אלוף במיל' יעקב עמידרור על "הגברת הכוננות הגרעינית" של פוטין
(צילום: משי בן עמי)
במסגרת המלחמה באוקראינה הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשבוע שעבר על הגברת הכוננות של הכוחות האסטרטגיים, כולל אלה המפעילים נשק גרעיני. מה הסיכוי שפוטין אכן ישתמש בנשק גרעיני? מה תהיה התגובה במקרה כזה ועל ידי מי? ואיך אוקראינה צריכה להגיב? המומחים מסבירים.
המלחמה באוקראינה – כתבות נוספות:
ד"ר אור רבינוביץ', חוקרת תפוצה גרעינית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, טוענת כי הסיכוי שרוסיה תשתמש בנשק גרעיני לא מאוד סבירה אך אין להוציא אותה מכלל אפשרות. "אף אחד לא מצפה לה מחר, אך האפשרות הזאת גם לא בלתי אפשרית, ובוודאי שגדולה יותר בהשוואה למצב שבו היינו לפני הפלישה הרוסית. כמובן שקשה מאוד להעריך אותה בצורה יותר קונקרטית. רק פוטין עצמו יודע מה האסטרטגיה שלו ובעימות הנוכחי ומה מידת הנכונות שלו 'לגרען' (להכניס ממד של נשק גרעיני) את המלחמה עם אוקראינה".
לדברי ד"ר רבינוביץ', קיים קושי גדול במערב להעריך מהן בדיוק הכוונות של פוטין. "הגופים השונים, קהילות המודיעין, הממשלות, הפרשנים - כולם פועלים בתוך חוסר ודאות גדול מאוד. היועצת פיונה היל, אחת המומחיות הגדולות בארה"ב לנושא רוסיה ומי שהעידה בהליכי ההדחה של דונלד טראמפ, טוענת שיש סיכוי גבוה יחסית שפוטין יחליט 'לגרען' את המלחמה, משום שפסיכולוגית, מדובר באדם שהכין עצמו לעימות ושיש לו נטייה מוכחת להתשמש בכל ארגז הכלים הנמצא לרשותו.
"ראינו את הנטייה הזו כאשר הוא הורה להרעיל בנשק כימי את סרגיי סקריפל בעיר סולסברי באנגליה ובמקרים אחרים. כמו כן, הנתונים של המשבר הנוכחי לא דומים לנתונים של מקרים היסטוריים שמוכרים לנו מתקופת המלחמה הקרה, כך שקשה או מסוכן להקיש מתוכם על המצב הנוכחי".
האם מדובר באיום ממשי או סוג של הליכה על סף תהום? ד"ר רבינוביץ' סבורה כי ניתן יהיה לגלות זאת רק בסוף העימות. "הרוסים טענו היום שהאוקראינים ניסו להכין פצצה מלוכלכת, פצצה שמפזרת חומרים רדיואקטיביים כמו רעל ללא פיצוץ גרעיני. זו טענה מופרכת ונטולת כל ביסוס, שיש לראות במסגרת הניסיון של פוטין להכניס ממד גרעיני לעימות".
בהתייחסה לשאלה מי עלולות להיות המדינות שאליהן תכוון מוסקבה, השיבה ד"ר רבינוביץ': "מדובר בעימות שיש לו פוטנציאל לפרוץ בין רוסיה מצד אחד לבין אוקראינה ומדינות המערב בהרכבים שונים. לפי האיומים שפוטין השמיע, מדינות שמטילות עליו סנקציות קשות, כמו בריטניה, הן מדינות שלמעשה הכריזו מצב מלחמה על רוסיה - הכרזה שלכאורה מספקת לפוטין תירוץ להסלמה. מאחר שבריטניה חברה בברית נאט"ו, הרי שיש פה פוטנציאל מוחשי לעימות עם ארה"ב ושאר מדינות נאט"ו במקרה של הסלמה".
ד"ר רבינוביץ' אמרה עוד כי לפי ההערכות העדכניות שזמינות לחוקרים, לרוסיה יש קרוב ל-6,600 ראשי נפץ גרעיניים, מתוכם כ-1,500 "הופרשו" מהשימוש ונועדו לפירוק. "ההערכה היא שבשנים האחרונות הועמדו בכוננות כ-1,500 ראשי קרב על כלי שיגור שונים", ציינה החוקרת. "היתר לא נמצאים במצב של כוננות, זאת אומרת שהרכיבים השונים שלהם כלל אינם מורכבים. זה כמובן יכול להשתנות בזמן מלחמה.
