הדייט הראשון של רודה פגאנו עם בעלה לעתיד היה קצר במיוחד. פגאנו, אמריקאית שגדלה בבית חרדי מבוסס בבולטימור, סיימה בשנת 2000 לימודי משפטים באוניברסיטת ייל היוקרתית, והגיעה ארצה לצורך התמחות בבית המשפט העליון בירושלים. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, החליט למצוא לה שידוך, וגם היה לו את המועמד המושלם: רון דרמר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
דרמר, אז בן 29 וכבר אלמן, היה עולה חדש שהסתובב ברחבי ירושלים על קטנוע חבוט. גם דרמר היה תוצר מובהק של יהדות אמריקה האליטיסטית, בעל שני תארים אקדמיים מאוניברסיטאות וורטון ואוקספורד, שגדל בבית דתי ואמיד במיאמי-ביץ'. למרות גילו הצעיר והעובדה שבקושי דיבר עברית הוא כבר שימש כיועצו הקרוב של בנימין נתניהו, שבאותם ימים עוד ליקק את פצעיו מההפסד לאהוד ברק במרוץ לראשות הממשלה, והתפרנס ככותב טור שבועי מוערך בעיתון בשפה האנגלית "ג'רוזלם פוסט", שבו ניתח במיומנות סוגיות פוליטיות ואסטרטגיות ברומו של עולם. הוא היה, כך מספרים מי שפגשו בו אז, כוכב עולה.
חושי הקופידון של השופט ברק הוכיחו את עצמם, והיום לזוג דרמר יש חמישה ילדים. אלא שהדייט הראשון שלהם, כאמור, הסתיים מהר מהצפוי. "רון הודיע לי שהוא חייב לחתוך מוקדם, כי יש לו פגישה עם נתניהו", סיפרה לימים הגברת דרמר, בראיון נדיר שהעניקה לעיתון חרדי מקומי בבולטימור. "בהמשך, בני הזוג נתניהו רקדו בחתונה שלנו וגם היו בבריתות של הבנים שלנו".
שלוש שנים אחרי אותו דייט ראשון נסעו דרמר ונתניהו, אז כבר שר האוצר בממשלת שרון, לביקור רשמי בוושינגטון. אחת הפגישות שלהם הייתה עם השגריר הישראלי בארצות-הברית דאז, דני אילון. "ישבנו לארוחת צהריים ואני זוכר שדרמר, שאותו פגשתי אז בפעם הראשונה, מאוד הרשים אותי", מספר אילון השבוע. "הוא היה בחור צעיר, מרשים למראה, מדבר יפה – ובעיקר שמתי לב שביבי מאוד מעריך אותו וסומך עליו. דיברנו אז על פוליטיקה וכלכלה אמריקאית, וכל הזמן נתניהו הסתכל לעבר דרמר כדי לקבל את אישורו לדברים שאמר, או שהציע, 'בוא נשמע קודם את דעתו של רון'. זה הפתיע אותי שביבי סומך עליו ככה, במאה אחוז, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. זה מאוד נדיר אצל ביבי, שמחליף יועצים מפה ועד להודעה חדשה, וגם אף פעם לא נראה שהוא נותן בהם יותר מדי אמון או מעריך את דעתם. אבל עם דרמר זה היה סיפור אחר. ראית שיש פה הדדיות, גם ברמה האינטלקטואלית וגם באידיאולוגיה".
שני הסיפורים הללו, שהתרחשו אי אז בראשית שנות האלפיים, ממחישים היטב את מערכת היחסים יוצאת הדופן בין נתניהו ודרמר, שרק הולכת ומעמיקה ככל שחולף הזמן. מצד אחד היועץ הנאמן, מנתח מבריק של סוגיות מורכבות, חסר האספירציות האישיות, שמוכן להניח בצד את חייו הפרטיים לא רק למען המנהיג - אלא גם למען המטרה; ומצד שני הפוליטיקאי והמדינאי הממולח, זה ש"מחליף יועצים מפה עד הודעה חדשה", שלא רק נותן בו אמון מוחלט אלא גם לוגם בשקיקה כל מילה שיוצאת מפיו. "לא במקרה, דרמר הוא האדם היחיד שקרוב כל כך לנתניהו ומצוי בעמדה כזו בכירה בכוורת שלו, שהצליח להחזיק לצידו מעמד כל כך הרבה זמן", אומר גורם שמכיר את שניהם. "כל היתר נשרו לאורך הדרך, או שהפכו לעדי מדינה".
בשבוע שעבר עלתה מערכת היחסים בת 24 השנים בין נתניהו לדרמר מדרגה נוספת. אחרי שכבר מינה אותו בעבר לציר כלכלי בוושינגטון, ליועץ מדיני לראש הממשלה ולמשרה הרמה של שגריר ישראל בארצות-הברית, ואחרי שדרמר היה לאחד הגורמים הדומיננטיים בשני המהלכים המרכזיים של הכהונות הקודמות של נתניהו בראשות הממשלה – הסכמי אברהם, והמאבק בהסכם הגרעין עם איראן - ביום חמישי שעבר הודיע נתניהו על מינויו של דרמר לשר בממשלתו החדשה. לצורך העניין, נתניהו אף החייה מן המתים את המשרד לנושאים אסטרטגיים, שפורק בידי הממשלה הקודמת.
השגריר לשעבר אילון: "המינוי של דרמר לשר, על אפם וחמתם של אנשי הליכוד, ממחיש כמה הוא חשוב לנתניהו. זה לא רק שהוא גומל לדרמר על הנאמנות, נתניהו צריך אותו. כשישבתי איתם ראיתי איך נתניהו מסתכל לעברו כדי לקבל את אישורו לדברים שאמר"
שמו של דרמר אמנם הועלה לפני כן כמועמד אופציונלי לתפקיד שר החוץ, אבל מינויו ירד מהפרק לאחר שנתניהו, בניסיון לנטרל מוקשים פנימיים בתוך הליכוד, הודיע כי יציב בתפקיד את אלי כהן וישראל כץ, ברוטציה. ההכרזה על מינוי דרמר לשר, שנתניהו דחה עד לרגע האחרון, הפתיעה לפיכך לא רק את כל הפרשנים הפוליטיים, אלא גם את אנשי הליכוד. "זה אחד המינויים הכי זרים לליכוד אי פעם", אומר גורם במפלגה. "אף אחד לא מכיר את דרמר בליכוד. הוא לא היה בשום כנס, בשום אירוע. הוא זר לחלוטין. אבל כנראה ביבי רוצה אותו בשביל שיתמקד בהסכמי השלום, כפי שעשה בעבר. ביבי מאוד סומך עליו. גם מול הממשל האמריקאי וגם מול מדינות ערב".
