ארצות הברית הביעה אמש (יום ב') תמיכה במפגינים המקיימים את המחאה הנדירה נגד שלטונות סין, בצל הגבלות הקורונה החריפות שמטיל עליהם המשטר. בהצהרה שצפויה להעמיק את המתיחות בין וושינגטון לבייג'ינג אמר דובר הבית הלבן לענייני ביטחון לאומי, ג'ון קירבי, כי הנשיא ג'ו ביידן "עוקב מקרוב" אחר ההפגנות בסין, וכי ארה"ב תומכת בזכותם של מפגינים למחות בדרכים לא-אלימות.
ההפגנות בסין החלו בשבוע שעבר במפעל האייפונים הענקי בעיר ז'נגז'ו, בסוף השבוע האחרון התפשטו לאורומצ'י שבחבל שינג'יאנג, וביום ראשון הגיעו לבירה בייג'ינג ולשנגחאי, העיר הגדולה ביותר בסין מבחינת מספר התושבים. המפגינים דורשים מהמשטר הקומוניסטי לחדול ממדיניות ה"אפס הדבקה" שלו שבמסגרתה הוא מתעקש להטיל סגרים והגבלות תנועה קשות בגין כל התפרצות קטנה של הנגיף. בהפגנות שלשום נשמעו קריאות לנשיא שי ג'ינפינג ולמפלגת השלטון הקומוניסטית להתפטר – קריאות מאוד לא שגרתיות בסין הדיקטטורית, שמקפידה בדרך כלל לדכא כל גילוי של מחאה.
אמש דווח כי ההפגנות הגיעו גם לעיר הונג קונג, שם נערכו לפחות שני אירועי מחאה. באחד מהם התאספו כ-50 סטודנטים באוניברסיטה הסינית של הונג קונג והדליקו נרות לאות תמיכה במפגינים בשאר ערי סין. הסטודנטים הסתירו את פניהם כדי למנוע מהשלטונות לזהות אותם, וקראו יחד "לא רוצים בדיקות קורונה, רוצים חופש!" ו"התנגדו לדיקטטורה, אל תהיו עבדים!". הם הניפו כרזות שעליהן נכתב בין השאר "אל תפחדו, אל תשכחו, אל תסלחו", ושרו שירי מחאה, בהם השיר "היי, הקשיבו, הם שרים" מתוך המחזמר "עלובי החיים". אנשי האבטחה של האוניברסיטה צילמו סרטוני וידאו של המחאה, אך לא נראו שם שוטרים.
השוטרים רשמו פרטים
"כבר הרבה זמן אני רוצה להשמיע קול, אבל לא הייתה לי הזדמנות", הסביר ג'יימס קי, צעיר בן 29 משנגחאי שהשתתף בהפגנה באוניברסיטה בהונג קונג והניף בה דף לבן ריק. דפים לבנים שעליהם לא כתוב דבר הפכו לסמל המחאה הנוכחית נגד המשטר הסיני: המפגינים מודעים לחוקי הצנזורה הקשים בסין, ובאמצעות הנפת הדפים האלה מבקשים למחות על היעדר חופש הביטוי. "אם אנשים בעומק סין לא יכולים לסבול את זה יותר, אז גם אני כאן בהונג קונג לא יכול", אמר קי.
באירוע המחאה השני, ברובע העסקים של הונג קונג, התאספו כמה עשרות מפגינים, והתחלקו לקבוצות קטנות כדי לא להפר את תקנות הקורונה האוסרות כעת התקהלויות של יותר מ-12 אנשים. גם שם הניפו המפגינים דפים לבנים ריקים, והם החזיקו פרחים. שוטרים דרשו את פרטיהם של המוחים ורשמו אותם, אך לא עצרו אף אחד במקום.
