קריאתו של חיים יבין בליל הבחירות לכנסת התשיעית – "מהפך", הפכה לכינוי נרדף לבחירות ההיסטוריות שהתקיימו ב-17 במאי 1977. אולם בישראל כל מערכת בחירות היא "קריטית" וחשובה במיוחד לביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. האתגרים הביטחוניים והכלכליים לא מאפשרים לנו מרחב טעויות רחב ושינויים פוליטיים הם טבעיים לשיטה הדמוקרטית. מדוע, אם כן, דווקא הבחירות של 1977 נחרטו בזיכרוננו הקולקטיבי כמהפך?
תשובה ראשונה היא הפשוטה ביותר: זו הפעם הראשונה שנבחרה אלטרנטיבה לשיטה הסוציאליסטית של מפא"י. בבחירות אלו ניצחו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי את מחנה השמאל, ופעלו ליישומה של מדיניות חדשה, לאומית וליברלית, לתנועה הציונית.
המפנה האידיאולוגי הוביל לשינויים במדיניות. עוד בליל המהפך פנה מנחם בגין לראשי מדינות ערב לפתוח במשא ומתן ישיר לפתרון הסכסוך. קריאה זו לא שבה ריקם וכעבור שישה חודשים הגיע לירושלים נשיא מצרים, אנואר סאדאת. לכל אורך דרכו הפוליטית ערך בגין אבחנה ברורה בין רצועת עזה שהיא חלק מארץ ישראל וחבל סיני שאינו. על כן, עתיד סיני יוכרע במשא ומתן, אולם עזה היא חלק משלמותה של המולדת ולכן חלקה במדינת ישראל.
בארכיון מרכז מורשת בגין מסתתרים תמלולים של ראיונות שערך העיתונאי אריק סילבר עם משתתפים אמריקנים ומצרים בוועידת קמפ דיוויד. בעדותם חוזרת תכונתו של בגין כאדם עם חזון ברור למשפטן המודע לפרטים הקטנים. במילותיו של וויליאם קוואנט, מהמועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, "היה לו חזון ברור של מה הוא רוצה, אבל עם מודעות פוליטית ריאלית... הוא תמיד ידע לאן הוא רוצה להגיע, זה היה אחד היתרונות הברורים שלו".
שגריר ארה"ב בישראל, סם לואיס, העיד: "היו אלמנטים שבגין הכניס בתוך השפה של קמפ דיוויד, שאני משוכנע שהוא ידע איך הוא יפרשם. אני חושב שהוא ניצח במשא ומתן גם את האמריקנים וגם את המצרים בנקודות אלו".
ז'בוטינסקי, מורו ורבו של בגין, הנחיל לתלמידיו את האמונה בכח הרעיון ובחזון מסודר, לצד פיכחון פוליטי. בגין קרא לכך אידיאליזם-ריאלי. היום, במשא ומתן בין ישראל למדינות ערב ובין ישראל לטורקיה, נדמה שהצורך לשמור על השילוב בין עקרונות מוסריים וצדקת הדרך לפיכחון פוליטי חיוניים מתמיד.
מהדורת החדשות בליל המהפך
(צילום: וידאו ארט - נהר שבתאי)
אולם הסכם השלום היה רק פרק אחד מתקופת כהונתו של מנחם בגין, ובנוסף אליהם הובילה הממשלה מהפך כלכלי. המדיניות החדשה הובילה בטווח הקצר גם למשבר ולאינפלציה, אבל לאורך זמן עיצבה את הכלכלה הישראלית כשוק חופשי. בגין לא האמין שחירות כלכלית יכולה להיות מנותקת מצדק חברתי. כלכלה חופשית חייבת לאפשר לאזרחים את החירות להשתתף במשחק הכלכלי, ולכן על המדינה מוטלת החובה לדאוג לחינוכם של האזרחים ולרווחתם הבסיסית (ובכלל זה, מעון, מרפא, מלבוש ומזון). על כן הוא קידם סדרה של חוקים חברתיים, ובראשם פרויקט שיקום שכונות, חוק חינוך חובה חינם וחוק הבטחת הכנסה.
בשנותיו באופוזיציה מחה בגין כנגד המצב החברתי בישראל, המעברות, מדיניות הפרוטקציה והסטגנציה החברתית. כראש ממשלה הוא הוביל מדיניות חברתית חדשה שמטרתה ריענון ואינטגרציה חברתית שתוביל לשילוב הפריפריה באליטה הישראלית. מהפך זה לא היה רק חברתי-כלכלי אלא גם תרבותי.
דרור בר יוסףבאדיבות המרכז למורשת מנחם בגיןבגין הכניס שפה חדשה לשיח הישראלי; שפה בה האמונה בעם ישראל, במורשתו ובארצו היא חלק מובנה ורצוי בה. שפה שבה ניתן קול לכל העדות והמנהגים של עם ישראל על גווניו השונים. בניגוד לטענה הרווחת שלפיה הוא התחיל את הברית בין המחנה הלאומי לעולי ארצות המזרח והאסלאם, ז'בוטינסקי כבר התייחס להדרתם בתנועה הציונית וטען כי קולם הייחודי חייב להישמע במוסדות הציוניים.
בימינו אלה שבהם מחירי הדירות נוסקים והשילוב של חירות כלכלית וצדק חברתי נראה רחוק מתמיד, כדאי לזכור כי בסופו של דבר השניים חיוניים האחד לשני. צדק חברתי אינו בלם לכלכלה חופשית. מדיניות חכמה מעודדת יוזמה ותחרות ומאפשרת גם לחלשים להשתתף בצמיחה הכלכלית.
- דרור בר יוסף הוא עמית מחקר בכיר וראש המחלקה להשקפה לאומית ליברלית במרכז למורשת מנחם בגין
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
