הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר בדבר עצירת הרפורמה המשפטית היא שיאה של תקופת בוקה ומבולקה שאפפה בחודשים האחרונים את ישראל. בקרוב נדע אם תקופת ההידברות תצלח ותניב שינוי מהותי ובר קיימא לחברה הישראלית או שתגווע ותפנה מקומה להמשך המשבר. יהא אשר יהא ההמשך, ברור ומורגש לכל כי החודשים האחרונים שיחררו שדים מתיבת הפנדורה הישראלית שרעתם עדיין מרחפת מעלינו ובינינו. גם אם תושג הסכמה רחבה בנושא הרפורמה המשפטית, היא לא תספיק, כשלעצמה, להשבת מסת השדים לתיבה בתקופה הנראית בעין.
לשם כך דרוש לישראלים מכסה לתיבה - אירוע מאחה, מזכך, מעצים ומקובל ציבורית המסוגל להעמיד רפואה ראשונית לצלקות הנפש הישראלית הפצועה. בתקופה הזו מתקיים חיבור נדיר של אינטרסים אזוריים ועיתוי ייחודי המאפשרים לצקת מכסה רב משקל ומשמעות כזה סביב נושא אחד - השבת חללי צה"ל והאזרחים המוחזקים בידי חמאס בעזה: הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
ניתוח האינטרסים של הצדדים המעורבים מצביע כי בעת הזאת לכולם אינטרס למימושו. המשתתפים בוועידות עקבה ומצרים שהתקיימו לאחרונה - ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים וארה"ב - צפויים לתמוך בכל אירוע שיסייע לייצוב המצב הנפיץ ביהודה ושומרון ועזה, ובנוסף "ישחרר" משאבי שיקום לעזה, המנועים כיום. גם מדינות אחרות המקיימות קשרים עם חמאס בעזה, כקטאר, עשויות לתמוך באירוע אשר לשיטתם יקנה לארגון הישג שיתרום ליציבות משטרו.
משטר חמאס עצמו ממוקד בשיקום רצועת עזה ומוגבל באפשרויות הפעולה הצבאיות מול ישראל. מאמציו להעצים פעולות טרור באזור יהודה ושומרון, במטרה לגרור את ישראל לתגובות הסלמה שיבעירו את השטח, גם בתוך ישראל, אינם משיגים מטרתם תודות ליעילות הסיכולית חסרת התקדים של גופי הביטחון הישראליים.
במציאות של משוואת מגבלות זו, לחמאס אינטרס להציג בכל זאת הישג אחר מול ישראל, בתחום שאינו מושפע מאילוצים אלו. כך היה מול חיזבאללה בפרשת חטופי הר דב. באוקטובר 2000, בעוד צה"ל היה מושקע כולו בלחימה קשה בכל החזיתות מול האינתיפאדה השנייה שפרצה זמן קצר לפני כן, תקף חיזבאללה רכב סיור של צה"ל בגזרת הר דב וחטף ללבנון את גופות שלושה לוחמי צה"ל. כשבוע לאחר מכן הודיע נסראללה כי בידיו אזרח ישראלי נוסף, אל"מ (מיל') אשר נחטף והובא ללבנון כחלק ממבצע "עוקץ" על רקע פלילי. מאז, במשך כמעט שלוש שנים, התקיים משא ומתן בין ישראל לחיזבאללה באמצעות מתווכים אשר לא צלח, עד שבקיץ 2003 הביע לפתע חיזבאללה נכונות להשבת החטופים הישראלים.
בדיעבד התברר המניע לשינוי המשמעותי באינטרס הארגון - באביב 2003 פלשו לעיראק כוחות קואליציה צבאית בהובלת ארה"ב ובריטניה, במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. בתוך שלושה שבועות של לחימה נכבשה עיראק והופל המשטר. בתקופה הבאה נמשכה נוכחות צבאות הקואליציה בעיראק לשם מלחמה בכוחות גרילה מקומיים, וכל ה"שחקנים" באזור, לרבות חיזבאללה, עמדו לפני תקופת אי-ודאות שחייבה עדכון של אסטרטגיות הפעולה שלהם - לרבות צמצום סיכונים וצמצום משמעותי של פעילות מבצעית באזור.
במציאות זו הבין חיזבאללה כי בכדי לשמר את מעמדו בלבנון ובמרחב, עליו להגיע להישגים בתחומים אחרים שאינם מבצעיים, ופנה למימוש הסכם לשחרור אסירים בישראל. כדי לממש את ההסכם במהירות היה מוכן הארגון לפשרות מהותיות בדרישותיו המקוריות. לדוגמה, לקבל את עמדת ישראל כי זהות כל האסירים הפלסטינים שישוחררו בהסכם תיקבע על ידי ישראל, וכי אלו יהיו אסירים שנשפטו בגין עבירות בינוניות ומטה ואשר ממילא נותרו להן שנים בודדות בלבד לריצוי המאסר. מו"מ תכליתי התחדש בין הצדדים, ולאחר ארבעה חודשים בלבד הושבו חללי צה"ל והאזרח מלבנון לישראל.