נתניהו העניק לדרמר גם מושב בקבינט המדיני-ביטחוני, שם יוכל לא רק לתרום מניסיונו, אלא גם להצביע בעד מהלכים שנתניהו מעוניין להוציא לפועל בעת הצורך, ובראשם תקיפה באיראן. "המינוי שלו כעת לשר, על אפם וחמתם של אנשי הליכוד, רק ממחיש כמה נתניהו מחשיב את דרמר", אומר השגריר לשעבר אילון. "זה לא רק שהוא נותן לדרמר מתנה או גומל לו על הנאמנות אליו; נתניהו צריך את דרמר ברמה האינסטרומנטלית".
עד כמה רצה נתניהו את איש סודו בקבינט שלו? גורמים ששוחחו עם דרמר לאחרונה, מספרים שהוא שלל לחלוטין את האופציה שיצטרף לפוליטיקה הישראלית. מי שסיים לפני כשנה קדנציה ארוכה במיוחד כשגריר ישראל בוושינגטון, כבר החל למנף את קשריו ומעמדו כדי לעשות לביתו: הוא הצטרף כעמית מחקר בכיר למכון היהודי לביטחון לאומי באמריקה (JINSA), עבד על ספר שיסכם את תקופתו בוושינגטון, ולאחרונה אף גויס כשותף בקרן ההשקעות Exigent Capital המנוהלת בידי יהודים אמריקאים ופועלת מירושלים. ככזה, נערך דרמר לפתוח דלתות להשקעות מניבות במדינות המפרץ, שם ביסס את קשריו במהלך העבודה מאחורי הקלעים על הסכמי אברהם. תמונתו עדיין הופיעה השבוע באתר האינטרנט של קרן ההשקעות.
אלא שאז הגיע הטלפון מנתניהו. גורם בכיר בממשלה החדשה מספר שדרמר סירב להצעה הראשונית של נתניהו לכהן כראש המל"ל, תפקיד שהיה מציב אותו באופן קבוע בדיוני הקבינט. לאחר שגם האפשרות לכהן כשר החוץ ירדה מהפרק, מונה דרמר לשר לנושאים אסטרטגיים, מינוי שנראה כי הפתיע אפילו אותו: בשבוע האחרון הוא ניסה לעמוד בלוח הזמנים העמוס, כשעדיין אין לו צוות עוזרים או דובר קבועים.
לעומת זאת טום ניידס, שגריר ארה”ב בישראל, לא הופתע מהמינוי של דרמר. “הערכתי שהוא יקבל תפקיד מרכזי בממשלה, בהתחשב בקרבה בינו לבין נתניהו”, הוא אומר השבוע. “בשבועות האחרונים גם שוחחתי איתו על האפשרות הזו”.
הפגישה הראשונה ביניהם הייתה כישלון, כשדרמר חזה בפני נתניהו שיוצאי חבר העמים לא יתמכו בו בבחירות 99'. שרנסקי: "ביבי אמר לי, 'הבחור הזה לא אוהב אותי' ואז הסכים להיפגש איתו שוב. מאז, לא ראיתי עוד שיתוף פעולה כמו זה שנוצר ביניהם"
בימים שלאחר השבעת הממשלה, ניידס הדמוקרט ודרמר ששורשיו נעוצים במפלגה הרפובליקנית, אפילו הספיקו לסעוד יחד ארוחת ערב. כן, השר לנושאים אסטרטגיים כבר החל לפעול. “אנחנו אוהבים לעבוד מול אנשים שאנחנו מכירים, ואת רון אני מכיר הרבה זמן, כבר 15 שנה”, ממשיך ניידס. “העמדות הפוליטיות שלו ושלי לא זהות - אני דמוקרט ליברלי והוא לא - אבל הוא איש חכם, ישר, עם הבנה של המערכת הגלובלית ושל המצב בוושינגטון. והוא מבין גם את המגבלות שלי כשגריר מטעם ממשל ביידן. אז גם אם אנחנו לא מסכימים על הכול, לפחות יש לנו שפה משותפת. אין לי ספק שגם יש לו גישה לראש הממשלה, מה שחשוב מאוד. אני מחבב אותו. אין לי אשליות שלא יהיו בינינו ויכוחים, אבל רון הוא אחד שאני יכול לצעוק עליו, והוא עדיין יודע שאני חבר שלו”.
ניידס הוא ממש לא חבר המפלגה הדמוקרטית היחיד שמיודד עם דרמר, חרף ההבדלים בתפיסותיהם. “אני מכיר אותו כל כך הרבה שנים, שכבר אין לי מושג מתי נפגשנו לראשונה. זה כאילו הוא תמיד היה שם”, אומר הסנאטור לשעבר ג’ו ליברמן, איש המפלגה הדמוקרטית, שהתמודד בעבר על משרת סגן הנשיא לצד אל גור בשנת 2000, ואחד הפוליטיקאים היהודיים הכי בכירים באמריקה. את דרמר הוא מכיר משנות ה־90.
“זה מינוי מצוין”, אומר ליברמן. “יש נטייה לחשוב שדרמר אהוד רק על רפובליקנים, אבל למען האמת, במפלגה הדמוקרטית יש היום הרבה בכירים שיש להם חיבור טוב לדרמר, שהוא אינטלקטואל ואדם יצירתי ונעים, לכן אני חושב שדרמר יעזור מאוד לביבי בכל מה שקשור ליחסים מול ארצות-הברית”.
