השבוע הצביע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) בעד חוק של האופוזיציה להיתר אימוץ עבור זוגות גאים. הביקורת עליו תמיד הייתה שהוא לא תומך בחוקים הלהט"בים – והנה הוא עושה את זה. אלא שזה לא עוזר ולא מספיק. אוחנה אכן שבר תקרת זכוכית אחרי תקרת זכוכית, וכל הקהילה הגאה מוקירה אותו על כך - בבחינת הצלחתו הצלחתנו - אבל בימים היסטוריים אלה המלחמה בתקרות זכוכית לא שווה דבר אם לא מחזיקים ביד פטיש.
הנה כמה תמונות אקראיות מהקואליציה שבה חבר יו"ר הכנסת אוחנה: אבי מעוז (נעם) מכריז מלחמה על מה שהוא מכנה "משפחות חדשות" ומעוניין בהוצאת הארגונים הגאים ממוסדות החינוך באמצעות סמכויות שקיבל; השרה אורית סטרוק וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מקדמים תיקון לחוק האפליה שיאפשר לבעל מלון לא לארח זוג הומואים ולרופא לא לטפל באדם מתוקף אמונה דתית. במשרד האוצר יושב מי שהוביל את מצעד הבהמות והתבטא לא אחת נגד הקהילה הגאה. ועוד לא הזכרתי התבטאויות של ח"כים מהמפלגות החרדיות ומנהיגיהם הרוחניים (הרב מאזוז: "אוחנה נגוע במחלה"), ואפילו של אנשי הליכוד (למשל ח"כ ניסים "לא מפריע לי שיבטלו את מצעד הגאווה" ואטורי). לא מדובר באיזו צפרדע שיש לבלוע אלא בסנטימנט רווח בקואליציה. אפילו בון טון מסוים.
ח"כ אוחנה גאה מאוד במקום ובביטוי שהוא מקבל בליכוד. הוא תמיד שמח להראות שהדברים יכולים לעבוד יחד – גם הומו וגם ימני. אבל כאן טמונה הבעיה: במקרה הטוב, חברי הממשלה הימנית והדתית ביותר אי פעם משתמשים בו כעלה תאנה, ובמקרה הרע מתנערים ממנו. אז כרגע בראש הליכוד יושב בנימין נתניהו שממנה אותו ליו"ר הכנסת כי חשובה לו הנראות החיצונית. אבל עם התהליכים הדמוגרפיים שעוברים על ישראל, ייתכן שבעוד 20-10 שנה תמנה קואליציית הימין-דתיים הרבה יותר מ-64 חברים, ואז כבר לא תהיה לה סיבה להתהדר באוחנה. עשית את שלך ואתה יכול ללכת.
אמיר אוחנה הוא כרגע פריבילג. הוא חלק מהשלטון ויש לו את הפריבילגיה להימנע מהצבעות או להצביע בעד חוקים שהוא יודע מראש שלא יעברו. כך או אחרת, הוא יוצא נקי. אבל לא לעולם חוסן. בעוד שנים לא מעטות עלולים השותפים שלו לקואליציה להתחזק ולממש את החזון שלהם, שכולל הרס של היכולת לשמור על זכויות האדם שמהן הוא נהנה כיום. מאותו רגע אוחנה כבר לא יעניין אף אחד בקואליציה. ואז, כשהוא יהיה חלש, הוא יפגוש בסיבוב אותנו, אלה שיצאו, מחו, להט"בים שדרשו שוויון מוחלט או סתם אנשים שהתעקשו להגן על מערכת המשפט.
שמואל חוגיאי אפשר לשתף פעולה עם להט"בופוביה פרקטית וחוקתית ולצפות להישאר נקי. אי אפשר להיות תמים ולחשוב שלנצח אפשר יהיה לעמוד על הגדר וליהנות מכל העולמות. לאוחנה כבר יש ילדים בזכות בג"ץ ונישואים מוכרים בזכות בג"ץ ושולמית אלוני. בזכות התהליכים האלה הוא הצליח להגיע לקדמת הבמה. אבל כשייקחו אותנו אחורה, גם הוא ילך אחורה. וכשהם יפגעו בנו – גם הוא ייפגע.
המהפכה המשפטית ושינוי המבנה המשטרי נותנים שליטה מוחלטת לקואליציה, שתוכל להעביר חוקים שיפגעו בקהילה ובזכויות שאחרים נאבקו עליהן כדי שאוחנה יוכל ליהנות מהן. וכשנרצה לערער על חוקים מהסוג הזה, למי נפנה? לבג"ץ? מי יודע אם יהיה בג"ץ.
- שמואל חוגי הוא יועץ תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
