האנושות כולה נדהמה כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה, אבל בקרב תושבים של אזורים מוכי-מלחמה אחרים בעולם התדהמה הזו התחלפה עד מהרה בזעם על דיווחים רבים בתקשורת העולמית, דיווחים שאותם תפסו כנגועים בגזענות נגדם.
"זה לא מקום – עם כל הכבוד, אתם יודעים – כמו עיראק או אפגניסטן שבו המלחמות נמשכות כבר עשרות שנים", אמר למשל צ'רלי ד'אגטה בשידור של CBS News האמריקנית. "זה אזור יחסית מתורבת, אירופאי – גם את המילים האלה אני חייב לבחור בזהירות – עיר שבה לא היית מצפה לזה או שהיית מקווה שזה לא יקרה בה". יום לאחר מכן, אחרי שהדברים האלה עוררו זעם ברשת, נאלץ ד'אגטה להתנצל על ההתבטאות, והודה כי הייתה זו "בחירת מילים אומללה".
המלחמה באוקראינה – דקה אחר דקה בעמוד המבזקים ועדכונים אחרונים:
• רוסיה חסמה את פייסבוק וטוויטר. הבית הלבן: "מסתירים מידע מהציבור"
• רוסיה נגד נקודות התורפה, בכל הכוח והאכזריות | רון בן ישי
• "אבא נשאר להילחם, ניפגש בישראל": היהודים שברחו מאודסה | שליחתנו במולדובה
• "קייב מיוּל" במקום "מוסקו מיוּל": בעולם מחרימים וודקה רוסית
• דילמת הסנקציות: האוליגרכים הרוסים והפלונטר הישראלי
• מחאה חריגה בנתב"ג: עובד ישראייר נופף בדגל אוקראינה מול מטוס רוסי
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
שליחנו עם הפליטים מאוקראינה בגבול פולין
(צילום: ניצן דרור, אבי חי)
זו הייתה רק הערה אחת מיני רבות שנשמעו השבוע בכלי תקשורת נחשבים בעולם הערבי ושבהן מתחו עיתונאים ופרשנים קו הפרדה ברור בין המלחמה המתחוללת באוקראינה לבין המלחמות המתנהלות באזורים אחרים בעולם. ערבים רבים מיהרו להצביע על המוסר הכפול, וטענו כי אף שמספר הקורבנות במלחמה שבה פתח פוטין עשוי להיות דומה לזה של מלחמות אחרות – היחס שלה היא זוכה מהתקשורת איננו זהה. יש גם מי שהשוו בין קבלת הפנים החמה שלה זכו באירופה פליטים מאוקראינה לבין קבלת הפנים שציפתה לסורים, לעיראקים ולאפגנים שנהרו אל היבשת בשנים 2015-2014, אירוע שזכה באירופה לכינוי "משבר המהגרים". אז עורר בואם תגובות מעורבות: אירופים רבים יצאו אמנם לקבל אותם בתחנות הרכבת ובמעברי הגבול, אבל מנגד התקיימו הפגנות ענק בדרישה למנוע את כניסתם.
זיאד מאג'ד, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקנית של פריז, אומר כי ההזדהות ברחבי העולם עם האוקראינים אמנם נהדרת, אבל גם חושפת את "ההבחנה המזעזעת" שעושה האנושות בין הקורבנות במדינות מסוימות לקורבנות במדינות אחרות. לדבריו האופן השונה שבו מסקרת התקשורת העולמית את המלחמה באוקראינה חושף את הדה-הומניזציה שנעשית לפליטים מהמזרח התיכון: "אנחנו מסוגלים להבין שהאוקראינים הם אירופים, ושזיכרון המלחמה באירופה יכול לעורר רגשות רבים, אבל כשאנחנו שומעים עיתונאים ופרשנים מסוימים מדברים במונחים של 'אנשים כמונו', מה שמשתמע מזה הוא שאלה שבאים מסוריה, עיראק, אפגניסטן או אפריקה אינם 'כמוהם'".
10 צפייה בגלריה
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מצטלמת עם מהגר מהמזרח התיכון לפני שבע שנים. אז היו שקיבלו את הפליטים בחפץ לב, אבל היו גם שיצאו להפגנות נגד בואם
(צילום: EPA)
10 צפייה בגלריה
מפגינים נגד בוא המהגרים לגרמניה באמצע העשור שעבר. "פליטים - עצרו! לא רצויים כאן"
(צילום: AFP)
גם רשת "אל-ג'זירה" הקטארית ספגה השבוע ביקורת על הסיקור שלה. "אלה, כמובן, אינם פליטים המנסים לברוח מאזורים במזרח התיכון ואפריקה שעדיין נמצאים במצב של מלחמה גדולה", אמר אחד המנחים ברשת. "הם נראים כמו כל משפחה אירופית שגרה בשכנות אליך". הרשת פרסמה אחר כך התנצלות, ובה תיארה את האמירה כ"דברים לא רגישים ולא אחראיים".
