העימותים בוועדת החוקה
ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר (ראשון) כדי לדון לראשונה בכנס הנוכחי באחד מחוקי המהפכה המשפטית - צמצום עילת הסבירות בפסיקות בג"ץ. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
בפתח הדיון, אמר ח"כ ארז מלול (ש"ס) כי "עילת הסבירות היא אחת הסוגיות הכי חשובות, שספגה ביקורת לאורך השנים במיוחד בגרסתה המורחבת בשנות ה-80, גם מהאקדמיה וגם ממערכת המשפט, שראו בה חדירה לסמכויותיה של הממשלה. אבקש מחבריי לוועדה לנהל דיון ענייני, רציני, בלי דמגוגיות זולות ובלי הסתה, תאמינו לי שזכויות האדם חשובות לי ולחבריי פה לא פחות מהמפגינים בתל אביב".
מנגד, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), נציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים ובשיחות בבית הנשיא, אמרה: "מה שהבאתם כאן זה בדיוק את ההצעה מינואר, אין בה שום דבר חדש. זו הצעה שתכשיר כל מינוי, כל החלטה, לא משנה כמה היא פוגעת באנשים. אם באמת הייתם רוצים לתקן את מערכת המשפט, הייתם מכנסים את הוועדה לבחירת שופטים כי חסרים 80 שופטים במערכת. נפעל בוועדה בכל דרך חוקית לעצירת החקיקה הזו".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הוסיפה: "אילולא עילת הסבירות, כמה פסקי דין לא היו קורים בממשלה הקודמת. אני רוצה להזכיר את פסק הדין נגד שר האוצר דאז אביגדור ליברמן בנושא מלגות לילדים לאברכים. אם לא עילת הסבירות, המיגון בעיר שדרות היה חלקי, וגם באסון המסוקים בג"ץ הורה למשרד הביטחון שהחיילים נהרגו באסון המסוקים ולא ב'תאונת המסוקים'".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) ציינה: "המשך החקיקה החד-צדדית מבטאת את השחיתות ואת חוסר סדרי העדיפויות של הממשלה הזו. זו הרי חלק מתוכנית שלמה לפגיעה במוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל ומיסוד השחיתות. זו לא הדרך. העם רוצה שהחקיקה תהיה חלק מהסכמה רחבה. התחלנו לעשות את הדברים הללו בבית הנשיא, ואנחנו מסתכלים על הנוסח הזה - לא למדנו כלום".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) פנה ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ותקף: "אתה מנסה לפתוח את הדיון הזה במעט חיוכים וארשת מתינות, אבל אנחנו לא מתרשמים. ברור לנו שאתה ויתר חברי הקואליציה מחדשים את בליץ החקיקה להרס העצמאות של מערכת המשפט ולפגיעה עמוקה במערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. נדבר הרבה על עילת הסבירות, אם תרשה לנו, אבל את כל הליקויים אנחנו רואים שוב - הצעת חוק מטעם הוועדה במקום ממשלתית, כוונה שלכם להעביר את החוק תוך שבוע בקריאה ראשונה ואמירה ברורה שלכם - שזה רק הסיפתח".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) התייחס לאירועים הלאומניים במעורבות מתנחלים שהתרחשו בימים האחרונים, ואמר: "עילת הסבירות נוגעת בין היתר למצב שבו בממשלה יש מדיניות מפלה ובלתי מאוזנת. כשהשר הבטל, הכישלון, הגזען, הטרוריסט המורשע שולח כוחות להכות מכות רצח מפגינים נגד ההפיכה, אבל נותן לפורעי חוק לשרוף בתים - שם אין סבירות. מה שיש כאן זה לא דיון על עילת הסבירות, זה דיון על בעילת הסבירות".
