היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה ליועצת עו"ד גיל לימון שיגרו אמש (ראשון) מכתב תקיף למזכיר הממשלה יוסי פוקס ובו כלולה התראה: לא ניתן להעביר ביום שלישי בממשלה החלטה על מתווה הגיוס כשהיא ריקה מתוכן ונושאת תוכן הצהרתי בלבד. שעות קודם לכן פורסם כי בהרב-מיארה אף סבורה כי בשל "קשיים משפטיים משמעותיים", היא תתקשה להגן בבג"ץ על הצעת החוק לפטור מגיוס חרדים שנחשפה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות".
בהסתמך על ישיבות והתייעצויות רבות שקיים הדרג המשפטי עם הדרג המדיני, נאמר במכתב שנשלח למזכיר הממשלה כי על ההחלטה שתקבל הממשלה ביום שלישי להיות מהותית בשני נושאים - גם בפרוצדורה וגם במהות.
בנוגע למהות, צוין כי לא ניתן שוב להצהיר בפני בג"ץ שהממשלה תעביר "בקרוב" חוק כפי שהיה עד כה. עוד צוין כי אם תהיה הצהרה בלבד, יהיה בכך משום זלזול בפסיקות בג"ץ עד כה, שכן בית המשפט המתין בסבלנות להחלטות שיבהירו איך יתמודדו הממשלה והכנסת בכל הקשור למתווה הגיוס, כפי שיבואו לידי ביטוי בפועל ובאופן חוקי. כלומר, לא ניתן להצביע בממשלה רק על "משאלות", הבטחות ותוכניות לא ממוקדות כפתרון.
בנוגע לפרוצדורה, צוין כי מתווה הגיוס שיוצע בממשלה צריך לכלול עוגנים שכוללים לוחות זמנים מפורטים להגשמת המתווה המוסכם, כולל מה יקרה בכל שלב, אם לא יגשימו אותו כפי שההחלטה והחוק יחייבו.
נימוקי הקשיים להגנה על ההצעה בבג"ץ
שלושה נימוקים עיקריים עומדים ביסוד החלטתה הצפויה של היועצת המשפטית שתתקשה להגן על הצעת החוק בבג"ץ, אלא אם תנאי המתווה שנועד לפטור מגיוס חרדים ישתנה: המשך הפגיעה בערך השוויון בין המתגייסים למשתמטים, כפי שנפסלו בעבר על ידי בג"ץ; הצפי על נטל קשה שיוטל על המשק, שרק יתעצם במהלך השנים הקרובות בשל הגידול במשפחות המשתמטים, שאינם עובדים, ההופכות לנטל על המדינה; והמלחמה שהבהירה את הצורך בכוח אדם נוסף בצה"ל והנטל על הצעירים המתגייסים והמילואימניקים.
לפי עמדת בהרב-מיארה, מפרוץ המלחמה בעזה נוצרו "צרכים ביטחוניים עדכניים". כדי להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל נמצא צורך להאריך את תקופת השירות בה חייב יוצא-צבא גבר ל-36 חודשים. על רקע המלחמה, היקף החללים והנפגעים והצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות, עלה בצה"ל צורך מבצעי להגדלת מחזור הגיוס הקרוב בחודש מרץ.
לשם כך הוחלט לקצר דחיות שירות שונות שניתנו למיועדים לשירות ביטחון לצורך לימודים או שירות במסגרות קדם צבאיות שונות, מכינות קדם צבאיות, שנת שירות, ישיבות הסדר וישיבות ציוניות גבוהות. עקב כך, אגף כוח האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, גיבשו מתווה, שלפיו צה"ל יקדים את שירותם של כ-1,300 צעירים מן המסגרות השונות.
הצפי שהיועמ"שית לא תגן על הפטור מגיוס בבג"ץ מגיע גם לאחר עמדת משרד האוצר שהמתווה יגרום לנזקים כלכליים עצומים לכלכלת המדינה בטווח הארוך ורק יגביר את הנטל הכלכלי על האוכלוסייה המשרתת כיום ובעתיד ועל המשק כולו.
טיוטת ההחלטה בנוגע לחוק הגיוס נחשפה בשבוע החולף לראשונה, במהלך פגישה סגורה שבה לקחו חלק שר הביטחון יואב גלנט, יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, השר גנץ ונציגים מטעמם. לא מפורט בטיוטה לאיזה סוג של שירות צפויים להתגייס החרדים, ומהו יעד המגויסים שאליו מתכוונים להגיע באופן הדרגתי. למעשה, החוק לא עונה על הצרכים המיידיים של הצבא, בעיקר סביב הצורך של צה"ל לגייס עוד לוחמים ברקע המלחמה המתנהלת בעזה והחזיתות הנוספות.
לדברי גורמים שלידיעתם הגיעו עקרונות הטיוטה, כיוון שאין התחייבות על מספר חיילים בתוך שנה, נטל השירות ימשיך להיות על חילונים ודתיים בלבד. הגורמים שנחשפו לטיוטה אומרים שייתכן שעוד יתקיימו בה שינויים, אולם על בסיסה פועלים הצדדים כעת. על פי הטיוטה, הפטור יינתן מגיל 35 פלוס והחוק יוגש בשלמותו בחודש יוני על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון שאינו תומך בה בשלב זה.
עוד מפורט כי לקראת תחילת התהליך, ייפתחו מסלולים חדשים, מותאמים לציבור החרדי בצה״ל, לרבות גדוד חדש. כל זה יתבצע לאחר השלמת תהליך החקיקה, ולקראת גיוס המחזור הראשון שיחל באוגוסט 2024 (אולם לא מפורט כאמור מספר המתגייסים וסנקציות במקרה שיהיו מי שיסרבו). בהצעה נכתב כי גם המערך הטכנולוגי יתוגבר באמצעות המתגייסים מהציבור החרדי. בנוסף, תיבחן הרחבת מספר המשרתים בגופי הצלה ורפואה ובמסלולים הציבוריים במשרדי הממשלה מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.
