ברוסיה יוצאת היום (ג') לדרך ועידת הפסגה של BRICS, ברית של מדינות מתפתחות כלכלית שהקרמלין מבקש לקדם כדי להדוף את ה"הגמוניה" המערבית ולהעלות את קרנן של מדינות "הדרום הגלובלי" המקופחות לכאורה. הוועידה, שלדברי הקרמלין היא האירוע הדיפלומטי החשוב ביותר שנערך אי פעם ברוסיה, צפויה לשמש מפגן כוח שיאותת לארה"ב ולאירופה כי מוסקבה לא רק שאינה נכנעת לסנקציות הכבדות שהטילו עליה, אלא אף הולכת ומתחזקת הודות להידוק קשריה עם מדינות אחרות, בהן כמה מדינות בעלות חשיבות אסטרטגית מיוחדת לוושינגטון ולבריסל.
7 צפייה בגלריה
פוטין בוועידת ה-BRICS. המטרה: להתבסס כפלטפורמה שתחליש את הכוח המערבי
(צילום: Alexander Nemenov, Pool Photo via AP)
7 צפייה בגלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג עם הנחיתה בקזאן. רוסיה מראה: יש לנו חברים
(צילום: AFP PHOTO / Photo host brics-russia2024.ru / Alexander Vilf)
כינוס הוועידה, שתיערך לגדות נהר הוולגה בעיר קזאן ותימשך עד ליום חמישי, בא בשעה שרוסיה רושמת עוד ועוד כיבושים במזרח אוקראינה ומהדקת את הבריתות שלה עם שלוש היריבות הגדולות ביותר של ארה"ב: סין, איראן וצפון קוריאה. במיוחד מטרידים את וושינגטון קשריה עם איראן, שמספקת לה כטב"מים וטילים בליסטיים למלחמה באוקראינה, ועם פיונגיאנג, שלפי דרום קוריאה החלה לאחרונה לשלוח חיילים צפון קוריאנים להילחם לצד הרוסים בחזית האוקראינית. החשש הוא שרוסיה בתמורה מספקת לשתיים ידע צבאי וטכנולוגי יקר ערך, בכלל זה לצורך קידום תוכנית הגרעין של איראן.
בוועידה בקזאן משתתפות 36 מדינות, ו-20 מהן מיוצגות על-ידי ראשי מדינה. בין 15 הפגישות הבילטרליות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין צפוי לקיים גם פגישות עם נשיא סין שי ג'ינפינג וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שנחתו הבוקר בקזאן. "ביקורי כאן יחזק עוד יותר את השותפות האסטרטגית המיוחדת בין הודו לרוסיה", הצהיר מודי עם הגיעו.
הערב ישתתפו כל המנהיגים בסעודה חגיגית בעיריית קזאן, ומחר ייפגש פוטין עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שארצו החברה בנאט"ו מבקשת להצטרף ל-BRICS, ועם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן. ביום חמישי ייפגש בארבע עיניים, לראשונה מאז אפריל 2022, עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, המרבה למתוח ביקורת על המלחמה הרוסית באוקראינה.
7 צפייה בגלריה
המסר הרוסי: עולם רב-קוטבי הוא דבר מציאותי. ראש ממשלת הודו מודי נוחת בקזאן
(צילום: Ilya Pitalev/BRICS-RUSSIA2024.RU Host Photo Agency via REUTERS)
מלבד המלחמה בין מוסקבה לקייב צפויים משתתפי הוועידה לעסוק גם במלחמה בין ישראל לחמאס ולחיזבאללה, ובניסיון ליצור מסלקה בינלאומית חדשה שתתחרה במערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT, שממנה סולקו רוב הבנקים הרוסיים כעונש על הפלישה לאוקראינה. הקמת מסלקה כזו תאפשר לרוסיה לחמוק מהסנקציות המערביות ולערוך עסקאות עם מדינות אחרות ביתר חופשיות.
הפרשן הפוליטי הרוסי קונסטנטין קלצ'ב הסביר היום כי פסגת BRICS נועדה להראות שרוסיה לא רק רחוקה מלהיות מבודדת, אלא אף יש לה שותפות ובעלות ברית של ממש: "לקרמלין קריטי להראות שיש אלטרנטיבה למערב וללחצים שהוא מפעיל, ושעולם רב-קוטבי הוא דבר מציאותי".
ארגון BRICS החל את דרכו ב-2009 כארגון בן ארבע חברות – ברזיל, רוסיה, הודו וסין – וב-2010 הצטרפה אליו דרום אפריקה. שמו מורכב מראשי התיבות של חמש המדינות הללו באנגלית. בהמשך הצטרפו לארגון ארבע מדינות נוספות – אתיופיה, איראן, מצרים ואיחוד האמירויות. שלוש אחרות – טורקיה, אזרבייג'ן ומלזיה – הגישו בקשת הצטרפות, וממתינות לאישורה. כמה מדינות נוספות הביעו עניין להצטרף.
7 צפייה בגלריה
יורש העצר לא הגיע. רחובות קזאן בשעות שלפני פתיחת הוועידה
(צילום: REUTERS/Maxim Shemetov)
7 צפייה בגלריה
נשיא מצרים סיסי מגיע לוועידה ברוסיה. גם ארצו הצטרפה כחברה
(צילום: Ekaterina Chesnokova/BRICS-RUSSIA2024.RU Host Photo Agency via REUTERS )
מדינה שאינה חברה ב-BRICS אך מוזמנת דרך קבע לאירועיה ומקפידה בדרך כלל להשתתף בהם היא סעודיה. היעדרות יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, השליט בפועל של הממלכה, מהוועידה שנפתחת היום היא העננה העיקרית המרחפת מעל הכינוס, והיא מעוררת השערות על חילוקי דעות משמעותיים בין ריאד למוסקבה, שתיהן מעצמות אנרגיה עולמיות. סעודיה היא בעלת ברית חשובה מאוד של וושינגטון במזרח התיכון, אך בעשור האחרון התגלעו שוב ושוב מתחים בינה לבין ארה"ב, בין השאר בשל הביקורת האמריקנית על מבצע ההפצצות הסעודי נגד החות'ים בתימן ומשבר הרעב שריאד יצרה שם ובשל רצח מתנגד המשטר ג'מאל חשוקג'י. כל התקרבות שלה לרוסיה צפויה להטריד מאוד את ארה"ב.
פרשנים רואים בפסגת BRICS חלק ממאמציו של הקרמלין להראות לעולם את כוחו של "הדרום הגלובלי" (Global South) על רקע המתיחות עם המערב. "הדרום הגלובלי" הוא מונח עמום משהו, שהשימוש בו אינו אחיד, אך ככלל מכוון למדינות בעולם שלתחושתן דוכאו וקופחו על-ידי הסדר העולמי הקיים, בשעה שמדינות המערב נהנו מעושר ומאיכות חיים גבוהה. הקריטריונים שלפיהם קובעים נוקטי המונח מי משתייך ל"דרום הגלובלי" אינם קבועים – יש הפוסקים לפי גובה התמ"ג ואחרים לפי השאלה אם המדינה הייתה נתונה לשלטון קולוניאליסטי – ולכן גם מספר המדינות הנחשבות לחלק מהקבוצה אינו קבוע, אלא נע בין 77 ל-134. כך או כך, בכל שיטת מדידה מקיף ה-Global South את רוב אוכלוסיית כדור הארץ, והמגדירים עצמם כחלק ממנו מבקשים למעשה לתבוע לעצמם משקל רב יותר בקבלת ההחלטות העולמית.
