"אנו מודאגים עמוקות מקולות בממשלה החדשה שעלולים לסכן את הסטטוס קוו ארוך השנים בנושאים דתיים - ששינוי בו עשוי להשפיע על התפוצות": כך כתבו שבעה מראשי המוסדות הלאומיים והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה במכתב חסר תקדים לראש הממשלה בנימין נתניהו. "כל שינוי בסטטוס קוו הרגיש בנושאים כמו גיור או חוק השבות, עשוי לאיים בפירוק הקשרים בינינו. אנו מצפים להיפגש איתך בהקדם האפשרי ולהשמיע את הדאגות שלנו, וכן להשתתף בכל דיון עתידי שנוגע לשינויים אפשרים בסטטוס קוו", כתבו.
על המכתב חתומים ראש חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, מארק ווילף, יו"ר הסוכנות דורון אלמוג, יו"ר חבר הנאמנים של קרן היסוד סטיבן לאווי ונשיא הקרן סאם גרונדוורג, ראש ההסתדרות הציונית יעקב חגואל, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אריק פיינגהארט, ונשיאת הפדרציה היהודית בצפון אמריקה, ג'ולי פלאט.
מדובר בשבעה ארגונים שנמצאים בלב הקונצנזוס היהודי-ציוני בארץ ובצפון אמריקה. למעשה, לא זכור מכתב כזה, שבו ראשי ארגונים בכירים אלו פונים בדאגה כה עמוקה לראש ממשלת ישראל.
עוד כתבו ראשי המוסדות לנתניהו כי "מנהיגות העם היהודי מחוייבת לסייע לך ככל הנדרש. אנו יודעים שאחדות העם חשובה לך כשם שהיא חשובה לנו. האחדות הזאת מסבירה את נס הישרדותינו כעם וכאומה במשך אלפי שנים, ומאפשרת לנו לשמר תחושת לכידות ושייכות האחד לשני ולבית הלאומי המשותף לנו. אנו נחושים לעבוד יחד איתך והממשלה שלך, כדי להבטיח את השגשוג המתמשך של העם היהודי כולו, ואנו בטוחים שביחד אנו יכולים למצוא פתרונות מכובדים, מכילים וקונסטרוקטיביים לכל אתגר, בלי להזיק לרקמה העדינה שמחזיקה אותנו ביחד כעם מאוחד".
בין היתר, ראשי הארגונים התייחסו במכתבם לסעיף השנוי במחלוקת שהופיע בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם עוצמה יהודית, יהדות התורה והציונות הדתית, הנוגע לתיקון חוק השבות – והרצון לבטל את "סעיף הנכד". ראש הממשלה המיועד נתניהו אמר בחודש שעבר כי הוא לא מאמין שהוא ישונה, למרות השינויים שנקבעו בהסכמים עם שלוש המפלגות.
ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הביע התנגדות לשינוי סעיף הנכד. בנאום במליאת הכנסת הוא יצא נגד היוזמה לביטול הסעיף, ואמר כי "אם זה יקרה, בעוד חמש שנים אין חוק שבות במדינת ישראל. כל אחד יוכל להתאזרח וזו תהיה מדינת כל אזרחיה". חשיפת ynet כי שלושה מכל ארבעה עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר ב-2020 לא היו יהודים על פי הגדרת חוק השבות עוררה סערה במערכת הפוליטית, והביאה לחידוש הכוונות לשנות את החוק הרגיש.
סוגיה רגישה נוספת שאליה התייחסו במכתב היא כוונת הממשלה החדשה לעסוק בשאלת "מיהו יהודי". זאת לאחר שנתניהו הסכים לדרישת המפלגות הדתיות והחרדיות לחקיקה שתעגן לראשונה בתולדות המדינה את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי. המשמעות היא ביטול פסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות, שהכירו בגיורים פרטיים שנערכו בישראל, רפורמיים כאורתודוקסיים, לעניין זכאות שבות ורישום אוכלוסין. בנוסף, הרפורמה שהחלה לקדם הממשלה הקודמת להסמכה של רבני עיר להקים בתי דין ממלכתיים, כדי להקל על המתגיירים – תיגנז.