פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בתיכונים ב-1 בספטמבר עדיין מוטלת בספק, אבל הצוותים החינוכיים כבר מנסים להתאים את עצמם להטמעת התוכנית הנפיצה "חינוך לכל הדעות", שנועדה להקנות לתלמידים בכל הגילים כלים להתמודדות עם הקיטוב והמשבר בעקבות המהפכה המשפטית. מנהלים ומורים שעימם שוחחנו תומכים בהחלטת שר החינוך יואב קיש לעסוק בנושא, אולם בכל הקשור להבעת אמירה אישית בנושא הדעות חלוקות.
גלית גלון, מורה לאזרחות באולפנת אמי"ת בבאר שבע, סבורה כי אנשי ונשות ההוראה צריכים לשמור את דעותיהם בסוגיה לעצמם. "כמובן שבחדר המורים ראוי שכל אחד יביע את עמדתו, אך בכיתה התפקיד שלנו הוא להציג את המושגים ואת העמדות השונות ולתת לתלמידים להתמודד עם הטיעונים ולהביע עמדה". גלון אמרה עוד: "העניין כאן הוא לא העמדה הפרטית שלי בנוגע לרפורמה. החשיבות בתפקיד שלנו לטעמי היא לדאוג שהתלמידים יבינו על מה מדובר".
לאורי לס, מנהל תיכון עירוני ד' בתל אביב, יש עמדה שונה. "כמובן שהמורות והמורים בבית הספר מביעים עמדה", אמר לס. "זו לא רק זכות של כל מי שעוסק בחינוך - זו חובה. העמדות כמובן רבות ומגוונות, וחשוב שהן יוצגו בצורה הוגנת, אבל אנחנו אנשי חינוך ונועדנו להשפיע על הנוער. לשמחתי, אנחנו זוכים לתמיכה רבה של הורים, וגם מחלוקות מתנהלות בצורה מכבדת".
בהתאם למתווה שיעסוק בנושא, לבתי הספר ניתנת גמישות לגבש תכנים מותאמים, אך הם הונחו לחשוף את מגוון הדעות ולעודד שיח בין קבוצות מגוונות ושונות בחברה הישראלית, לאפשר מתן ביטוי רגשי ואישי לכלל המשתתפים, להקפיד על מרחב בטוח ומוגן, שיח מכבד, תקשורת מקרבת ואמפתיה. התוכנית מתחילה מגיל הגן ומציעה לצוותי החינוך כלים לניהול שיח בטוח בכיתות ובחדרי המורים בכל הנוגע למהפכה המשפטית.
"לא אקבל סתימת פיות ושטיפות מוח במערכת החינוך"
(צילום: שמוליק דודפור, חגי דקל, טל אזולאי)
קיש התייחס הבוקר לתוכנית של משרד החינוך ולשיח על המהפכה המשפטית בבתי הספר, ואמר בוועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "התוכנית עוסקת באיך מנהלים את המחלוקת, ומכניסים את השיח הזה לתוך הכיתה. יש לעשות את זה אבל בצורה אחראית וממלכתית". לדבריו, "אפשר לומר דעה אישית אבל לא לכפות אותה, זה מעשה שאסור שיעשה. אני לא אקבל מקרים של סתימת פיות וניסיונות לשטיפת מוח לכאן או לכאן, אסור שזה יהיה במערכת החינוך".
"כמובן שהנושא השנתי שאותו המציא משרד החינוך הוא ראוי ונכון. אפילו הסלוגן 'חינוך לכל הדעות' מוצלח למדי", אמר מנהל תיכון עירוני ד' בתל אביב לס, שכפי שנחשף ב-ynet ננזף בינואר השנה על-ידי מנכ"ל משרד החינוך לשעבר אסף צלאל על-רקע קריאתו לתלמידיו להשתתף בצעדת מחאה נגד המהפכה המשפטית".
לס אמר עוד: "בית הספר שלנו לא מחכה לנושאים השנתיים של משרד החינוך. שנת לימודים מתוכננת חודשים מראש, ואנחנו לא זקוקים למשרד החינוך כדי לעסוק במשבר בחברה הישראלית לאורך כל השנה, כפי שעשינו גם בשנה החולפת". לדבריו, בית הספר יקיים בכל יום מפגשי "בוקר טוב" חוצי גיל על-מנת לאפשר מרחבי ביטוי למורות ולמורים, לתלמידות ולתלמידים.