"החוקרים מעריכים שקרוב ל-1,200 ראשי קרב מורכבים על טילים בליסטיים בין-יבשתיים. כ-800 מורכבים על טילים בליסטיים המשוגרים מצוללות (להבדיל מטילי השיוט הגרעיניים שהתקשורת הזרה מייחסת בפרסומיה לצוללות של ישראל), ועוד כמעט 600 ראשי קרב הם כאלה שנושאים אותם מטוסים מסוג מפציצים אסטרטגיים. לא ידוע כמה ראשי קרב כאלה הורכבו על כלי נשק גרעיניים 'טקטיים', כמו טילי שיוט שאפשר לשגר מפלטפורמות שונות, וטילים בעלי טווחי קצרים".
לאוקראינה, נטולת נשק גרעיני, כל שנותר לעשות מול האיום של מוסקבה הוא להמשיך להילחם בגבורה, ובמיוחד להמשיך להיאבק בקמפיין הדיסאינפורמציה הרוסי. "באוקראינה יש כיום 15 כורים גרעיניים להפקת אנרגיה, שמרוכזים בכמה תחנות כוח גרעיניות (תג"ר), כשבכל תג"ר יש כמה כורים. הכורים האלה מפיקים בימי שלום כמחצית מהחשמל המופק במדינה", הסבירה ד"ר רבינוביץ'.
היא הוסיפה: "בתחנה שהותקפה בשבוע שעבר, זפוריז'יה, יש שישה כורים. היא נחשבת לגדולה ביותר באירופה. תחנה זו והאתר בצ'רנוביל שבו אירעה התקלה המפורסמת ב-1986 נכבשו על ידי הרוסים. בניגוד לכור בצ'רנוביל, לכורים בתחנת זפוריז'יה יש מבנה עמיד שנועד להכיל את הקרינה במקרה של תקלה, כך שאין סיכוי שנראה שחזור מיוחד של התקלה מ-1986. יחד עם זאת, כורים לא נועדו לאזורי מלחמה ואף אחד לא רוצה להיות בסביבה כשהטיל פוגע בכור גרעיני".
לדבריה, הבעיה המרכזית בכל הקשור ללחימה בהקשר זה נוגעת לבריכות קירור שבהן מאוחסנים ומקוררים מוטות הדלק המוקרנים אחרי שתדלקו את הכור. ״המוטות האלה הם רדיואקטיביים וחמים מאוד. פגיעה בבריכות הקירור עלולה לשבש את תהליך הקירור עצמו. מאחר שהמוטות המוקרנים פולטים חום רב מאוד, אם הם לא יקוררו, הם עלולים להתחמם מאוד ולגרום לדליקה, וזה כמובן מסוכן לכשעצמו".
"האם זה יקרה? אין לדעת"
אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת תל אביב טוען כי המונח "סבירות" לא תקין בנושא זה. "ודאי שיש אפשרות למלחמה גרעינית, כי אם יש נשק גרעיני - אפשר להפעיל אותו. אין לנו מושג מה קורה בראש של פוטין. הוא הודיע בשבוע שעבר שאין להוציא מכלל אפשרות שימוש בנשק גרעיני טקטי. אני הייתי מתייחס לזה ברצינות. האם זה יקרה? אין לדעת".
פרופ' בן ישראל, שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, סבור כי איום בשימוש נשק גרעיני יהיה ממשי יותר אם מדינות נאט"ו ישלחו כוחות. "נאט"ו אמרו שהם לא שולחים חיילים להילחם. פוטין אמר שאם הם ישלחו חיילים זאת תהיה מלחמה של צבא רוסיה מול צבא נאט"ו ושייקחו בחשבון שיהיה שימוש בנשק גרעיני טקטי. בהקשר של הגרעין זה יהיה צבא הרוסי נגד צבא שחבר בנאט"ו. הוא לא דיבר על נשק גרעיני שהוא מפציץ את ברלין או לונדון או ניו יורק".
פרופ' בן ישראל אמר עוד: "יש לרוסיה יכולות גרעיניות עצומות, יש לו נשק גרעיני טקטי שמיועד לפגוע בצבא, יש לו נשק גרעיני טקטי שיכול להיות נגד מטוסים וכזה שנורה מרקטות קצרות טווח בתוך שדה הקרב ואפילו תותחים שיורים נשק גרעיני. הנזק הוא יחסית קטן בנשק גרעיני טקטי".
אז מה נותר לאוקראינה לעשות במקרה כזה? על כך משיב פרופ' בן ישראל: "לאוקראינה אין נשק גרעיני. אם היה לה פוטין לא היה פולש בכלל. אין לה איך להתמודד מול זה, היא יכולה לבקש עזרה מהעולם. רוסיה חתומה על הסכם ומדינות העולם כולן חתומות על הסכם שלא להשתמש בנשק גרעיני. במקרה כזה התגובה יכולה לבוא מהעולם".