תפקידו החדש של דרמר מעמיד אותו, ללא ספק, בעמדה שאליה לא היה מורגל. מי שנחשב לאיש של נתניהו אפילו כאשר שירת במשרה הממלכתית ביותר – שגריר ישראל במעצמה החזקה בעולם – אף פעם לא ניסה לטבול את רגליו בביצה הפוליטית הישראלית, והתרחק מהעיתונות המקומית כמו מאש. את הראיונות שלו העניק בעיקר לתקשורת האמריקאית, ואת הראיון היחיד שנתן בעברית קיים לאחר שסיים את כהונתו כשגריר.
הסיבה לכך היא לא רק העובדה שדרמר, על אף שעשה עלייה לפני כמעט 30 שנה, אינו שולט היטב בעברית. "דרמר הוא לא פוליטרוק, אין לו את היצר הפוליטי", אומר גורם פוליטי שעבד לצידו. "אני חושב שמה שעוזר לביבי לשתף איתו פעולה, זה שדרמר לא מחפש כבוד ואין לו שום בעיה לעמוד מאחורי הקלעים. בהיבט הזה, הוא לא פוליטיקאי", אומר פוליטיקאי אחר שמכיר אותו היטב.
10 צפייה בגלריה
''רון הוא אחד שאני יכול לצעוק עליו ועדיין נישאר חברים''. שגריר ארה''ב בישראל, טום ניידס
(צילום: עמית שאבי)
דרמר, כך מעידים אנשים שמכירים אותו מקרוב, גם שומר בקנאות על פרטיותו. "ברמה האישית הוא איש מאוד נחמד, אבל ענייני. השיחות איתו מאוד מקצועיות, הוא לא נפתח לסמול-טוק", אומר אדם שעבד לצידו. "הוא לא אחד שמתקשרים אליו כדי לפטפט", מסכם זאת אחד מידידיו הקרובים.
הריחוק של דרמר מאור הזרקורים לא מנע ממנו להתהלך כבן בית במסדרונות הבית הלבן וגבעת הקפיטול, אבל הותיר אותו כחידה לא רק לתקשורת הישראלית, אלא גם למערכת הפוליטית. "הבן אדם ללא מקורבים. ג'וקר, סימן שאלה, איש צללים שלא אוהב תקשורת", אומר גורם ותיק במערכת. "הבחור תעלומה".
ייתכן שהתעלומה הזו תיפתר בחודשים הקרובים. "דרמר נמצא עכשיו בנקודה מאוד מעניינת", אומר אברום בורג, יו"ר הכנסת לשעבר וחבר של המשפחה, שמכיר את דרמר מהימים שבהם היה עולה חדש וגם מימיו כשגריר. "שר זה תפקיד חשוף יחסית לשגריר, והחשיפה הזו, מעבר לזה שתגלה לציבור הרבה מהאיכויות שלו, יכולה להציב אותו בעמדה של המועמד הכי לגיטימי בליכוד לראשות הממשלה, אחרי נתניהו. אני לא יודע אם דרמר מעוניין בתפקיד, אבל הוא ייצוגי, רהוט ועם תשובות חכמות וערכיות. יש לו הבנה אסטרטגית מרתקת, ובמובנים רבים לא פחות מלומדת ומקיפה מזו של נתניהו, והוא לא אופורטוניסט, יש לו אידיאולוגיה. אם אתה שואל אותי מה אני מעדיף למדינת ישראל – התמודדות בין ישראל כץ לניר ברקת על ראשות הממשלה, או בין יוסי כהן לרון דרמר – אני מעדיף את כהן ודרמר".
בורג מתייחס לציטוט שיוחס לנתניהו, ובו הוא אומר כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, ורון דרמר, הם שני המועמדים הכי ראויים להחליפו. אלא שגורם שמכיר את נתניהו היטב טוען שהציטוט הזה לא היה מדויק. "נתניהו מעריך את יוסי כהן כאיש ביצוע, אבל לא מבחינת היכולות האינטלקטואליות וההשכלה", הוא אומר. "את דרמר הוא מעריך הרבה יותר".
דרמר, בן 51, מתגורר היום בירושלים עם אשתו רודה וחמשת ילדיהם. "אבל צריך לזכור שגם בצעירותו, וגם אחרי שכבר מונה לתפקידים רשמיים בישראל, הוא התגורר בארצות-הברית. למעשה, הוא בילה את רוב חייו באמריקה", אומר גורם שמכיר אותו. "ולכן בגישה שלו, דרמר נותר מאוד אמריקאי. זה אומר שהוא מדבר באנגלית רוב היום, גם עם נתניהו, ועוקב אחרי כל הקבוצות של הפוטבול והבייסבול. יש עולים שנעשים ישראלים, ויש עולים שנשארים בתרבות של המקום שהגיעו ממנו. הוא אחד שנשאר לחלוטין אמריקאי. גם העברית שלו לא משובחת. יש לו מבטא אמריקאי, ומדי פעם יש לו שגיאות בעברית. הוא מדבר עברית ומבין עברית, אבל ביחס לשנים שלו מאז העלייה, זו לא עברית של מי שחי פה בארץ".
גורם אחר שעבד לצד דרמר, ומעריך את יכולותיו, טוען שלמרות סימונו כיורש בידי נתניהו, אין סיכוי שיהפוך אי פעם לראש ממשלת ישראל. "הוא פשוט לא מספיק ישראלי", הוא מסביר.
דרמר נולד במיאמי-ביץ', פלורידה, למשפחה פוליטית: אביו ג'יי נבחר לראשות העיר ב-1967, לאחר שניצח בבחירות את ראש העיר המכהן אליוט רוזוולט, בנו של פרנקלין רוזוולט, שנחשב לאחד הנשיאים האהודים בתולדות ארצות-הברית. בהמשך ניסה האב לרוץ לקונגרס האמריקאי, ללא הצלחה. אחיו של רון, דיוויד, הלך בעקבות אביו ונבחר גם הוא לראש עיריית מיאמי-ביץ'.
מעבר למעורבותה בפוליטיקה הייתה זו גם משפחה שומרת מצוות, ועד היום דרמר, שאינו חובש כיפה באופן קבוע, שומר שבת. "הוא מה שנקרא 'א מודרן אורתודוקס', 'דתי לייט'", אומר עליו אדם שעבד איתו. "באירועים בעלי אופי יהודי הוא שם כיפה. הוא שייך עד היום לציונות הדתית האמריקאית, המתונה והליברלית - כיפות סרוגות, משכילים, מבוססים, סטייל נפתלי בנט. זה לא הסמוטריצ'ים והבן גבירים ולא הר המור".
