די-קרלו צידדה בהחלטה השנויה במחלוקת של האו"ם שלא לכלול בשיחות ארגונים אזרחיים שונים, בהם ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם, כדי להבטיח שהטליבאן לא יחרים את השיחות. הארגונים מחו בחריפות על ההחלטה. "הרשויות לא יישבו בשולחן עם החברה האזרחית האפגנית במתכונת הזאת, אבל הן שמעו בבירור את הצורך לכלול נשים ואת החברה האזרחית בכל תחומי החיים הציבוריים", טענה אתמול די-קרלו במסיבת עיתונאים בדוחא בירת קטאר.
בהצהרה לקראת פתיחת השיחות בהשתתפות הטליבאן אמרה ראש ארגון זכויות האדם "אמנסטי", אנייס קלמאר, כי "הכניעה לתנאים של הטליבאן, כדי להבטיח את השתתפותו בשיחות, עלולה להעניק לגיטימיות למערכת ממסדית שמושתתת על דיכוי על בסיס מגדרי".
השיחות שהחלו שלשום נועדו לדון במצבה הקשה של אפגניסטן הקורסת תחת שלטון הטליבאן, הסיוע למדינה ויחסיה עם הקהילה הבינלאומית. אמנם מדובר בפעם השלישית שהאו"ם מנהל שיחות בנושא בשנה החולפת – אך זו הפעם הראשונה שבה נציגי הטליבאן לוקחים חלק בשיחות, שנפתחו בהשתתפות נציגים של יותר מעשר מדינות.
די-קרלו ציינה כי קיום השיחות לא אומר שהאו"ם מכיר בממשל הטליבאן. מאז עליית הטליבאן לשלטון בקיץ 2021 אף מדינה לא הכירה רשמית בארגון כשליט של אפגניסטן.
הטליבאן עלה לשלטון באפגניסטן לראשונה ב-1996, והודח אחרי הפלישה האמריקנית ב-2001. כששב לשלטון, אחרי שהכניע את הצבא האפגני, הבטיח שיחסו לנשים יהיה הפעם שונה – אך לא עמד בהבטחתו. הוא אוסר על נערות ללמוד בחטיבות הביניים והתיכונים, מגביל את הגישה של נשים למרחב הציבורי וקבע כי הן צריכות להיות תחת "השגחה גברית". הוא אוסר עליהן לעבוד במקצועות רבים והטיל עליהן קוד לבוש מחמיר.
שלטון הטליבאן פועל בכפוף לחוקי השריעה, ההלכה האיסלאמית – אותה הארגון מפרש באופן קיצוני ביותר. האו"ם טען כי הנשים האפגניות חיות תחת חוקים שמהווים "אפרטהייד מגדרי".
הטליבאן סירב להגיע לשיחות שנערכו בדוחא בפברואר, והתעקש כי עליהן לכלול רק נציגים אפגנים וללא ארגונים אזרחיים. הפעם דרישת ארגון הטרור התקבלה. ארה"ב מסרה כי היא הסכימה להשתתף בסבב הנוכחי של השיחות אחרי שקיבלה הבטחה שיעלו בהן סוגיות מהותיות בנושא זכויות אדם. די-קרלו, שעומדת בראש השיחות בדוחא, אמרה כי היא מקווה שלאחר השיחות הטליבאן ישקול מחדש את שילוב הנשים בחברה – כולל בתחום החינוך.
פורסם לראשונה: 23:50, 01.07.24