סאלם ברהמה, מנהל רשת Rabet הפרו-פלסטינית, מיהר גם הוא להצביע על ההבדל בין הסיקור של המתרחש באוקראינה לסיקור של המתרחש באזורים אחרים. "פליטים מתקבלים בברכה בהתאם למקום שממנו הם באים", כתב בטוויטר, והוסיף: "התנגדות לכיבוש אינה רק לגיטימית – זו זכות". התאחדות העיתונאים הערביים והמזרח-תיכוניים גינתה אף היא "סיקור חדשותי גזעני המייחס חשיבות רבה יותר לחלק מקורבנות המלחמה מאשר לאחרים. סיקור מהסוג הזה משקף מנטליות נרחבת הקיימת בעיתונות המערבית, כזו העושה נורמליזציה לטרגדיה בחלקים מסוימים של העולם כמו המזרח התיכון, אפריקה, דרום אסיה ואמריקה הלטינית".
סוריה של אסד הייתה "המעבדה"
עבור סורים חוסר השוויון בסיקור התקשורתי כואב במיוחד, משום שרוסיה ניהלה מתקפה חסרת רחמים גם בארצם שלהם: בשנת 2015, אחרי ארבע שנות מלחמת אזרחים סורית ובשלב שבו נראה כי משטרו של הרודן בשאר אסד ניצב בפני קריסה, שלחה מוסקבה את הצבא שלה לעזור לו, ובאמצעות כתישות אוויריות סייעה לו להשתלט מחדש על רוב חלקי המדינה – השתלטות שלוותה במחיר כבד של אזרחים הרוגים.
מאג'ד, המרצה מפריז, אומר שלפני המלחמה באוקראינה שימשו שטחי סוריה כמעין "מעבדה", מחנה אימונים אם תרצו, עבור הצבא הרוסי, ובהם בחן פוטין את הארסנל ושיטות הפעולה שלו. העיתונאי פיליפ קורב הזכיר השבוע את המלחמה בסוריה כשדיבר על זרם הפליטים מאוקראינה למערב במהלך שידור בערוץ BMF TV הצרפתי: "אנחנו לא מדברים על סורים שבורחים מהפצצות המשטר הסורי בתמיכת ולדימיר פוטין. אנחנו מדברים על אירופים שנוטשים את מכוניותיהם, שנראות בדיוק כמו המכוניות שלנו, ושרק מנסים להציל את חייהם".
כשסוכנות הידיעות הצרפתית AFP פנתה ל-BMF TV לקבל תגובה על הדברים של קורב, נמסר לה מהערוץ: "דבריו היו מגושמים, אבל הוצאו מהקשרם והובילו לאמונה המוטעית שהוא מגן על עמדה הפוכה מזו שהוא רצה להדגיש, והוא מצטער על כך".
AdeelaOfficial, חשבון אינסטגרם המוקדש לפרשנות הומוריסטית על חדשות סלבס, לקח השבוע הפסקה כדי לצחוק על הגזענות-לכאורה של התקשורת העולמית ולגנות אותה. "התקשורת במערב טוענת שהיא מגינה על זכויות אדם ועל הדמוקרטיה, כשבפועל היא בורה, גזענית ולא מסוגלת לראות מעבר לאף שלה", נכתב בחשבון.
גם אזרחים אפגנים הביעו זעם על סיקור המלחמה באוקראינה, שמתרחשת שישה חודשים בלבד אחרי שהטליבאן השתלט על ארצם במתקפת-בזק שהובילה את המדינה לכאוס. מאות אלפי פליטים ברחו במהלך המשבר הזה אל הגלות. כעת, רבים מהם מביעים שאט נפש מכך שהתקשורת מדגישה את היותם של הפליטים מאוקראינה אנשים שהם נוצרים אירופים עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות שהפכו לפליטים – ומסמנת אותם כשונים מהקורבנות של מלחמות אחרות. "אותה נקודה מודגשת שוב ושוב", אומרת מוסקה דסטג'יר, מרצה באוניברסיטה. "אנשים בכל המלחמות האחרות הם חצאי-אדם, אנשים שהמוצא והגזע שלהם שווים פחות, ואילו האירופים הם בני אדם אמיתיים, שלמים, ולכן המלחמה הזו חשובה".
עאישה חוראם, שהייתה בעבר שליחה צעירה באו"ם, אומרת שהנורמליזציה שנעשית למלחמות במזרח התיכון ובמדינות עולם שלישי, והתפיסה שאזורים אלה בעולם ראויים למלחמה המתחוללת בהם, "היא רק אחת הסיבות לכך שהמלחמות הללו נמשכות זמן רב כל כך".
