ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) התייחס הבוקר (שני) בריאיון לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio ל"חוק בן גביר", שיעניק לראש מפלגתו והשר המיועד לביטחון לאומי סמכויות חסרות תקדים על המשטרה, ואמר כי "אנחנו לא ממציאים את הגלגל. בארה"ב למשל, ראשי הערים הם אלה שאחראים על המשטרה. כמי ששירת בעבר בארגון אני חושב שזה יעשה רק טוב למשטרה. כשהשר יתווה מדיניות הוא בעצם יעמוד בפרץ מול לחצים חיצוניים". כהן הוסיף כי "בן גביר לא יתעסק בחקירות, נקודה".
- אז במה החוק ישנה את היחסים של השר עם המשטרה? איך הוא יוכל להשפיע יותר?
"זה לא ישנה את היחסים מול המשטרה, היא פשוט תהפוך למה שהיא אמורה להיות. קח כדוגמה את ההתקפלות בנושא המגנומטרים בהר הבית - זה נמצא באחריות המשטרה. אם יהיה שם עוד פיגוע, אנחנו נרצה שיהיה בידוק, שלא ירצחו עוד פעם אנשי חוק או אזרחים".
- מה עם תפילות יהודים בהר הבית? איילה בן גביר פעילה בנושא הזה שנים רבות.
"לא אדבר בשם בן גביר, אבל כל מי שעיניו בראשו רואה את הגזענות שיש בהר הבית. אני לא אדם דתי, אבל חופש הפולחן והדת נרמסים שם בצורה מזעזעת".
- בן גביר אמר שחברים רבים בממשלה אומרים שצריך לפטר את היועמ"שית. זה עשוי להיתפס כאיום מרומז.
"בממשלה הקודמת גם לפיד יצא נגדה בנושא ההסכם עם המורים. לאישה הזאת יש המון החלטות שלא מתקבלות על הדעת. אני מכבד אותה, אבל היא פקידה, ופקיד אמור לעבוד אצל המדינה ולא להפך".
בנוגע לרפורמות במערכת המשפט, כהן אמר: "יש פה בעיה קשה מאוד. היום בית המשפט עובד אצל העבריינים. לפני חודש בערך הגיע גזר דינו של הנער הבדואי שנכנס לבית ותקף מינית ילדה בת 10. הוא קיבל רק חמש שנות מאסר. העמדה שלנו בנושא היא מאוד ברורה: בית המשפט צריך לעבוד למען האזרח שומר החוק ולמען הצדק ואנחנו נעשה הכל כדי שזה יקרה".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מתחה ביקורת על דבריו של כהן: "האכיפה צריכה להתבצע באופן שוויוני והוגן, באופן שלא מחפש יתר על המידה. שמעתם? אם זה בדואי אז אין זכויות קטינים, הכל נעלם. עבריינים קשים צריכים להיענש, אבל כבר עכשיו שומעים את הטונים השונים כאשר מדובר בערבים ולא ביהודים. זו חתירה תחת דבר מאוד בסיסי בדמוקרטיה, והוא שכל אדם שווה בפני החוק".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) טען גם הוא בריאיון לאולפן ynet כי חוק בן גביר נועד לייעל את פעילות המשטרה. "כיום המשטרה לא רואה את עצמה ככפופה לדרג המדיני. כשהשר מנסה לקדם דברים, אומרים לו: 'זה לא שלך, את זה המפכ"ל יחליט, את זה הקצין יחליט, ואת זה היועמ"ש יחליט. אתה תבוא כשתהיה ועדת חקירה'. המציאות הזאת לא הגיונית וצריך לשנות אותה", אמר.
בנוגע לאזהרותיו של המפכ"ל לשעבר אסף חפץ כי המשטרה תיצבע בצבעים פוליטיים, רוטמן אמר: "אני חולק כמובן על דבריו. מדינה שבה המשטרה איננה כפופה לדרג מדיני דמוקרטי היא מדינת משטרה. 'מסמך יצחקי' לדוגמה היה מעשה על גבול ההפיכה השלטונית, והאדם שיזם אותו לא נענש. את המצב הזה באנו לשנות".
- אבל תפקיד המשטרה הוא לחקור, לא?
"ממש לא. המשטרה תפקידה הוא לחקור עבירות, לא להחזיק במסמך שבאמצעותו קצין בכיר יוכל להפעיל לחצים על נבחרי ציבור. המשטרה צריכה להיות כפופה לדרג המדיני. נבחרי הציבור צריכים לפקח שהכוח המשטרתי והכוח השלטוני לא מופעל בשרירות לב ובניגוד לחוק. אנחנו שומרי הסף, לא הפוך".