בניגוד לאביו ולאחיו, שהיו חברים במפלגה הדמוקרטית, התחבר דרמר הצעיר דווקא לצד הרפובליקני. במהלך לימודיו לתואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים, בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, החל לעבוד עם אחד הפרופסורים באוניברסיטה, פרנק לונץ, יהודי אמריקאי שידוע באהדתו הנלהבת לישראל ומי ששימש כסוקר ויועץ אסטרטגי לשורה ארוכה של בכירים במפלגה הרפובליקנית. לונץ הגדיר פעם את דרמר בתור "התלמיד הטוב ביותר שהיה לי".
באמצע שנות ה-90 עבר דרמר לאנגליה, שם למד לתואר שני בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד. במקביל ללימודיו החל לעבוד לראשונה עם פוליטיקאי ישראלי – נתן שרנסקי. "ב-1995 הייתי חבר בקבוצה של פעילי עלייה, אסירי ציון לשעבר ומעורבים במאבק על זכויות עולים", נזכר שרנסקי השבוע. "חשבנו להקים מפלגה ולרוץ בבחירות, אבל קודם היינו צריכים לבדוק אם יש לנו תמיכה בציבור. לא היו לנו ניסיון או תקציב, אבל מה שכן היה לנו אלה קשרים עם ארגונים יהודיים ברחבי העולם. בעזרתם חיפשנו מתנדבים שיכולים לעזור לנו בסקרים".
חברים בוושינגטון הכירו לשרנסקי את פרנק לונץ, שבאותם ימים התמחה בסקרי עומק פוליטיים המבוססים על קבוצות מיקוד. לונץ, על אף מעמדו הבכיר, הגיע ארצה, ובמשך כחודשיים ערך בהתנדבות סקרים עבור שרנסקי וחבריו. "בשלב מסוים הוא היה חייב לחזור לארצות-הברית, ואז הוא המליץ לנו להמשיך לעבוד עם שני העוזרים שלו", מספר שרנסקי. "אחד מהם היה רון דרמר".
10 צפייה בגלריה
נתן שרנסקי. ''דרמר גדל על הרומנטיקה של מאבקי היהודים והציונות''
(צילום: אלכס קולומויסקי)
דרמר, אז באמצע שנות ה-20 לחייו, הגיע לישראל היישר מאוקספורד. "הוא עבד לגמרי בהתנדבות, ובשבועות הראשונים אפילו גר במרתף שלי", מחייך שרנסקי. הוא התרשם לא רק מעבודתו המקצועית של דרמר: "כשחמטאי, מאוד התחברתי למוח האנליטי שלו", אומר שרנסקי, "וגם להתלהבות שבה נרתם למאבק הפוליטי של העולים מברית־המועצות לשעבר. רון גדל על הרומנטיקה של מאבקי היהודים והציונות. אני גם מניח שהוא לא היה איש עני, ולכן יכול היה להרשות לעצמו לנסות ולתקן את העולם ללא תמורה כספית". רק לאחר שמפלגתו של שרנסקי, ישראל בעלייה, נכנסה לכנסת, החל דרמר לקבל שכר עבור עבודתו כיועץ. "לא משכורת גבוהה. פעם בכמה חודשים היה עושה לנו סקר ומנתח אותו בצורה מאוד מעמיקה", מספר שרנסקי, "בילינו הרבה זמן יחד".
בעקבות החבירה לשרנסקי החליט דרמר לעשות עלייה והחל לבסס את חייו בישראל. ב-1998 התחתן עם עדי, סטודנטית לאמנות ולעיצוב בבצלאל, שגדלה בעיר העתיקה בירושלים, בתו של דוד בלומברג, אז יו"ר דירקטוריון בנק ירושלים. שנה אחר כך נפטרה עדי בנסיבות טרגיות, והיא בת 29 בלבד. לאחר מותה הקימו אביה ודרמר את "קרן עדי", שנועדה לטפח אמנים העוסקים ביצירה המבוססת על מקורות יהודיים. גורם שמכיר את המשפחה מספר שגם היום, לאחר שהתחתן עם רודה והקים משפחה, היחסים בין דרמר למשפחת בלומברג הדוקים. "רון מתייחס אל דוד ואסתר, הוריה של עדי, כחמו וחמותו", הוא אומר. "כשהם היו נוסעים לארצות-הברית הם תמיד התארחו בבית של רון, למרות שיש לו משפחה חדשה משלו".
גורם שעבד בלשכת נתניהו: "נתניהו מצא בדרמר בעל ברית. הם דיברו ביניהם אנגלית, ונתניהו מאוד העריך את ההבנה העמוקה של דרמר בפוליטיקה האמריקאית. דרמר גם היה היחיד בצוות של נתניהו, שלא הייתה לו שום אינטראקציה עם שרה. מבחינתו, זה היה מאוד נוח"
ב-2004 כתבו דרמר ושרנסקי את הספר "יתרון הדמוקרטיה", שעוסק בחשיבות הדמוקרטיה ליציבות פוליטית, לביטחון חברתי ולחירות אישית. הספר זכה לתגובות נלהבות מבכירים בממשל האמריקאי, ובראשם נשיא ארצות-הברית דאז ג'ורג' בוש, שבראיון לסי-אן-אן אמר ש"אם ברצונך להציץ לאופן המחשבה שלי בנושאי מדיניות חוץ, קרא את ספרו של שרנסקי... זה ספר מצוין". כצפוי, בעקבות הראיון הפך הספר לרב-מכר בארצות-הברית.
במקביל לעבודתו עם שרנסקי ולהקמת משפחה בישראל, החל דרמר גם לעסוק בתחביב האהוב עליו – פוטבול אמריקאי. הוא הצטרף לקבוצה הירושלמית "ביג בלו", שעשתה אז את צעדיה הראשונים, והתבלט בה בתור קוורטרבק, התפקיד החשוב ביותר על המגרש, זה ששולט בנעשה בשדה ומחלק מסירות ליתר השחקנים. במהרה, נבחר גם לקוורטרבק של נבחרת הפוטבול של ישראל, ויצא איתה לטורנירים ברחבי העולם. "רון היה הקוורטרבק הכי טוב בליגה, והוביל את הקבוצה שלו לחמש אליפויות", מתלהב סטיב לייבוביץ', יו"ר התאחדות הפוטבול האמריקאי בישראל. "הוא גם נבחר להיכל התהילה של הפוטבול בארץ, ועדיין מאוד מעורב בליגה".