כיום, שלטון חמאס בעזה עומד בפני מצב דומה בעיקרו. אילוצים וריסונים רבים חלים עליו ואפשרויותיו להשגת הישגים צבאיים או אחרים מול ישראל מעטות. הסכם עם ישראל להשבת החטופים הישראלים שבידיו יאפשר לו הישג במציאות מורכבת זו החלה עליו.
והאינטרס הישראלי? לאחר יותר משמונה שנות מבוכה ותסכול שבהן הוחזקו ישראלים במרחק עשרות קילומטרים בלבד ממרכז הארץ בידי ארגון אויב החלש מהותית ממדינת ישראל, תזכה ישראל, על כל שבטיה, באירוע מחבר ומאחד, בתחושת עוצמה פנימית הנובעת מתבונת מעשה ומעמידה על ערכים משותפים. ובעיקר, בחיזוק המרכיב החשוב ביותר לקהילות בתקופות משבר - תחושת תקווה משותפת, ברוח דברי הנביא ירמיהו "וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
מה נדרש מישראל כדי לממש זאת? ראשית, הכרה והחלטה שהכרחי לפעול אחרת לגמרי מהדרך שבה פעלה עד כה. ישראל מתמודדת עם החזקת שבויים וחטופים בידי ארגוני אויב שאינם מדינתיים מאז מבצע ליטני בלבנון ב-1978. מאז, ב-45 השנים שחלפו, הוחזקו חללים, שבויים ואזרחים בידי ארגוני האויב בלבנון ובעזה במשך תקופה מצטברת של כ-33 שנים (כמעט שלושת רבעי התקופה כולה). כלומר, החזקת ישראלים בידי ארגוני האויב אינה אירוע מזדמן, אלא זירה קבועה במערכה המתמשכת בין ישראל לארגוני האויב. זירה קבועה מחייבת תפיסת פעולה כוללת וברורה ושיטות פעולה יעילות.
ניתוח כלל הפרשות בתקופה זו מראה כי משך האירועים התארך והגיע לממוצע של מספר שנים, מספר האסירים המשוחררים על ידי ישראל במגמת עלייה, וכך גם חומרת המעשים שבגינם נשפטו האסירים. מסקנת הניתוח ברורה ומובהקת – כדי להצליח לשנות מגמות אלו, על ישראל לפעול אחרת. אחרת באסטרטגיית הפעולה, אחרת בתוכנית הפעולה, אחרת בשיטות הפעולה.
הפירוט לכל אלו, ראוי שלא יועבר לאויב באמצעות העיתון, אך ניתן להגדיר תחום אחד כחיוני למימוש מידי. בכדי להגיע להישג מהיר ומתאים לאינטרסים הישראליים, על ישראל לשנות את דרך הטיפול בנושא באמצעות מתאם, ולהמירה בהובלת קטר רב עוצמה מושך ודוחף. עליה להטיל את האחריות והסמכות למשימה על אחד מארגוני הביטחון הישראליים שיש לו יתרון יחסי למימושה – בהיכרות עם ארגון חמאס, בנגישות אליו ואל מתווכים, בניסיון פעולה מולו, ביכולת השפעה על מנופים רלוונטיים לארגון - ומעל לכל, בנכונות ומסירות לקחת על עצמו את המשימה הדחופה.
ליאור לוטןצילום: אבי רוקחאך לא רק אינטרסים מתכנסים בעת הזאת אצל כלל הגורמים הרלוונטיים להסכם להשבת הישראלים שבעזה. בחודש אפריל הנוכחי מתקיימת גם שעת רצון מיוחדת אצל כל הצדדים בשל החגים החלים בו - חג החירות ויום העצמאות הישראליים, וחג סיום צום רמדאן המוסלמי, עיד אל-פיטר. זהו חלון הזדמנות ייחודי וקצר מועד למימוש מהיר של הסכם.
פרסום זה לא "יעלה את המחיר" הנדרש על ידי האויב, מפני שהמחיר הנדרש ידוע, וכך גם יודע האויב כי הוא אינו מקובל על ישראל. הדברים נועדו לחדד ולהניע את הצד הישראלי לפעולה ממוקדת, מתוחכמת ונחושה להשבת הישראלים המוחזקים בידי האויב. אנשים, ארגונים ועמים הנקלעים לתקופות משבר יודעים כי פעולה מוצלחת היא סולם אפקטיבי ביותר ליציאה מהמשבר. החודש, פעולה זו אינה רק אפשרית אלא גם נחוצה לישראל, כי החודש "בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם" (יחזקאל ז', ז).
- אל"מ (מיל.) ליאור לוטן כיהן כמתאם השבויים והנעדרים תחת ראש הממשלה נתניהו וכאחראי על תחום השבויים והנעדרים בצה"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