שתי ההפגנות שנערכו אתמול בהונג קונג היו המחאה הגדולה ביותר בעיר זה יותר משנה: בשנת 2020, נזכיר, העבירה סין את "חוק הביטחון הלאומי" שהידק את אחיזתה בהונג קונג, ובעזרתו הכניעה למעשה את המחאה הפרו-דמוקרטית בעיר. הונג קונג הייתה בעבר קולוניה בריטית, ואחרי שהוחזרה לידי בייג'ינג ב-1997 נותרה במשך שנים, על פי הסכם, אי של ליברליות וחופש יחסי בתוך סין. אלא שבשנים הבאות הטיל עליה המשטר הסיני עוד ועוד הגבלות, ואת המחאה הדמוקרטית שפרצה שם בתגובה הוא מחץ ביד קשה לפני כשנתיים.
המחאה הגדולה מאז 1989
כמעט שלוש שנים אחרי פרוץ מגפת הקורונה שהתפשטה ממנה אל שאר העולם, סין היא המדינה הגדולה האחרונה שעדיין דבקה במדיניות של "אפס הדבקה", שבמסגרתה ברגע שמתגלה התפרצות מקומית של קורונה היא ממהרת להטיל סגר על המקום, לפתוח במבצע בדיקות נרחב בו – ולכפות תקופות בידוד ארוכות על הנדבקים או החשודים בהידבקות. סין דבקה במדיניות זו אף שהיא גורמת שיבושים קשים לבתי עסק ולשרשראות האספקה הבינלאומיות, ואף שניכר כי היא הולכת ושוחקת את הסינים, שחלקם מצאו עצמם לכודים שבועות בבית או בתוך מפעלים ואוניברסיטאות שעליהם הוטל סגר.
נכון להיום, יותר מרבע מאוכלוסיית סין נתונה להגבלות קורונה כלשהן. המדיניות הקשוחה הזו ננקטת כשברקע עלייה גדולה בשבועות האחרונים במספר הנדבקים בקורונה במדינה, בכלל זה בבייג'ינג ובשנגחאי. אתמול דיווחה סין על 40,347 נדבקים חדשים שאובחנו ביממה האחרונה, ואף שבמונחים בינלאומיים וביחס לגודל אוכלוסייתה מדובר בשיעור נמוך, עבורה זהו שיא נדבקים זה היום החמישי ברציפות.
על רקע הסגרים הממושכים וההגבלות התעוררו בשבועות האחרונים כמה הפגנות ברחבי סין, והבולטת שבהן הייתה בשבוע שעבר במפעל הענקי של חברת Foxconn בעיר ז'נגז'ו שבמרכז סין, מפעל האייפונים הגדול בעולם (שמכונה לכן "עיר האייפונים"): מאות עובדים התעמתו שם עם אנשי ביטחון, ניפצו חלונות ושברו מצלמות אבטחה, בטענה שבמפעל הנתון לסגר הם מוחזקים בתנאים ירודים ושלא שולמו להם הבונוסים שהובטחו להם כדי שלא יעזבו. בסוף השבוע תועדה מחאה נדירה גם בעיר אורומצ'י שבחבל שינג'יאנג, בעקבות שריפה בבניין רב-קומות שבה נהרגו 10 בני אדם: חלק מתושבי אורומצ'י נתונים לסגר כבר יותר משלושה חודשים, וברשת הועלו השערות שהגבלות הקורונה שם מנעו מדיירים לברוח מהשריפה והקשו על כוחות הכיבוי להשתלט על האש. הרשויות הכחישו זאת.
ביום ראשון נרשמו כאמור הפגנות בבייג'ינג ובשנגחאי, אך אתמול לא דווחו בהן הפגנות כאלה. כך או כך, המחאה הנוכחית מסתמנת כגדולה ביותר מאז מחאת 1989, שהסתיימה בדיכוי הקטלני של המפגינים בכיכר טיאננמן בבייג'ינג. היא אמנם מצומצמת בהרבה מהמחאה ההיא, ולא נראה כי נשקפת ממנה סכנה להישרדות המשטר, אך היקפה משמעותי מספיק כדי שהנשיא שי לא יוכל להתעלם מהזעם המופגן בה.
פורסם לראשונה: 23:23, 28.11.22