איך הוא היה כשחקן?
"גאון. הוא רואה את כל המגרש, הוא יודע איפה כל שחקן נמצא. הבעיה שלו הייתה שתמיד היו סביבו שחקנים לא מספיק טובים בשביל להבין אותו. אגב, הבנים שלו משחקים פוטבול עד היום. אנחנו, האנגלו-סקסים, לא מאמינים בספורט הזה שאתם אוהבים, כדורגל".
את האיכויות הללו של דרמר, כמו גם חיבורו העמוק לתרבות האמריקאית והיותו רמה אחת מעל כל הסובבים אותו, זיהו לא רק חבריו לפוטבול. היה גם פוליטיקאי ישראלי אחד, שאולי בגלל שגדל בארצות-הברית ראה בדרמר מעין גיבור כל-אמריקאי, עילוי אינטלקטואלי שלמד בכל המקומות הנכונים, ציוני נלהב ששולט ברזי האסטרטגיה המדינית כמו קוורטרבק מיומן, וחשוב מכל אלה – שמרן רפובליקני. זה לקח לבנימין נתניהו רק שתי פגישות, בשביל להבין שרון דרמר הוא בדיוק מה שחסר לו.
לקראת בחירות 1999, שנערכו לכנסת ולראשות הממשלה במקביל, החלו לצוץ סדקים בין ראש הממשלה נתניהו לבין שר התעשייה שלו, נתן שרנסקי. "לקראת הבחירות היה לי סכסוך עם ביבי", משחזר שרנסקי השבוע. "הוא רצה שאנחנו, כמפלגה, נתמוך בו לראשות הממשלה, אבל לא היינו יכולים כי היו לנו במפלגה אנשי ימין ושמאל ולא רצינו להזדהות עם אחד הצדדים. ראיתי גם שביבי מפסיד לברק אצל העולים מברית-המועצות, לכן הצעתי לביבי להיפגש עם דרמר, שיראה לו את המחקרים שעשה ויסביר לו מה קורה ברחוב הרוסי".
הפגישה הראשונה בין דרמר ונתניהו הייתה כישלון. דרמר העז לומר לנתניהו שציבור העולים לא יתמוך בו בבחירות הקרֵבות, ושהוא עומד להפסיד לברק. נתניהו התעצבן. "ביבי התקשר ואמר לי, 'הבחור הזה לא אוהב אותי'", מספר שרנסקי. "הסברתי לו שדרמר בסך הכול ניסה להציג בפניו את תמונת הסקרים".
לאחר הבחירות, ולאחר שנבואתו של דרמר התגשמה, נפגשו השניים שוב בקניון מלחה בירושלים. נתניהו, משוחרר מהמתח של הקמפיין, היה הפעם סבלני הרבה יותר. "ביבי הסכים להיפגש עם דרמר שוב, והפעם הם כבר הבינו האחד את השני", מספר שרנסקי. "מאז, עוד לא ראיתי בחיים שיתוף פעולה אינטלקטואלי כמו שנוצר בין שניהם. אני, לצערי, הפסדתי מזה יועץ טוב".
על בסיס מה נוצר החיבור ביניהם?
"דרמר הוא ציוני רומנטי, אבל גם אסטרטג של ריאל פוליטיק. היום, למשל, אני חושב שאנחנו חייבים לתמוך בצורה חד-משמעית באוקראינה במלחמתה מול רוסיה. אבל דרמר, וגם נתניהו, חושבים שצריך ללכת בין הטיפות ולהיזהר בכבודו של פוטין. זה ניתוח קר ותועלתני של המצב. אני לא מסכים עם דרמר, אבל קשה להתווכח איתו, כי כל דבר הוא מנתח אסטרטגית".
דרמר סיפר בעבר כי במהלך אותה פגישה בקניון, נתניהו הציג בפניו את תפיסתו המדינית, שרואה בעוצמה מרכיב חשוב יותר ברמה האסטרטגית מאשר ערכים אוניברסליים. "נתניהו הציג בפניי את 'תפיסת העוצמות' שלו: עוצמה צבאית, עוצמה כלכלית ועוצמה טכנולוגית, שיביאו לעוצמה מדינית. הוא אמר שאם נהיה כוח חזק, ירצו בנו", סיפר דרמר. באותה פגישה בקניון, נתניהו, שלאחר ההפסד לברק הכריז על פרישה מהפוליטיקה, גם גייס את דרמר כיועצו האישי.
החיבור בין נתניהו לדרמר הצליח לא רק בגלל גישתם הזהה למדינאות ואסטרטגיה. "דרמר נחת כאן כאמריקאי שיודע הכול, ועם תחושה שהישראלים הם מעין שבט ילידי שעדיין לא התפתחו מספיק", מספר גורם שעבד בלשכת נתניהו באותה תקופה. "אנחנו, הצוות הישראלי בלשכה, הסתכלנו עליו כזר, כמי שלא מכיר את ההוויה הישראלית, וזה יצר מתחים. אבל נתניהו מצא בדרמר, דווקא בגלל זה, בעל ברית. הם דיברו ביניהם אנגלית, ונתניהו מאוד העריך את ההבנה העמוקה של דרמר בפוליטיקה האמריקאית. דרמר גם היה היחיד בצוות של נתניהו, שלא הייתה לו שום אינטראקציה עם שרה. מבחינתו, זה היה מאוד נוח".
גורם שישב עם נתניהו ועם דרמר בישיבות ביטחוניות, מספר ש"נתניהו מאוד מעריך חשיבה בהירה, השכלה רחבה וידע בהיסטוריה. לדרמר יש את כל הדברים האלה, וגם את היכולת להסתכל על הדברים טופ דאון".
למה הכוונה?
