המחבל וויסם אסעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים, הבוקר
(צילום: עידו ארז)
שלב ההוכחות במשפטו של ווסים אסעיד, המחבל שנאשם כי רצח את בני הזוג כדורי ב-2019, נמשך הבוקר (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים באולמו של השופט ארנון דראל, לאחר שהחל בשבוע שעבר. היום צפויים להגיע לאולמו של דראל ארבעה עדים - שרי הללי, בתם של בני הזוג כדורי ושמעון בעלה, הנערה הדר בצלאל שנדקרה ערב לפני הרצח על ידי אסעיד, וגם חברו של איוון טירנובסקי, העובד הזר שאותו רצח אסעיד לפני כשנתיים ולאחריו נתפס. לבקשת בני המשפחה שיעידו היום, הונח פרגוד שיחצוץ בינם לבין המחבל, שאת פניו הם ביקשו לא לראות. כשהחל הדיון ועלה החתן הללי להעיד, המחבל היה זה ששאל אותו שאלות במקום עורך דינו.
ההסבר: עורך הדין שמייצג את אסעיד מטעם הסניגוריה הציבורית ביקש להשתחרר מייצוג הנאשם, לאחר שזה ביקש ממנו "לייצגו בסגנון דאעש", ארגון הטרור איתו מזוהה - בכך שיגיד שזו "מצווה לרצוח יהודים". בית המשפט דחה את הבקשה, ויחיא ייצג באופן מסוים את אסעיד בדיון. עם זאת, בשלב הראשון של הדיון, כאמור, אסעיד הוא זה שמתחקר נגדית את קרובי בני הזוג כדורי. הבת שרי סיפרה בפתח עדותה: "בפעם הראשונה שנכנסו לבית הוריי, אני והאחים שלי, ראינו שהבית היה בצורה של פוגרום. לא משהו שגדלנו בו. עשו מהבית חיריה".
בהמשך שלב ההוכחות עלה להעיד איגור אנוי (38), עובד מולדבי ששרד ניסיון רצח, בעת שאסעיד דקר למוות את חברו איוון טירנובסקי. "היצור הזה עשה אותי נכה ויש לי חובות במולדובה, בגללו אני לא ישן טוב", סיפר אנוי. הוא תיאר את מה שאירע: "באמצע הלילה התעוררתי ממכה ומכאב. כשיצאתי מהחדר ראיתי את איוון ליד הדלת שוכב על הרצפה מכוסה בדם והתחלתי לצעוק. רצתי לאמבטיה, שם לקחתי מגבת וסגרתי את הפצע שהיה לי בצוואר. החברים שלי ביקשו מהשכנים להזמין אמבולנס, שהביא אותי לבית החולים".
בתום סיום החקירה הראשית, השופט ארנון דראל שאל את עורך דינו של אסעיד האם הוא מעוניין לשאול את העדים שאלות, אך זה סירב. כשפנה לאסעיד, הוא הסכים לשאול שאלות נוספות, ואז הפנה שאלה לאיגור: "אם אתה מזהה אותי?". הנחקר השיב בשלילה, ואז המחבל שאל: "זה מוזר, אם אני דקרתי אותך בצוואר, איך לא ראית אותי?". אנוי השיב: "ישנתי עם הפנים לקיר, התעוררתי מהמכה ומהכאב".
לפי האישום שהוגש נגד אסעיד בשנה שעברה, ב-2014 נשבע אסעיד אמונים לדאעש. ב-8 בינואר 2019 נכנס לשטח ישראל כשהוא נושא שתי סכינים, וזאת במטרה לרצוח יהודים. על פי המתואר בכתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין ארז פדן ויובל קדר מפרקליטות מחוז ירושלים, הוא הגיע לשכונת ארמון הנציב בירושלים ושוטט ברחובות השכונה בכוונה לאתר קורבן יהודי ולרצוח אותו.
הוא זיהה את הנערה הדר בצלאל צועדת ברחוב והחל ללכת אחריה במהירות כשהוא מדלג במעלה המדרגות. כשהשיג אותה, שלף את הסכין והחל לדקור את צווארה ולנסות לשסף אותו. היא זעקה והוא נמלט מהמקום במהירות. בצלאל אמרה היום על דוכן העדים: "תכננתי לצאת והלכתי לכיוון המדרגות שליד הבית שלי. לא ראיתי אף אחד, אך בשלב מסוים שמעתי צעדים. הסתכלתי רגע לאחור וראיתי מישהו בלבוש שחור. לא ראיתי פנים. הרגשתי שהוא תופס אותי בצוואר בסוג של חניקה, אך הצלחתי להשתחרר אחרי שנאבקתי בו וצרחתי חזק. ניסיתי לדחוף אותו עם היד שלי ולא קלטתי שנדקרתי".
עוד אמרה בצלאל: "כל העניין ארך אולי 30 שניות. היה לו תיק שחור, גם הלבוש שלו היה שחור. הוא היה עם הכובע של המעיל, אז לא ראיתי שום דבר. אחרי שדחפתי אותו הוא התחיל לרוץ, וכשנפלתי אחורה ראיתי שיש לי דם על היד. המשכתי לצרוח גם כשהייתי על הרצפה. אחותי הגיעה אלי, היא הרימה אותי, ואני רעדתי וצעקתי 'כולי דם, כולי דם'. רצנו הביתה. הייתי אז בת 15".