לדברי המנהל, "גם בשנה הקרובה, כפי שעשינו בשנה שחלפה, נזמין דוברים מכל מיני צדדים על-פני המפה הפוליטית והחברתית, אך לא נאפשר כניסה לגזענים, למסיתים ולשונאים". לס אמר עוד: "אני חושב שכל ההתנהלות של משרד החינוך היא לא מקצועית ולא מאפשרת לבתי הספר את האוטונומיה שלהם. אנחנו לא מבקשים אוטונומיה, אנחנו לוקחים אותה הלכה למעשה. השטח בוער, בפרט באזורים הליברליים בישראל, והחינוך הוא חלק מהבערה הזאת, גם אם משרד החינוך מנסה להחליק את זה או להפוך את זה למשהו אחר".
"אנחנו לא רוצים לכפות את דעתנו"
לימור מילר, מנהלת תיכון עירוני ה' בתל אביב, מברכת על ההחלטה. לדבריה, "מצוין ששר החינוך פרסם את המתווה, הדברים הרי כתובים וגלויים, למשל לשלב גם בשיעורי תנ"ך וספרות, ונביא דעות לכאן ולכאן". מילר סיפרה כי שני הורים משפטנים פנו אליה וביקשו לא לעסוק בנושא בבית הספר.
"ההורים פירשו זאת כהטמעת הרפורמה של לוין בבית הספר", אמרה המנהלת. "בכוונתי להזמין הורים בעד ונגד, נשמע את קולותיהם ונקיים דיון ". לדברי מילר, כמורה לאזרחות תמיד הוצגו דעות שונות: "הקהל בבית הספר יכול להיות קהל שבוי ואנחנו לא רוצים לכפות את דעתנו. ההסתכלות היא חינוכית".
צוריאל רובינס, מנהל מקיף אמי"ת בבאר שבע, אמר בהתייחסו לתוכנית: "אנחנו עוסקים בנושא הזה כל הזמן ולא מחכים שמשרד החינוך ינחה אותנו לעשות את זה. בשביל שבית ספר יהיה רלוונטי לתלמידים הוא חייב להיות מחובר למה שקורה בחברה הישראלית, ולכן אני מעודד את המורים להביע דעה ולא להתחמק מהעיסוק בנושא".
גלית גלון, המורה לאזרחות מאולפנת אמי"ת בבאר שבע, מביעה כאמור עמדה הפוכה וחושבת שאת המחשבות האישיות שלה ושל חבריה למקצוע יש להשאיר מחוץ לכיתות. לדבריה, "בכיתות הנמוכות בעייתי לעסוק בנושא משום שהם אינם מתמצאים במושגים ואינם מבינים על מה המהומה, ולכן יש להתייחס לחיים המשותפים שלנו, ליחס, לכיבוד דרך חיים שונה, גבולות במדינה דמוקרטית ולא להתייחס לנושא עצמו מאחר שהוא מופשט מדי ולא נראה שהתלמידים יבינו מה רוצים מהם".
גלון הוסיפה: "בכיתות הגבוהות ובחדר המורים הנושא נכנס מזמן ויש ויכוחים בין תלמידים בשיעורים וכן בחדרי המורים. לפי מה שראיתי, יש הרבה מורים שלא מכירים את המושגים ומצד שני מורים מעורים שמשתתפים במפגשים שונים. כמובן שכל בית ספר מחדד את הערכים שלו, ויהיה הבדל בין בית ספר דתי שמחדד את ערך המדינה היהודית לבית ספר חילוני לגמרי שיחדד את הערך הדמוקרטי הליברלי אינדיבידואלי.
"העניין כאן הוא לא העמדה הפרטית שלי בנוגע לרפורמה. החשיבות בתפקיד שלנו לטעמי היא לדאוג שהתלמידים יבינו על מה מדובר, מה הן העמדות השונות ומה הערכים הדמוקרטיים שעומדים בבסיס שלהן וכן לחזק את עניין גבולות השיח, גבולות הציות לחוק ואיך מגיעים להסדרים ולחיים משותפים למרות חילוקי הדעות וצורת החיים השונה".
גלון סבורה כי בדרך כלל בכל כיתה יש נטייה לעמדה מסוימת. "צריך להציג את עמדת הצד השני ולבקש מהתלמידים לנמק את עמדתם, על מה היא מתבססת. זו הדרך להבין מה הצד השני אומר ולחדד את העמדה שלך", אמרה המורה לאזרחות וציינה שלא נתקלה בהתנגדות של הורים לשיח בעניין. "נראה לי שרוב ההורים מבינים שהנושא מגיע לכיתות ויש חשיבות שהתלמידים יבינו את המושגים המופיעים בתקשורת וכן יקבלו כלים לגבש עמדה, לנמק ולהביע אותה ולא סתם לדקלם דברים ששמעו".