"קח למשל זאב אלקין, שהוא אדם מאוד אינטליגנטי, אבל כשאתה שומע אותו בקבינט הוא תמיד מתחיל את הניתוח שלו מהפרטים הקטנים. לרון יש יכולת לראות את התמונה הכללית ממעוף הציפור, ומשם לגזור את המהלכים הבאים. הוא אסטרטג ולא טקטיקן. דבר שני, שמוסיף לו מאוד, זו כמובן הרהיטות שלו בשפה האנגלית והבקיאות שלו במדינאות ובהיסטוריה האמריקאית. העובדה שנתניהו יכול לדבר איתו באנגלית משובחת - אנגלית של הרווארד - זו בהחלט נקודה נוספת לזכותו".
"ביבי מאוד אוהב את הרפובליקנים הדתיים, כמו ארי הרו למשל (לשעבר ראש הסגל של נתניהו ועד מדינה בתיקי האלפים), שהוא יכול לתקשר איתם באנגלית", אומר גורם בליכוד. "מעבר לזה, נתניהו מאוד העריך את האינפוטים של רון. בדינמיקה ביניהם מדובר על התייעצויות רבות בארבע עיניים, ורון מאוד משפיע על קבלת ההחלטות של נתניהו. אבל הכי חשוב, זו העובדה שרון מעולם לא היה צריך מנתניהו ג'ובים או דברים מהסוג הזה; הוא תמיד שמר את עצמו בזירה המדינית והאידיאולוגית ולא נכנס לנושאים המלוכלכים, כמו מינויים ופוליטיקה מפלגתית. כל זמן שאתה לא צריך מביבי שום דבר, והוא צריך אותך יותר ממה שאתה צריך אותו - אתה במצב הכי טוב. רון נמצא במצב הזה כבר 20 שנה".
למרות הדברים הללו, נתניהו דווקא כן מינה את דרמר לתפקידים שבהם חשק. הראשון שבהם היה נציג משרד האוצר בוושינגטון, תפקיד אותו קיבל דרמר ב-2005 משר האוצר דאז, נתניהו. בעקבות המינוי, נאלץ דרמר לוותר על אזרחותו האמריקאית. "מדובר בתפקיד מאוד פוליטי, שפועל מול האמריקאים בנוגע להסכמים כלכליים, ערבויות וכדומה", מספר השגריר לשעבר אילון. "אני זוכר את דרמר כאחד שתמיד מעניין לשמוע אותו ואת ההערכות שלו, לא רק בתחום הכלכלי אלא גם במישור הפוליטי והאסטרטגי. הוא מכיר את החברה ואת הפוליטיקה האמריקאית, והוא היה חבר צוות מאוד מוערך שתמיד מצא פתרונות".
ההכרה העמוקה של דרמר את הפוליטיקה האמריקאית, את בעלי התפקידים הרלוונטיים ואת האופן שבו ניתן להשפיע עליהם, הייתה כלי חשוב ביכולת שלו להתבלט כאיש צוות בשגרירות, כבר בראשית דרכו. "לרון יש שפה משותפת עם פוליטיקאים בארה"ב, ויש לו חוש ריח מפותח לפוליטיקה האמריקאית", אומר לני בן דוד, לשעבר ציר ישראל בוושינגטון. "אלו דברים שאין לכל ישראלי שמגיע לשגרירות". דרמר עוד ישכלל את היכולות הללו כשימונה בהמשך לשגריר.
לאחר שובו מוושינגטון, ובעקבות בחירתו מחדש של נתניהו לראשות הממשלה ב-2009, מונה דרמר לראש אגף ההסברה במשרד ראש הממשלה. חלק מרכזי בעבודתו היה כתיבת הנאומים של נתניהו באנגלית, תחום שנתניהו העניק לו משקל רב.
"הנאומים של נתניהו בקונגרס האמריקאי או בעצרת הכללית של האו"ם, היו הכי חשובים מבחינתו", מספר גורם לשעבר בלשכת רה"מ. "היה לו המון רספקט לתרומה של דרמר לניסוח הנאומים". גורמים ששירתו בעבר בלשכת נתניהו מספרים, שהוא ודרמר היו יושבים יחד שעות ארוכות לנסח את הנאומים הללו, בפגישות שהיו נמשכות לתוך הלילה. "בערך פעמיים בחודש הייתי נקרא לבית שלו בשבת", סיפר על כך דרמר בעצמו. "הייתי הולך לשם ברגל, 25 דקות".
פעם אחת נצפה דרמר עולה למטוס ראש הממשלה כשהוא אוחז במדפסת, בדרך לאחד הנאומים של נתניהו בארצות-הברית. במהלך הטיסה הדפיס דרמר עוד ועוד עותקים מתוקנים של הנאום, כדי שנתניהו יוכל לתרגל אותו. על פי דיווח עיתונאי מהתקופה, נתניהו אף זימן פעם אחת את דרמר שיסייע לו לעבוד על נאום, במהלך יום הכיפורים.
אבל דרמר שימש את נתניהו לא רק כמנסח מושחז של נאומים; בהמשך מונה ליועץ מדיני בכיר לנתניהו, תפקיד שבו התבלט כבעל השפעה על ראש הממשלה וכאחד האנשים הכי מקורבים אליו. "כשדרמר היה יועץ מדיני לרה"מ, כל מי שרצה להגיע לנתניהו עשה זאת דרך דרמר, כי אז היה לו יותר סיכוי שנתניהו יתייחס אליו ברצינות", אומר גורם בליכוד. "אבל דרמר לא היה עסקן, הוא בחר את הנושאים שהוא רוצה לעסוק בהם, ולא התעסק בקשקושים הפוליטיים".
האמון וההערכה של נתניהו כלפי דרמר קיבלו ביטוי חד-משמעי, כשנתניהו מינה את דרמר לשגריר ישראל בוושינגטון ב-2013. מי שעזב את ארצות-הברית בגיל 25 כדי לעבוד בהתנדבות עבור מפלגה שאיש לא ידע אם תיכנס לכנסת, חזר כעת למכורתו כשליח העליון של מדינת היהודים.