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), שבהמשך הוצאה מהדיון, אמרה שעילת הסבירות היא לא החלק החשוב, וטענה: "אני מרגישה כמו כלב שזרקו לו עצם. מה שהיה חשוב זה הוועדה לבחירת שופטים, והיום אף אחד לא ייגע בה. כל מה שיש פה זה אחרי שגילינו שרון דרמר הלך להיפגש עם אהרן ברק והגיע להסכמות. די מבייש, אנחנו עושים את זה רק כדי להגיד לציבור שעשינו משהו. עילת הסבירות זה קצה של הקצה. הצעת החוק המוצעת היא בנוסח דרקוני. אני מציעה לתקן אותה - כך שבג"ץ לא יוכל להתערב בהחלטות של ראש ממשלה וממשלה שמקבלות את אישור הכנסת. אז המשמעות שהסבירות נבדקה על ידי חברי הכנסת וזה מביא לכך תיקוף".
יו"ר העבודה מרב מיכאלי תקפה: "השלטון אמור להיות מחויב לחוק בדיוק כמו אחרון האזרחים, אבל אצלכם בממשלה האזרחים צריכים לציית ואתם מעל החוק, ושלא יהיה איזה בית משפט שחס וחלילה יעצור בעדכם. זו טינופת ממדרגה ראשונה, זה מחרב את הדמוקרטיה של מדינת ישראל".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ציין: "במקום ללכת לשלטון חוק, אנחנו הולכים במבוא לדיקטטורה. מה שקורה כאן כרגע זה חוק שאנחנו לא מוכנים לקבל בשום פנים ואופן, לא ברמת החוק ולא ברמת התהליך. זה חוק להלבנת השחיתות, חוק המסיר מגבלות מהציבור ומהממשלה. במקום להגיע להסכמות אנחנו מחזירים את זה לערוץ חקיקה חד צדדי שהתוצאה שלו ידועה מראש".
ח"כ אלהרר על צמצום עילת הסבירות באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
הוא הבהיר: "אנחנו לא יכולים לקיים משא ומתן על הפיכה משטרית בתשלומים. היום זה החוק הזה, מחר זה חוק אחר, ככה לא סוכם שעושים את העניין הזה. אין לכם רוב בעם להפיכה הזו, ספק אם יש לכם רוב בכנסת לעניין הזה. אני מציע לך להחזיר את המנדט הזה לראש הממשלה, לעצור הכול, למנות נציג לוועדת לבחירת שופטים, לחזור לבית הנשיא ולהוציא את מדינת ישראל להתמודד באתגרים האסטרטגיים שלה ובינתיים להפסיד את מה שיש לה".
רוטמן השיב: "אני חייב לומר נרגש שהאנשים שפוצצו את השיחות בבית הנשיא, קוראים לשוב לשם". חברי הכנסת מהאופוזיציה זעמו: "אתה פוצצת אותן, אל תתבייש, אתה אשם בזה". רוטמן, מצידו, ענה לחברי הוועדה: "אני מבין שמה שמפריע לכם זה שחשפנו אתכם - שכל השיח בבית הנשיא מטרתו הייתה לייצר פיצוצים, מחאות, דבר שלא יאפשר את קידום החקיקה. לכן, הציבור ראה כולו שאתם פוצצתם את השיחות. כל מטרת השיחות לא הייתה להגיע להסכמות אלא לייצר טריגר לפיצוץ הבא, אבל הציבור לא מטומטם, הוא חכם.
"עילת הסבירות נועדה למקרים קיצוניים שבקיצוניים, ובכל זאת בית המשפט משתמש בה בנדיבות יתר", הדגיש רוטמן. "ההצעה שהיא לא תחול על נבחרי ציבור מאוזנות ומתונה". ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) קטע את רוטמן, שאל שוב ושוב "איזה בלם או איזון יהיה במצב כזה?" - ונקרא לצאת מהדיון. לדברי רוטמן, "ההצעה לצמצם את עילת הסבירות משרתת את האינטרס הדמוקרטי, הציבור בוחר את נבחריו בכנסת ולכן יש רציונל דמוקרטי שעילת הסבירות לא תחול עליהם".
היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, הציג את עמדת הייעוץ המשפטי ואמר כי "צריך לזכור שגם בקרב המבקרים של עילת הסבירות לא דיברו על צמצום בחקיקה אלא על צמצום בפסיקה, מה שמותיר יותר גמישות לבית המשפט". לדבריו, "אם מונעים החלת סבירות בסיטואציות מסוימות, זה עלול להוביל למצב שיהיה פטור מביקורת שיפוטית גם במצבים קיצוניים שבהם היה אפשר להתערב".
