ולדימיר פוטין עשוי לנצח בכל הקרבות, ועדיין להפסיד במלחמה. חלומו להקים מחדש את האימפריה הרוסית נשען תמיד על השקר שאוקראינה היא לא באמת מדינה, שהאוקראינים הם לא באמת עם, ושתושבי קייב, חרקוב ואודסה משתוקקים להיכנס תחת כנפיה של מוסקבה. זהו שקר גמור – אוקראינה היא אומה עם היסטוריה של למעלה מאלף שנה, וקייב הייתה מרכז תרבותי ופוליטי חשוב כשמוסקבה עוד לא הייתה אפילו כפר, אבל הרודן הרוסי סיפר אותו כל כך הרבה פעמים, עד שהוא כנראה מאמין בו בעצמו.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• אוקראינה היא התחלה: 5 סיבות לאנרכיה הבינלאומית
• אם אוקראינה, סליחה, ישראל, רק תצא מהשטחים
• הדרך הייתה חתרנית, אבל המינוי של רינאוי זועבי מבורך
• ועד הקהילה הולך בין הטיפות / עפר שלח
כשתכנן את הפלישה לאוקראינה, יכול היה פוטין להסתמך על הרבה עובדות ידועות. הוא ידע שמבחינה צבאית רוסיה חזקה בהרבה מאוקראינה. הוא ידע שנאט"ו לא תשלח כוחות כדי לעזור. הוא ידע שהתלות האירופאית בנפט ובגז רוסיים תגרום למדינות כמו גרמניה להסס בכל הנוגע להטלת סנקציות חריפות. הוא תיכנן להכות באוקראינה מהר וחזק, לחסל את הממשלה שלה, להקים ממשלת בובות בקייב ואז להמתין בסבלנות עד שמדינות המערב יתעייפו מלצעוק.
אבל היה נעלם גדול אחד לגבי התוכנית הזו. כפי שהאמריקאים למדו בעיראק והסובייטים למדו באפגניסטן, קל בהרבה לכבוש מדינה מאשר להחזיק בה. הרודן הרוסי ידע שיש לו את הכוח לכבוש את אוקראינה. אבל האם האוקראינים פשוט יקבלו את ממשלת הבובות שמוסקבה תכפה עליהם? פוטין הימר שכן. הרי ב-2014 תושבי קרים בקושי התנגדו לפלישה הרוסית. מדוע שהמצב ב-2022 יהיה שונה? עם כל יום שחולף מתבהר שההימור של פוטין נכשל. העם האוקראיני מתנגד ככל יכולתו, וזוכה להערצת העולם.
שנאה היא הרגש המכוער ביותר. אבל לאומות מדוכאות, שנאה היא אוצר בלום. מוטמן עמוק בלב, האוצר הזה יכול לתחזק התנגדות למשך דורות על דורות
ימים אפלים רבים עוד יגיעו. הרוסים עוד עלולים לכבוש את אוקראינה כולה. אבל כדי לנצח במלחמה הם יצטרכו להחזיק באוקראינה, והם יוכלו לעשות זאת רק אם האוקראינים ישתפו עם זה פעולה. זה נראה פחות ופחות סביר. כל טנק רוסי שמושמד וכל חייל רוסי שנהרג מגבירים את האומץ של האוקראינים להתנגד. וכל אוקראיני שנהרג מעמיק את השנאה של האוקראינים. שנאה היא הרגש המכוער ביותר. אבל לאומות מדוכאות, שנאה היא אוצר בלום. מוטמן עמוק בלב, האוצר הזה יכול לתחזק התנגדות למשך דורות על דורות. כדי להקים מחדש את האימפריה הרוסית הרודן רוסי זקוק לניצחון עם מעט דם שיוביל לשלום עם מעט שנאה.
בכך שהוא שופך עוד ועוד דם אוקראיני פוטין מבטיח שהחלום שלו לעולם לא יתגשם. אם יש שם אחד שיכתבו על תעודת הפטירה של האימפריה הרוסית, השם הזה לא יהיה מיכאיל גורבצ'וב. הוא יהיה ולדימיר פוטין. גורבצ'וב השאיר את הרוסים והאוקראינים בתחושת אחווה. פוטין הפך אותם לאויבים, ובכך הוא מבטיח שהאומה האוקראינית תגדיר את עצמה מכאן ואילך כאנטי-רוסית.
סיפורים הם החומרים שמהם בנויות אומות. כל יום שחולף מוסיף עוד סיפורים שאוקראינים יספרו, לא רק בימים האפלים שצפויים להם בקרוב, אלא במשך דורות. הנשיא שסירב לברוח מהבירה ואמר לארה"ב שהוא צריך תחמושת, לא טרמפ. החיילים מאי הנחשים שאמרו לספינת מלחמה רוסית "ללכת להזדיין". האזרחים שהתיישבו בפני טנקים רוסיים בניסיון לעצור אותם. בטווח הארוך, הסיפורים הללו משפיעים יותר מטנקים.
הרודן הרוסי אמור לדעת את זה היטב. כילד, הוא גדל על דיאטה של סיפורים על אודות גבורתם של הרוסים במצור על לנינגרד. עכשיו הוא יוצר במו ידיו עוד סיפורים כאלה, אבל מלהק את עצמו לתפקיד היטלר.
יובל נח הרריצילום: גבריאל בהרליההסיפורים על גבורת האוקראינים נותנים אומץ לא רק לאוקראינים אלא לכל העולם. לממשלות באירופה, לממשל בארה"ב ואפילו לאזרחים המדוכאים של רוסיה. אם אוקראינים מעזים לצאת מול טנקים בידיים ריקות, הממשלה הגרמנית יכולה להעז לספק להם כמה טילי נ"ט, ממשלת ארה"ב יכולה להעז לסלק את רוסיה משירות התשלומים העולמי סוויפט, ואזרחי רוסיה יכולים להעז להראות את התנגדותם למלחמה המיותרת הזו.
לרוע המזל, המלחמה הזו עלולה להימשך הרבה זמן. היא תלבש ותפשוט צורה, אולי במשך שנים רבות. אבל השאלה החשובה ביותר כבר הוכרעה. הימים האחרונים הוכיחו לעולם כולו שאוקראינה היא מדינה אמיתית, שהאוקראינים הם עם אמיתי, ושהם בהחלט לא מעוניינים לחיות תחת אימפריה רוסית חדשה. השאלה העיקרית שנשארה פתוחה היא כמה זמן ייקח למסר הזה לחדור דרך החומות העבות של הקרמלין.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
