים על זה מאבדים הכל".
ברק הוסיף כי "אסור להתפשר על דברים מרכזיים, אבל על דברים לא-מרכזים צריך לשבת ולדבר בבית הנשיא ולמצוא דרך לצאת מזה. אבל הם (מובילי המהפכה - ד"א) צריכים לדעת שאם הם ממשיכים לדבר ולדבר ולא להסכים - מספר ההפגנות לא ירד, הוא יעלה. ספרים עוד יכתבו על המחאה הזאת. יש סיטואציה של 150 ארגונים שהתאחדו יחד, ואם צריך תמיכה בנקודה אחת, מישהו מיד יגיע ממטולה למלא את מה שצריך. הם מאורגנים היטב, ברוח טובה, והם מבינים שהם נלחמים על עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית - גם יהודית, ולכן רואים מפגינים דתיים".
לפי ברק, "ההפגנות צריכות להמשיך בגלל שהן קיר הברזל שלנו. הן לא צריכות לעבור לחוקה מלאה למדינה או לסטות להקמת תנועה פוליטית חדשה, אבל הן צריכות לנסות למצוא איך להמשיך מכאן ולהסכים". נשיא בית המשפט העליון לשעבר ציין כי הוא בקשר שוטף עם ראשי המחאה ועם משפטנים ישראלים שמיצגים אותם, ודיבר עם נשיא המדינה יצחק הרצוג בעצמו מספר פעמים כדי לייעץ על מתווה הפשרה.
לדעת ברק, יש לנצל את המצב הנוכחי כדי לכונן חוקה. הוא סיפר ששלח להרצוג הצעה לחוק יסוד לכינון חוקה, שבמסגרתה גם יוסדר תהליך מינוי השופטים. "מה שאנחנו צריכים עמוקות זה חוק בסיסי על איך עושים חוקים בסיסים, ואין לנו", הסביר. לדבריו, "פספסנו את ההזדמנות. מעמד הר סיני מספר 1 היה במדבר, מעמד הר סיני מספר 2 היה אמור להיות ב-49' כשהתקבלה ההחלטה לכתוב חוקה. מה שאנחנו צריכים עכשיו זה לנצל את הרגע החוקתי הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, שבו אנחנו יכולים לקבל החלטות מרכזיות איך מכינים חוקה, מה יהיה התוכן שלה, מה יהיו פרקיה ועוד".
הוא ציין בנוסף כי "מה שאנחנו צריכים זה לשים את אוניית החוקה במעגן ולבנות אותה מההתחלה. זה לא אומר שאנחנו צריכים ושההפגנות צריכות לבקש עכשיו חוקה מלאה. זה בלתי אפשרי. בגלל שיש המון בעיות שחוקה מלאה צריכה להתמודד איתן ולא דיברנו על זה במדינה. זה יקח חודשים ושנים - האם נהיה שיטה פרלמנטרית או נשיאותית? האם יהיה לנו בית מחוקקים אחד או שניים? מה תהיה שיטת הבחירות? יש כל כך הרבה שאלות פתוחות".
לדבריו, "מה שאנחנו צריכים לעשות זה חוק בסיסי חדש - לנצל את הרגע החוקתי הזה שיגיד מהו חוק יסוד, מה קורה לחוקי היסוד הקודמים, האם לפרש אותם לפי השיטה החדשה או הישנה. אני הכנתי חוק כזה לנשיא כדי שידע מה אפשר לעשות ומה אני חושב שצריך לעשות".
"מערכת המשפט שלנו עכשיו היא הטובה ביותר למדינה שלנו", טען, והוסיף: "יש מקום לשינוי. אני מקווה שברגע שנשנה את שיטת הבחירות שלנו וחברי הפרלמנט יהיו לא רק אחראים על מינויים פולטיים, אלא גם על אנשים שבחרו בהם, דברים ישתנו דרמטית. בן גוריון רצה לעשות זאת אבל הוא לא הצליח להשיג זאת. אנחנו עכשיו בסיטואציה שמה שקורה בטורקיה, בהונגריה, בפולין - מאוד קרוב, ואנחנו צריכים ללמוד מהלקחים שלהם".
במשך כשעה וחצי ברק נגע גם בנושאים רבים אחרים, וחזר על עמדותיו בנוגע לשמירה על זכויות המיעוטים בישראל, על עקרונות ליברליים, והודה בטעויות שנעשו על ידי שופטים בעבר. הוא נשאל גם לגבי הטענה על אפליה במינוי שופטים מזרחים, בעקבות האמירה שלו בעבר כי "חיפשנו שופטים מרוקאים אבל לא מצאנו". הוא השיב כי "היו שופטים לא-אשכנזים רבים בבית המשפט העליון. הייתי אומר רבע או שליש. לא מספיק, אני מסכים, לא מספיק. גם שופטים ערבים. הם רבע מהאוכלוסייה אז אנחנו צריכים שניים אם זה הולך לפי מספרים".
עוד אמר ברק כי "אני זוכר שבגין קרא לי פעם בחודש וביקש ממני: 'בבקשה תבחר שופט ערבי'. הבאנו את ג'ובראן, והוא באמת היה שופט טוב. כשזה נוגע לאוכלוסיה לא-אשכנזית ברור שלא היה ניסיון להפלות, זה שטויות. אבל זה נכון שלא מצאנו ואולי נכשלנו בזה. לא מצאנו מועמדים ספרדים לבית המשפט העליון, חיפשנו אותם מאוד. אחת הסיבות היא שספרדים-יהודים שהיו כאן בפלסטין היה להם שופטים משלהם. כסף היה השופט. משפחות הכסף היו השופטים".
לפי ברק, "הס"ט - ספרדים טהורים (כינוי ליהודים ששורשיהם ספרדיים בלבד - ד"א) - להם היה 'ייצוג' בבית המשפט העליון. הם היו השופטים בבתי המשפט העליון. אבל אחרים שהגיעו, כמו ממרוקו, לקח להם זמן ללכת ללמוד חוק ולקח להם זמן להפוך לעורכי דין מדרגה ראשונה - ואז לוקח זמן להפוך לשופט, ואז שופטים בבית המשפט המחוזי ואז העליון. אז אנחנו רואים כאן בעיה של זמן. כמה עורכי דין ספרדים - ממרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, עיראק - הגיעו לישראל כעורכי דין? מעטים. כמה מהם הלכו לבית ספר למשפטים? מעטים. לוקח זמן עד שמגיע לעליון. עכשיו יש לנו בעליון ויהיו עוד הרבה ואני מקווה שיהיו לנו עוד הרבה".
פורסם לראשונה: 23:52, 25.06.23