בליי הוסיף כי "בגלל ההתרחבות בתפקידים ובשיקול הדעת של הרשות המבצעת, צריך גם להרחיב את ארגז הכלים של בית המשפט בבואו לבחון את ההחלטות של הרשות המבצעת. "ככל שאתה לא מבקר את זה, פוחת התמריץ".
לדבריו, "כדי להבטיח שקיפות והליך קבלה ראוי של החלטה הפטורה מעילת הסבירות, מוצע לשקול יצירת מנגנונים הליכיים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות ביחס להחלטות אלה, דוגמת – תיעוד מפורט של החלטתם, חובת הנמקה מוגברת, וכיוצא באלה. זאת כדי להפחית מהחשש שאי החלת עילת הסבירות תפגע באיכותה של ההחלטה המינהלית ותפטור את הרשות מקיום איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה".
מה קובע הנוסח של הצעת החוק?
הנוסח שהוצג בפני חברי הוועדה קובע כי "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם". כלומר, בג"ץ לא יוכל להתערב בסבירות החלטות של ראש הממשלה, שריה וראשי רשויות בכל הנוגע למדיניות, אבל יוכל להתערב בסבירות החלטות פקידי הממשלה כשהן פוגעות בזכויות אדם.
לקואליציה נותרו כחמישה שבועות עד תום כנס הקיץ, שבהם ינסו לסיים את חקיקת התיקון בחוק בקריאה שנייה ושלישית. ההתקדמות תלויה גם בהתנגדות שבה ייתקלו מצד חברי האופוזיציה וגם, כמובן, אם תתגבר עוצמת המחאה. הדיונים צפויים להתקיים בוועדה בכל יום מראשון עד שלישי. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק לא אישרה לדחות את הנושאים האחרים הנידונים בוועדה לטובת קידום המהפכה המשפטית, כפי שנעשה בכנס החורף. לכן, רוטמן ייאלץ לתמרן בין הנושאים ולקיים דיונים משעות הבוקר המוקדמות, ולמשוך אותם מאוחר ככל שיוכל. בתוך כך, גם הצעת החוק לשינוי לשכת עורכי הדין תעלה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה.
לקראת חידוש הדיונים, מנהל וועדת החוקה איל קופמן פיתח את מערכת "רמזור", שבה יהיה אפשר לעקוב אחרי מספר הקריאות לכל חבר כנסת - וכך לדעת מתי צריך להוציא אותו החוצה. בדיון היום ייעשה בו לראשונה שימוש, בעקבות הצפי שהדיון, שבו חברי מפלגת ש עתיד מתכוונים להפגין נוכחיות רחבה, יהיה סוער. בדיון משתתף גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ועו"ד גיל לימון, לשעבר המשנה ליועמ"ש.
(צילום: ירון ברנר)
הדיון, שמתקיים הבוקר אחרי שנדחה מיום רביעי האחרון בשל הפיגוע סמוך להתחלות עלי, הוא הראשון שמתקיים בעניין מאז הקפאת המהפכה המשפטית לטובת שיחות ההידברות בבית הנשיא לקראת סוף כנס החורף. בשל חשש מהתנגדות בית המשפט העליון ושל היועמ"שית, הוחלט בהתייעצות בין שר המשפטים יריב לוין לרוטמן להעביר את ההצעה כיוזמת הוועדה, ובכך להניע מיד את החקיקה.
לקראת הדיון, יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, העביר את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי שבה כתב כי ההצעה העומדת לפתחה של הוועדה אינה כוללת רק צמצום של האופן שבו מופעלת עילת הסבירות בידי בית המשפט, אלא מוצע בה כי המחוקק ימנע בצורה קטגורית את השימוש בעילה זו - תוך קביעה כי על בית המשפט ייאסר "לדון" בסבירות ההחלטות של נבחרי ציבור. כלומר, גם במצבים קיצוניים שבהם גם לפי הגישות המצמצמות ביותר היה מקום לפסול את ההחלטה בשל חוסר סבירות, אך לא מתקיימות אחת מעילות הביקורת האחרות - בית המשפט יהיה מנוע מלהביע ביקורת שיפוטית. התוצאה מכך, לפי הייעוץ המשפטי, עלולה להיות פגיעה ביכולתו של בית המשפט למלא את תפקידו בקידום נורמות שלטון תקינות וביכולתו להגן על פרטים.