אלא שבוושינגטון מצא דרמר את ממשלו של הנשיא ברק אובמה, שיחסיו עם נתניהו לא היו מן המשובחים. למרות זאת, ולמרות העובדה שדרמר היה מזוהה לחלוטין עם המפלגה הרפובליקנית, הצליח השגריר החדש לנווט היטב את דרכו בסבך הפוליטי-מדיני. "בסוף, היכולת הכי מרשימה של דרמר הייתה הנגישות שלו והיכולת שלו לזהות מי מקבלי ההחלטות, ולהשפיע עליהם", אומר גורם במשרד החוץ. "ההבנה שלו לגבי איך הבית הלבן פועל, או עם מי צריך לדבר בקונגרס, זה משהו שלא יסולא בפז".
לדברי גורם בשגרירות, "מעבר לזה שהבן אדם אינטלקטואל ברמות, אתה רואה מישהו שמבין את הממשל. ישבתי איתו בפגישות ורואים שהשיח מולו אחר, בגלל שהוא אמריקאי במקור. אתה רואה מישהו שגדל פה ויש לו את הסגנון הנכון".
עם כניסתו של דרמר למשרת השגריר, הנושא המרכזי שעמד על הפרק היה הסכם הגרעין עם איראן, שישראל עשתה ככל שביכולתה לבטלו, או לכל הפחות להקשיח את תנאיו. לדרמר היה תפקיד מרכזי במאמץ הזה. "בשנים 2013־2015 הייתי שר המודיעין וקיבלתי לידיי את התיק האיראני", מספר השר לשעבר יובל שטייניץ, "דרמר הצטרף אליי להרבה פגישות בוושינגטון. הוא עזר לי להתכונן לדיונים הארוכים והמורכבים הללו, שנערכו בין המשלחת הישראלית, שכללה את המוסד, אמ"ן, המל"ל ומשרד החוץ, לבין אנשי הבית הלבן, משרד החוץ האמריקאי, הפנטגון ושירותי המודיעין. הסיוע של דרמר בהכנה לפגישות ובפגישות עצמן היה חיוני".
שטייניץ, שלא מחלק מחמאות בקלות, מספר שבמהלך הדיונים הארוכים עם דרמר, "גיליתי אדם מבריק משכמו ומעלה. שמעתי את הניתוחים שלו פעמים רבות, ראיתי את ההבנה והרהיטות שלו, את הידע שלו בהיסטוריה, במדע המדינה, בכלכלה, במשפטים. הייתי אומר שהוא חריג בנוף של יועצים מדיניים ושגרירים בארץ. אפשר בהחלט להגיד שהוא עילוי".
למרות זאת, מאמצי השכנוע של דרמר כשלו, וממשל אובמה החליט לחתום על הסכם הגרעין עם איראן. בכך הוכנה הזירה לאחד המהלכים הכי מעוררי מחלוקת ביחסי ישראל-ארה"ב: נאום נתניהו בקונגרס במרץ 2015, שנחשב להתערבות הבוטה ביותר של ראש ממשלה ישראלי בפוליטיקה הפנימית האמריקאית, והמהלך שהוביל למשבר העמוק בין נתניהו לאובמה.
דרמר, במידה רבה המוציא לפועל של המהלך, הסתמן כמי שפעל על מנת שיו"ר בית הנבחרים, הרפובליקני ג'ון ביינר, יזמין את נתניהו לנאום בפני שני בתי הקונגרס מתחת לאף של הבית הלבן. בעקבות זאת, ב"ניו יורק טיימס" קראו להכריז על דרמר "פרסונה נון גראטה". "לפני הנאום היו ניסיונות פשרה מול האמריקאים, אבל דרמר דחף שזה יקרה והייתה לו השפעה מכרעת", אומר גורם המעורה בפרטים. "הטענה שלו הייתה, שגם אם זה לא ישפיע עכשיו, כי ההסכם כבר כמעט חתום, הנאום חשוב גם לעתיד. מבחינתו לא היינו יכולים, העם שעבר את השואה, להגיד שהסכנה מתקרבת, אבל לא להתריע מפני זה בכל דרך אפשרית, רק כדי לא לעצבן את האמריקאים".
"חשבתי בזמן אמת, ואני חושב גם בדיעבד, שהנאום היה טעות קשה וכישלון במבחן התוצאה", אומר מנגד דני אילון. "הנאום הזה לא שינה את המדיניות של אובמה – הסכם הגרעין נחתם – ומבחינה פוליטית יצר קרע מול הדמוקרטים. אין מצב שאתה יוצא נגד נשיא ארצות-הברית, ומנצח. יש מי שמאשימים את דרמר, אבל אני חושב שזה קל מדי, כי בסופו של דבר האחראי הוא נתניהו". כך או אחרת, דרמר אמר בעבר כי הנאום בקונגרס הוא נקודת השיא בתקופה שלו כשגריר, וכי הוא גאה בו מאוד.
לדברי גורם במשרד החוץ, הנאום בקונגרס היה רק עוד אחד מהמהלכים שדרמר ביצע בשמו של נתניהו. "הוא ראה את עצמו איש של נתניהו", הוא מסביר. "בגלל זה הוא גם נותר איש סתרים, ולא דיבר במהלך כל השהות שלו בוושינגטון אל הציבור בישראל. בעיניי, שגריר צריך לייצג מדינה, ולא רק את ראש הממשלה".
היו כמה אנשים נוספים שלא התחברו לסגנון של דרמר. "במשרד החוץ הוא נחשב יהיר ושחצן", אומר אחד מבכירי המשרד לשעבר. "הוא תמיד רוצה שירגישו שהוא האיש הכי חכם בחדר. בתקשורת האמריקאית תמיד היו ציטוטים שהוא המוח של נתניהו, והוא עצמו היה דואג לציטוטים האלה. במשרד החוץ הוא לא נחשב כבר־שיח, או כמישהו שנחמד לעבוד איתו".
אבל כל הטענות כלפי השגריר דרמר נעלמו לאחר הפתעת נובמבר 2016 – בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות-הברית. גורם בליכוד מספר שלקראת הבחירות ישבו נתניהו ודרמר ארוכות, והגיעו למסקנה שסיכויו של טראמפ להיבחר גבוהים. "נתניהו גם ביצע מהלכים בעקבות זה", אומר אותו גורם.
