בשבוע שעבר חשפנו כי בישראל קיימים כיום 8,000 מבנים ברחבי הארץ, ובהם מבנים רגישים כמו פגייה בבית החולים הלל יפה ובי"ס בגין ברחובות, שיש חשש ממשי שיקרסו בעת רעידת אדמה מאחר ובדיקות האיכות לבטון שסופק למבנה זויפו והבטון לא נבדק על פי חוק. כעת נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" אופן ההתנהלות הלקוי של משרדי הממשלה, מרגע שנודע כי נדרש באופן מיידי לבצע בדיקה למבנים אלו ועד היום - שעדיין לא נעשתה בדיקה לאף אחד מהם.
בנוסף, נודע על מבנים נוספים ברחבי הארץ המצטרפים לרשימת אלו שנבנו בבטון שאיכותו לא ידועה, וביניהם: בית הספר חופים בקיבוץ יד מרדכי, קורות טריבונות בטיילת חוף הכרמל, קירות בקבר יתרו, רצפה בבסיס חצרים וכלונסאות שנבנו במחלף ח”ן בכביש 22.
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, פנה כבר בשנת 2021 במכתב למנכ"ל משרד ראש ממשלה דאז, צחי ברוורמן, בו התריע על חשש לבטיחות המבנים, וצירף בקשה שמשרד ממשלתי יישא באחריות לבדיקת המבנים הללו. ברוורמן העביר הנחיה ליאיר פינס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בעת הזו, לבדוק את המבנים. אבל הבדיקה לא בוצעה ע"י המשרד, ובינתיים התקיימו בחירות כלליות שבהן ממשלת בנט-לפיד עלתה לשלטון.
4 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, יאיר פינס. בדיקות הבטיחות התמסמסו
(צילום: מארק ניימן, לע"מ)
לאחריהן, יאיר פינס עבר מתפקידו בתור מנכ"ל משרד השיכון לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אלא שאז פינס, המכהן בתפקידו החדש, הוציא מכתב בו הודיע כי האחריות לבדיקת המבנים חלה דווקא על משרד הפנים, שמצידו הודיע כי הנושא כלל לא קשור אליו.
באוגוסט 2021 הוחלט על הקמת צוות בינמשרדי הכולל את משרד הפנים, מינהל התכנון, השלטון המקומי, משרד השיכון ומינהל התקינה במשרד הכלכלה במטרה למפות ולבחון את כלל המבנים. למרות ההחלטה שהתקבלה - הנושא לא קודם והצוות לא הוקם.
בהמשך לכך, בתאריך 8.3.2022 הוציא פינס מכתב נוסף למנכ"לי משרדי הפנים והשיכון, שבו דרש משניהם לקבל החלטה מי מהמשרדים לוקח תחת אחריותו לבצע את בדיקות האיכות ל-8,000 המבנים המדוברים. כעת נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי המשרדים לא הצליחו להגיע להחלטה - וכך בדיקות הבטיחות התמסמסו.
גורמים המעורים בפרטים טוענים כי משרד השיכון אחראי על המבנים כל עוד הם בתהליך בנייה. אך מהרגע שאוכלסו האחריות חונה, לדבריהם, במשרד הפנים וברשויות המקומיות. אלא שהרשויות המקומיות כלל לא עודכנו בסוגיה, וגם בעלי המבנים מצידם כלל אינם יודעים כי יש חשש לאיכות הבטון.
"כל משרד ממשלתי מנסה להעביר אחריות למשרד אחר. כבר זמן רב שבמשרדי הממשלה יודעים שיש בישראל 8,000 מבנים שבטיחותם מוטלת בספק ולמרות זאת - אף אחד לא עשה שום דבר", אמר גורם המעורה בפרטי הפרשה ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet.
"זה מזכיר את ההתנהלות שהייתה בטורקיה. הקימו מבנים באופן מושחת, בלי בדיקת איכות ובטיחות כדי לחסוך כסף, וברעידת האדמה האחרונה שפקדה את המדינה - ראינו בדיוק מה קורה להרבה מבנים שקרסו ברגע. הלוואי והמבנים האלה ימצאו ביציבים ובטוחים. אבל אם לא? מי יגן על פגיית בית החולים או על תלמידי בית ספר תיכון בעת רעידת אדמה כשהם יחשבו שהמבנים שלהם חדשים ויציבים?" הוסיף.
בחשיפה בשבוע שעבר פרסמנו כי בשנת 2020 פתחה היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 בחקירה גלויה נגד מעבדת "אסית הנדסה", בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ועבירות בתאגיד. "אסית הנדסה" פעלה כמעבדה שמוסמכת לבצע בדיקות לבטון שמשמש למבנים. במסגרת החקירה מופו כ-8,000 תעודות איכות לבטון שהנפיקה החברה ללקוחות שונים ברחבי הארץ, אלא שהממצאים העלו שבחלק מהמקרים נופקו תעודות התקינוּת, מבלי שבוצעה כל בדיקה.
לפי החשד, בחלק אחר מהמקרים בוצעו בדיקות איכות לבטון, אך הן לא נעשו על ידי עובדים שהוסמכו לבצע בדיקות שכאלה. בנוסף, חלק גדול מהתעודות נחתמו על ידי מזכירה בחברה, שלא הוסמכה כבודקת בטון. החשש הגדול הוא שלא ניתן לדעת אם הבטון שנעשה בו שימוש לבניית אותם מבנים, אכן עונה לדרישות האיכות של מהנדסי הבניין שחתומים על המבנה, וזאת, לכאורה, ללא ידיעתם.
בפנייתנו למשרד הפנים נטען כי הדבר אינו תחת אחריותו ונתבקשנו לפנות למשרד הבינוי והשיכון, שהגיב באופן הבא: "משרד הבינוי והשיכון היה שותף למספר פגישות בנושא שהתקיימו במהלך 2021, בהן נכחו כלל הגורמים הרלבנטיים בממשלה. במהלך הדיונים ופגישות ההמשך עלה כי ריכוז הנושא הינו תחת משרד הפנים, עם זאת נאמר כי המשרד ישמח לסייע לכשיקודם הנושא".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בהתאם להמלצת היועמ"ש דאז מנדלבליט, מנכ"ל משרד רה"מ דאז, צחי ברוורמן, העביר את טיפול הנושא למשרד הבינוי והשיכון".