היועץ המשפטי מבהיר כי ככל שהוועדה מבקשת להגביל בחקיקה את השימוש בעילת הסבירות, מוצע לשקול אימוץ מודל חלופי למודל המוצע. "חלופה אפשרית להגבלת עילת הסבירות היא לא לצמצמה ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות על ידי הדרג הנבחר, אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות. כמו כן, כדי להבטיח שקיפות והליך קבלה ראוי של החלטה הפטורה מעילת הסבירות, מוצע לשקול יצירת מנגנונים הליכיים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות ביחס להחלטות אלה, למשל תיעוד מפורט של החלטתם או חובת הנמקה מוגברת. "זאת כדי להפחית מהחשש שאי החלת עילת הסבירות תפגע באיכותה של ההחלטה המינהלית ותפטור את הרשות מקיום איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה", נכתב במסמך שנשלח לחברי הוועדה.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מתנגדת לצמצום עילת הסבירות. בחוות דעת שהציגה בעבר נגד ביטול העילה, כתבה כי "ביטול העילה ישלול אמצעי חיוני לביקורת על מעשי המינהל כמגן מפני קבלת החלטות הפוגעות בזכויות הפרט, לא תקינות, שרירותיות, ובלתי סבירות באופן קיצוני, יפגע קשות באיזונים והבלמים המתקיימים בין רשויות השלטון וישליך על עילות וכללים רבים בתחום המשפט המינהלי. ביטול העילה כפי שמוצע אינו הולם את חובותיה היסודיות של המדינה כלפי הציבור".
באופוזיציה ובמערכת המשפטית טוענים שמדובר בפגיעה מהותית בשיקול דעתו ובסמכותו של בג"ץ, ובפגיעה מהותית בזכויות אדם. בחוות הדעת שלה, היועמ"שית הזכירה כי במדינה דמוקרטית תפקידה של רשות מינהלית הוא לשרת את הציבור: "המושג 'סבירות' מגלם בראש ובראשונה את החובה של המדינה לנהוג כלפי הפרט והציבור כולו בהגינות, ולקבל את החלטותיה לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ונערך ביניהם איזון ראוי. מחובת הרשות לנהוג בסבירות נגזרת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית וככלי מרכזי לאכוף ולהבטיח את קיום חובה זו".
השופטת בדימוס ד"ר דרורה פלפל, סגנית בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, התייחסה הבוקר באולפן ynet להצעת החוק ואמרה כי "בית המשפט לא מעוניין להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הפקיד הקובע. בית המשפט מעוניין שזכויות אנשים לא ייפגעו. מה שרוטמן מציע זה תחילתו של הנפת דגל שחור על המשטר הדמוקרטי. זו התחלה של פגיעה בסמכויות שלטון, ואין שום סיבה לזה."
תיקון החוק מתבסס על מה שמכונה "מתווה סולברג", המכונה כך בשל הרצאה שנשא שופט בית המשפט העליון נועם סולברג בשנת 2019, ובה קרא לצמצם את השימוש בעילת הסבירות. במתווה שלו הוצגו פגמיה של עילת הסבירות, שמביאה את בית המשפט להתערב גם בהיבטים מקצועיים, לא משפטיים, של שיקול הדעת שמפעיל המינהל הציבורי.
על פי "מתווה סולברג", הפתרון לקשיים איננו בביטול עילת הסבירות, אלא בהבחנה בין דרג "נבחר" לדרג "מקצועי". בהרצאתו אמר סולברג ש"ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר פוגעת בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות". עם זאת, אין לשופט מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת. לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות, אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות הצדקה לשימוש בעילת הסבירות.
אטילה שומפלבי השתתף בהכנת הכתבה