ההימור על טראמפ התגלה לבסוף כנכון, ומערכת היחסים בין ישראל לממשל האמריקאי התחלפה באחת. אחד המרוויחים העיקריים היה דרמר, שהקדנציה שלו כשגריר הייתה אמורה להסתיים באותה תקופה. אלא שטראמפ, שפגש את דרמר באירוע כמה שנים לפני כן והתרשם ממנו, אמר לנתניהו שהוא מחבב את השגריר הישראלי. "שתי דקות אחרי השיחה שלהם קיבלתי טלפון מראש הממשלה", יספר לימים דרמר. "הוא אמר לי: 'אתה לא הולך לשום מקום'". מאז כהונתו של דרמר הוארכה שוב ושוב, והוא סיים את תפקידו ביום האחרון לממשל טראמפ, בינואר 2021. בסך הכול כיהן בתפקיד שבע שנים.
יחסיו של דרמר עם אנשי ממשל טראמפ, לא היו יכולים להיות יותר טובים. עוד לפני כניסתו של טראמפ לבית הלבן קיים דרמר, בשם נתניהו, קשרים עם יועצו וחתנו ג'ארד קושנר. כאשר טראמפ, אז עדיין מועמד לנשיאות, נאם בפני השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק במרץ 2016, דרמר תידרך את קושנר שכתב את נאומו של טראמפ. תשעה ימים בלבד לאחר שטראמפ ניצח את הילארי קלינטון בבחירות, הוא כבר נפגש עם דרמר.
אחרי שבתקופת אובמה הוא כמעט שלא הוזמן לפגישות בבית הלבן, בהשבעתו של טראמפ דרמר הסתובב כחתן ביום חופתו, ובצדק. בכהונת טראמפ קצר דרמר כמה מההישגים המרשימים ביותר של שגריר ישראלי בוושינגטון אי פעם: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים וההכרה האמריקאית בגולן, הפרישה מהסכם הגרעין ושחרורו של המרגל ג'ונתן פולארד.
אך ההישג הגדול ביותר של דרמר היה החתימה על הסכמי אברהם, שהוא שימש בורג מרכזי ברקימתם. דרמר עשה זאת בזכות קשריו ההדוקים עם טראמפ, קושנר, עוזרו לענייני המשא ומתן אבי ברקוביץ' ושגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. בספרו של ברק רביד "השלום של טראמפ", מתואר דרמר כזרועו הארוכה של נתניהו בממשל טראמפ, וכמי שפעל בנחישות למען האינטרסים של ישראל במשא ומתן מול איחוד האמירויות. לעיתים קרובות היה נשלח דרמר לבית הלבן כשבאמתחתו איומים מצד נתניהו, לבטל את העסקה או לשנות סעיף כזה או אחר – וסופג את הצעקות במקומו של ראש הממשלה. לפחות פעם אחת סילק אותו קושנר ממשרדו, בעקבות חילוקי דעות ביניהם. דרמר עוד ישוב לחדר הזה פעמים רבות בהמשך.
בינואר 2021 חזר דרמר לישראל, שבה לא התגורר ברציפות מאז 2013, במטרה לפנות לעסקים פרטיים, לחזור למחקר אקדמי ולכתוב את זיכרונותיו – אלא שלנתניהו היו עבורו תוכניות אחרות. מינויו של דרמר לשר לנושאים אסטרטגיים התפרש בקרב רבים כהכרזה עליו בתור שר חוץ בפועל, כזה שיישלח בידי ראש הממשלה למשימות הרגישות ביותר, במיוחד בכל מה שנוגע לשתי המטרות העיקריות של נתניהו בתחום מדיניות החוץ בקדנציה הקרובה – נורמליזציה עם ערב־הסעודית והמאבק בגרעין האיראני – שלשתיהן נחוץ שיתוף פעולה הדוק עם הממשל האמריקאי.
לדברי גורם בממשלה, "זה די נראה שאלי כהן יתעסק בעיקר במינוי שגרירים ובשיחות טלפון פה ושם, אבל את המהלכים המשמעותיים יקבעו נתניהו ודרמר. לנתניהו היה חשוב למנות את דרמר לשר ולא רק ליועץ, כי הוא רצה אותו עם סמכויות. משרד החוץ עוד יקוצץ ויועברו ממנו סמכויות לדרמר. עם אלי כהן זה יותר קל, וזו הסיבה המרכזית, להערכתי, שהוא מונה לשר החוץ ראשון, ולא ישראל כץ".
גורם אחר במערכת הפוליטית טוען מנגד כי דרמר לא ישתלט על מדיניות החוץ של ישראל. "לא במקרה, שר החוץ האמריקאי בלינקן דיבר השבוע עם השר כהן", הוא אומר. "דרמר יישאר עוזר – ייעוץ, כתיבת נאומים ושליחויות לארה"ב. דרמר לא חבר כנסת והוא לא אחד שיעשה עבודה פוליטית. הרי הוא לא התפקד לליכוד והוא לא מתכוון לרוץ בשטח. לכן הוא עומד לתפקד כשליח מיוחד. זהו".
לדברי גורם אחר בממשלה, ממילא דרמר יתקשה להתנהל מול הממשל האמריקאי הנוכחי, שבראשו עומד כעת הדמוקרט ג'ו ביידן, לשעבר סגנו של אובמה ומי שזוכר היטב את נאום נתניהו בקונגרס. "האמריקאים יהיו עכשיו מאוד לעומתיים לדרמר, כי יש להם חשבון פתוח איתו", הוא מסביר.
אלא שגורמים הבקיאים ביחסי ישראל והממשל האמריקאי סבורים אחרת. לדבריהם, דרמר יצליח בכישוריו ובקשריו לנטרל את "הדם הרע" שזורם בינו ובין נתניהו - לבין הדמוקרטים. "גם עם ביידן יש לרון יחסים טובים", אומר גורם ששוחח לאחרונה עם דרמר. "רון באופן אישי הלך להלוויה של הבן של ביידן, בו (שמת ב־2015 לאחר שלקה בסרטן – א"א). זה היה בשבת, אז הוא נסע מוושינגטון, ישן בדלאוור, והלך ברגל דרך ארוכה כדי להגיע לכנסייה שבה נערך טקס האשכבה. אם הוא יצטרך, לא תהיה לו בעיה להרים טלפון לביידן. ביידן גם יענה".