לילך שטיין, מנהלת בית הספר הרב-תחומי עמל עמק חרוד, אמרה: "כחלק מהרשת, גם בית הספר פועל לאור ערכי החינוך הממלכתי ולאורם של ערכי מגילת העצמאות. על בית הספר להיות רלוונטי עבור תלמידיו. לא ניתן להתעלם מהאירועים היום במדינה. עלינו ללמד את התלמידים לנהל שיח בזמן מחלוקת לצד לימוד ידע ומושגים בסיסיים עליהם המחלוקת. כמו כן עלינו לעודד את התלמידים לחשיבה ביקורתית ולגבש עמדה אישית המבוססת על מידע. בהיבט הזה נראה שהתוכנית שפרסם שר החינוך תואמת את הצרכים. לצד זאת חשוב מאוד לשמור על איזון ולאפשר לתלמידים לעסוק גם בנושאים אחרים לצד נושאי השעה".
שטיין אמרה עוד: "כדי שהשיח יוכל להיות ללא חשש - הוא צריך להיות מנוהל ומוגדר על-ידי המבוגרים. לכן אנו מקיימים בימים אלה מפגשים ושיחות להכשרת הצוותים החינוכיים לכך. חלק מההורים חוששים מהכנסת הרעשים החיצוניים לתוך בית הספר ומבקשים לשמור עליו כאי של שפיות. ישנם הורים שחוששים מהכנסת תוכניות בעלות גוונים פוליטיים שאינם תואמים את מסגרת החינוך הממלכתי.
"כמנהלת אני אומרת להורים שנמשיך לחנך לאור ערכי מגילת העצמאות ומטרות החינוך הממלכתי - חינוך לאהבת הארץ ואזרחות פעילה ומשמעותית. נקנה לתלמידים כלים ומיומנויות לביקורת ולאקטיביזם, כל אחד לפי דרכו, אמונתו והשקפותיו, ונשמור מכל משמר על כבוד האדם לצד חופש הביטוי והסובלנות כלפי דעות אחרות".
עופר שור, מורה לספרות מחיפה וחבר בפורום חינוך לזכויות אדם מיסודה של האגודה לזכויות אזרח, אמר כי "בעיקרון, הרעיון מבורך, למרות שאפשר לשאול איפה היה משרד החינוך עד עכשיו, כשנזכר פחות משבוע לפני תחילת שנת הלימודים להתייחס לנושא. מכל מקום, עידוד שיח הוא תמיד דבר טוב - אני פשוט לא מאמין שמשרד החינוך יעשה מאמץ כן לבצע את מה שהוא מתיימר לעשות - והאמת שמרוב 'ממבו-ג'מבו' על 'רב-גוניות' ו'רב-תרבותיות' וניסיונות נואשים לרצות את כולם ולא להגיד שום דבר, כל התוכנית הזאת נראית חלולה.
"הדבר היחיד שהוא בעל ערך הוא ההצהרה לתת להנהלות בתי הספר חופש פעולה בבחירת התוכניות. אמנם התכנים כמובן יוכתבו מלמעלה, אבל כולי תקווה שהמנהלות והמנהלים ינצלו את המנדט כדי לפעול עצמאית נגד ההפיכה המשטרית".
"המורים הם השחקנים המרכזיים במאבק החינוכי"
ד"ר סולי ורד, מנהלת מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח, ציינה: "טוב עשה משרד החינוך שהתעשת סוף סוף והורה לבתי הספר לעסוק במחלוקות שקורעות את החברה בישראל זה חודשים ארוכים. מערכת החינוך איננה 'בועה', והמורים והמנהלים אינם ניצבים בהצגה הפוליטית של הממשלה. הם השחקנים המרכזיים במאבק החינוכי על דמותה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
"חינוך לתודעה אזרחית-פוליטית מחייב עיסוק בבתי הספר בנושאים אקטואליים ובסוגיות חברתיות ופוליטיות בוערות, ברוח חוזר מנכ"ל משרד החינוך. מאות ואלפי נשות ואנשי חינוך לא חיכו לאישור המאוחר של השר קיש ולתוכנית המוטה שניסח המשרד כדי לעסוק לדבר עם התלמידים על מהלכי ההפיכה המשטרית והשלכותיה החמורות. הם יודעים את תפקידם ומבינים את שליחותם החשובה במיוחד בתקופה כמו זו - לחנך את אזרחי העתיד שיהיו בוגרים חושבים, מעורבים ומחויבים לזכויות אדם ולערכים דמוקרטיים".
