ערב הדיון הדרמטי בבג"ץ דרעי, שר המשפטים יריב לוין יקיים הערב מסיבת עיתונאים מיוחדת בכנסת - שבה יציג את עיקרי הרפורמה המשפטית שלו, שכמה סעיפים מרכזיים בה מתמקדים בהחלשת מערכת המשפט ובית המשפט העליון. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) אמר בתגובה: "נבטל את הצעדים ביום שנחזור לשלטון". ynet יעביר בשידור חי את מסיבת העיתונאים.
כפי שפורסם ב-ynet בשבוע שעבר, בין היתר יודיע הערב לוין על כוונתו לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, והכנסת יותר פוליטיקאים לוועדה. בנוסף הוא יגיד כי בכוונתו לפעול לחקיקה מהירה של חוק יסוד: החקיקה, כולל "פסקת התגברות" הנחוצה לדעתו להגבלת התערבות בג"ץ בהליכי החקיקה, כולל צורך באישור בכנסת ברוב של 61 של כל חוק שלא קיבל רוב כזה.
אותו חוק יסוד יקבע לראשונה את סמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים, אבל לפי אותה הצעה, ביטול חוק ניתן יהיה להיעשות רק ברוב של 12 שופטים מתוך 15, אשר יתכנסו לשם כך בהרכב מורחב.
במקביל, מתכוון לוין לומר כי יתמוך ביצירת אמות מידה מוגדרות להתערבות העליון בהחלטות הממשלה והכנסת, כך שתצומצם האפשרות להשתמש בעילות התערבות סובייקטיביות כמו "סבירות", "תום לב" ו"מידתיות". לוין סבור שאין מתפקידו של בית המשפט להחליף את הפוליטיקאים המפעילים את הפקידים, שכן לשופטים אין מומחיות עודפת על מקבלי ההחלטות.
על פי גישת לוין, העליון צריך לעסוק בעיקר בסכסוכים ובערעורים פליליים ואזרחיים, ולא להחליף את העם באמצעות נציגיו בכנסת ובממשלה. לוין תומך גם בשקיפות ההליכים המשפטיים בעתירות בעניינים ציבוריים, כולל שידור ישיר של דיוני בג"ץ.
לפיד: "מהפכה חד-צדדית לשיטת המשטר"
יו"ר האופוזיציה לפיד פרסם תגובה חריפה לתוכניות של לוין וציין כי "לא רק שניאבק בכל דרך אפשרית נגד כל אחד ואחד מהצעדים שיריב לוין יכריז עליהם הערב, אני מודיע מראש שנבטל אותם ביום שנחזור לשלטון. מי שמבצע מהפכה חד-צדדית לשיטת המשטר בישראל צריך לדעת שאנחנו לא מחויבים לה בשום צורה שהיא". יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ צייץ: "זו לא רפורמה - זו הפיכה משטרית".
ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי אמר: "יצא המרצע מן השק. הממשלה החדשה רוצה כוח ללא גבולות, ללא פיקוח וללא רסן ולהפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית למדינה חשוכה. עיתוי הודעת שר המשפטים הנכנס, ערב דיונים בבג"ץ, בוודאי אינו מקרי והוא מהלך אנטי דמוקרטי לכשעצמו, שנועד להלך אימים על שופטי בית המשפט העליון ולפגוע בעצמאותם להחליט כמיטב שיפוטם. ככל הנראה מדובר בשיעור ששר המשפטים למד מארדואן, וחבל שכך".
השינויים במערכת המשפט: ריאיון עם נלי רוסמן גליס
(צילום: מזמור הפקות)
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה אחר הצהריים רשמית כי היא מתנגדת למינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. בתגובתה לבג"ץ, שידון מחר בעתירה נגד המינוי של דרעי לשר הפנים והבריאות, אמרה היועמ"שית כי "לעמדת היועצת ולפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינויו לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". תגובת היועצת מגיעה כיממה לאחר שהודיעה כי לא תוכל להגן על עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיה, שדורש לאשר את מינויו, בעוד היא סבורה כי המינוי אינו סביר.
בתשובתה הוסיפה בהרב-מיארה כי יש לדחות את העתירות בעניין תיקון חקיקת חוק יסוד: הממשלה "שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד". עם זאת, היא ציינה: "התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות".
לכן, לדבריה, "הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי 'כללי המשחק' לאחר הבחירות". בהרב-מיארה אמרה בפתח תשובתה לבג"ץ כי "עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת - סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל".
היועמ"שית ציינה כי ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי "על גבול מתחם הסבירות", למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, לתפיסתה, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות בשנה שעברה, מביאה את מינויו לכזה שחוצה את מתחם הסבירות. "זאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי", אמרה.
דרעי מונה לשר לאחר שחוק יסוד: הממשלה שונה, כך שרק מאסר בפועל יכול למנוע מינוי כזה. דרעי הורשע בתחילת השנה בעבירות מס, ונידון למאסר על תנאי. בהרב-מיארה התנגדה לתיקון החוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו טען באמצעות מייצגיו כי "התערבות בחקיקת חוקי יסוד הינה חריגה ותקדימית" - ולכן יש לדחות את העתירה נגד המינוי.
