אתמול (רביעי) התעוררתי לחדשות מזעזעות: ג'והרה חניפס, חברתי מילדות, בת 28, חוסלה בכניסה לעירנו שפרעם. ג'והרה הייתה פעילה חברתית בפורום הנשים בעיר ובתם של פרג' ח'ניפס, סגן ראש עיריית שפרעם, ושל בדיעה ח'ניפס, היועצת לקידום מעמד האישה בעירייה. הרצח שלה חייב לשמש קריאת השכמה למדינה.
ג'והרה ואני הכרנו בצופים, בילינו יחד בקייטנות והשתתפנו בפעילויות שונות בעיר הולדתנו. ג'והרה הייתה תמיד עם חיוך על הפנים, שידרה חום ואהבה לכולן ורצתה לחיות בשלום ובכבוד. היא גדלה בבית תומך ומעודד, שאיפשר לה להביע את דעותיה ולהביא את עצמה מול כולם. היא הייתה אישה חזקה שהושפעה רבות מאמה, שהיא פעילה חברתית מוכרת ביישוב.
"האלימות הינה אחת התופעות השליליות שמתמודדים איתה והיא משפיעה על תחושת הביטחון בחברה הערבית, דבר המעכב את התקדמותנו בשלל התחומים בחיים. היעדר תחושת הביטחון יוצר דאגה ופחד בקרב אנשים בחברה הערבית, שנאלצים לחפש כלים להגנה עצמית, וכאן נמצאת הבעיה. כך שרבים מחזיקים נשק להגן על עצמם לאור תחושתם שלמדינה לא אכפת להגן על אנשים בחברה הערבית" - את המילים האלה אמרה ג'והרה לפני שנה לתקשורת, בסמוך להשתתפותה בסרטון מחאה נגד אלימות כלפי נשים, שבו שיחקה את תפקיד הקורבן של מגפת הפשיעה שקורעת את היישובים שלנו.
אנחנו, האזרחים והאזרחיות הערבים, מסתובבים בשנים האחרונות בתחושת פחד. נשים במיוחד, מסתובבות ברחובות עם תחושת פחד כפולה, בהיותן נשים וגם בהיותן ערביות. ג'והרה לא הייתה רק אישה ערבייה, אלא גם פעילה לקידום זכויות נשים. העיסוק הציבורי המביש והמוטעה סביב אורחות חייה והקשר בין זה לבין הרצח שלה מקומם במיוחד כי הוא מתעלם מהסיבה האמיתית והעיקרית למעשה. ג'והרה נרצחה בגלל אוזלת היד של המדינה, של המשטרה וגורמי אכיפת החוק, בגלל האפליה ארוכת השנים וההזנחה של החברה והיישובים הערביים. היא נרצחה בגלל שלא פענחו עשרות מקרי רצח ואלימות לפניה.
חניפס בסרטון מודעות לאלימות בחברה הערבית
(צילום: ערב 48)
האלימות המשתוללת ברחובותינו היא תוצאה של אפליה והזנחה שיטתית של עשרות שנים ואת המציאות הזו חייבים לשנות. כדי למנוע אובדן חיים של עוד ועוד צעירים וצעירות ערבים, המדינה חייבת לטפל בתופעה המסוכנת הזו מהשורש - בראש ובראשונה על ידי פענוח מקרי רצח ואלימות בזמן אמת ומיצוי הדין עם העבריינים, עקירה מהיסוד של ארגוני הפשע על ידי ייבוש המקורות הכלכליים שלהם ובאמצעות אכיפה נוקשה נגד תופעת הנשק הבלתי חוקי, אבל לא רק.
ויסאל רעדיש צורך בטיפול הוליסטי בגורמי עומק שונים, בחינוך, במרחב הציבורי, בדיור, בתחבורה זמינה, במתן אפשרויות תעסוקה לצעירים חסרי מעש העלולים להידרדר לעולם הפשע, לטפל במצוקת האשראי ובחסמים לקבל משכנתאות ולהבטיח שהדור הצעיר יוכל לגור בסביבה בטוחה.
הכעס והפחד משתלטים עליי ברגע זה בהיותי אישה פמיניסטית ופעילה נגד פשיעה ואלימות, ואחת המחשבות הראשונות שעלו לי אתמול בבוקר כששמעתי את החדשות הנוראיות היא שאני לא רוצה שירצחו אותי. תחושות כואבות אלו ימשיכו להשתלט על חיינו כל עוד המדינה מתנערת מאחריותה והרחובות בחברה הערבית מדממים. הגיע הזמן שהמדינה תראה אותנו, האזרחים הערבים, כאזרחים שווים ותפעל לעצור את הפשע.
- ויסאל רעד היא רכזת שינוי מדיניות בתחום המאבק נגד פשיעה ואלימות בחברה הערבית בעמותת סיכוי-אופוק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