בצלאל סיפרה כי "מאז אני לא מרגישה טוב, פרשתי מבית הספר, וכשאני יוצאת מהבית זה עם ליווי צמוד או לפחות טלפוני. בערבים אני לא יוצאת מהבית. בהתחלה לא הבנתי, נתנו לי כל מיני טיפולים. עד עכשיו אני מטופלת". עסאיד שאל אותה: "את אומרת שלבשתי קפוצ'ון, אבל השב"כ אומר שהיה חוט על הכובע". בצלאל השיבה שהיא לא זוכרת. אסעיד התייחס גם לאמירתה בתקשורת כי היו לו שפם וחזות ערבית, והשופט דראל שאל את בצלאל: "מה במראהו הביא אותך למסקנה הזאת?". היא השיבה "ראיתי את העיניים". אסעיד אמר לאחר מכן כי "בחיים לא גידלתי שפם. אם היה עוזר לה אני אגיד לה סליחה אם פגעתי בה".
אורטל שרעבי, אחותה של הדר, העידה גם היא היום בדמעות: "אחותי יצאה, שמעתי אותה צורחת ונופלת. ראיתי אדם עם מין קפוצ'ון על הראש, ורצתי אליה ושאלתי אותה מה קרה. היא אמרה לי שהוא חנק אותה. הדר ואני מאז ישנו באותו חדר. היא לא יכלה לישון בלעדי". שרעבי הוסיפה כי "אני מפחדת לצאת לרחוב, זה השפיע עליי מאוד. הלכתי לפסיכולוג, יש לי חרדות. אני כל הזמן מסתכלת מאחורה לראות שאין מישהו מאחורי". לאחר מכן אסעיד שאל את שרעבי, הפעם לא מעבר לפרגוד, האם היא מזהה אותו. היא השיבה: "לא ראיתי פנים".
יום לאחר ניסיון הרצח, חזר הנאשם פעם נוספת למקום האירוע במטרה לרצוח יהודים. סמוך לשעה 21:30 הבחין אסעיד ביהודה כדורי, שחבש כיפה לראשו, יוצא מן הרכב בעודו מונע, פורק שקיות מצרכים וצועד לכיוון הדירה. הנאשם צעד אחר יהודה כדורי במרחק מה, נכנס אחריו לבניין ועקב אחריו תוך שתצפת על מעשיו בעת שנכנס לדירה. זמן קצר לאחר מכן, יצא יהודה כדורי מהדירה חזרה לרכבו.
אסעיד ראה זאת, פתח את דלת הדירה ונכנס לתוכה. הוא עבר בין החדרים בדירה ומצא את תמר כדורי במיטתה בחדר השינה, שם דקר אותה בצווארה כמה פעמים עד למותה. הנאשם הסתתר באחד החדרים בדירה בהמתנה לשובו של יהודה כדורי במטרה לרצוח אותו, והפתיע אותו בפתח הדלת. הוא דקר אותו עד אשר קרס ונפח את נשמתו. לאחר הרצח, בשעות הבוקר יצא אסעיד מהדירה כשהוא נוטל כמה טבעות מחדרה של המנוחה, בשווי אלפי שקלים, וכן כסף מזומן מארנקו של יהודה כדורי.
תיעוד מזירת הרצח של הזוג כדורי בארמון הנציב ב-2019
(צילום: דוברות המשטרה)
4 צפייה בגלריה
חשב שהפועלים הזרים הם יהודים - ודקר. זירת רצח הפועל המולדובי במרץ
(צילום: דוברות המשטרה)
עוד עלה מכתב האישום כי גם בחודש מרץ 2022 נכנס הנאשם לישראל במטרה לרצוח יהודים, כאשר הוא נושא עליו תיק ובתוכו מגזרי תיל, שוקר חשמלי עם פנס, גז פלפל וסכין בעלת להב באורך כ-15 ס"מ. הוא עטה כפפות על ידיו, טיפס על גדר ההפרדה בין א-רם לבית חנינא ונכנס לישראל, כשפניו לעיר ירושלים. בשעת ערב מאוחרת הגיע לשכונת ארמון הנציב, נכנס לבניין ופתח את דלת הכניסה לאחת מהדירות כשהוא אוחז ביד אחת את הסכין ובידו השנייה אוחז בשוקר. הנאשם הבחין באיוון טירנובסקי, אזרח מולדובה, ובשני אנשים נוספים ישנים במיטותיהם.
מאחר שסבר כי הם יהודים ובהתאם לתכניתו המוקדמת, ניגש הנאשם למיטתו של טירנובסקי ודקר אותו בעודו ישן באמצעות הסכין דקירה עמוקה בצוואר. לאחר מכן הסתובב הנאשם אל המיטה הנוספת שהייתה בחדר והחל לדקור גם את האדם השני דקירה עמוקה בצוואר. טירנובסקי קם ממיטתו ונעמד בחדר והנאשם נס מהדירה במהירות, כשהמנוח יוצא מהדירה בעקבותיו. הנאשם נמלט מהבניין והמנוח חזר לדירה והתמוטט בפתח החדר, שם נפח את נשמתו.
