ניצחונו של מסעוד פזשכיאן בבחירות באיראן עשוי לבשר על שינוי מגמה ברפובליקה האיסלאמית, אף כי יש בסיס להערכת הספקנים שאינם רואים בתוצאות הבחירות בשורה לשינוי או פתח לאופטימיות. יכולתו של נשיא איראן לעצב מדיניות שונה ולקבוע סדר יום חדש מוגבלת למדי, במיוחד ביחס למדיניות החוץ הנקבעת בעיקר על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי.
1 צפייה בגלריה
איראן מסעוד פזשכיאן מועמד בחירות ל נשיאות רפורמיסט
איראן מסעוד פזשכיאן מועמד בחירות ל נשיאות רפורמיסט
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן
(צילום: AP /Vahid Salemi)
לאורך מסע הבחירות הדגיש פזשכיאן את נאמנותו המוחלטת למנהיג איראן, ויהיה נכון יותר להגדירו כאיש מרכז מאשר כרפורמיסט של ממש. הפוליטיקאי ומנתח הלב שנולד ב־1954 בעיר מהאבאד שבמחוז מערב אזרבייג'אן לאם ממוצא כורדי ואב ממוצא אזרי שימש בשנים 2001־2005 כשר בריאות בממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד ח'אתמי. לאחר מכן כיהן כחבר מג'לס (הפרלמנט האיראני) ואף כסגן יו"ר המג'לס. במהלך גלי המחאות שפקדו את איראן בשנים האחרונות והגיעו לשיאם במחאות החיג'אב בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני בספטמבר 2022, מתח פזשכיאן ביקורת נוקבת על דיכויים האלים של המפגינים בידי כוחות הביטחון. בבחירות לנשיאות ב־2021 נפסלה מועמדותו על ידי מועצת שומרי החוקה, אך לקראת הבחירות האחרונות היא אושרה, ייתכן מתוך כוונה להעלות את שיעור ההצבעה או משום שלא נחשב כבעל סיכויים של ממש לנצח.
בסוגיות אזוריות, ובמיוחד ביחס לישראל, לא צפוי שינוי כלשהו במדיניותה הרשמית של איראן, וספק אם פזשכיאן רוצה או יכול לסטות מהקו האנטי־ישראלי הרשמי
הצהרותיו במהלך מסע הבחירות ביטאו גישה פרגמטית, למשל בהדגשת הצורך לחדש את המשא ומתן הגרעיני עם המערב כדי לאפשר את הסרת הסנקציות הכלכליות ולשפר את המצב הכלכלי, וכן התנגדותו להחמרת הענישה על נשים שמסתובבות ללא כיסוי ראש ולחסימת הרשתות החברתיות. בסוגיות אזוריות, ובמיוחד ביחס לישראל, לא צפוי שינוי כלשהו במדיניותה הרשמית של איראן, וספק אם פזשכיאן רוצה או יכול לסטות מהקו האנטי־ישראלי הרשמי ומהעמדה התומכת ברשת השלוחים האזורית של איראן המופעלת בהובלת משמרות המהפכה.
בסיכומו של דבר, בחירתו של פזשכיאן אינה צפויה להוביל אומנם לשינוי של ממש במדיניות איראן, אך היא עשויה לבלום את תהליך התחזקות הרדיקלים במוקדי קבלת ההחלטות והשתלטותם המוחלטת על רשויות השלטון, לרבות המועצה העליונה לביטחון לאומי שבראשה עומד הנשיא. ניסיון העבר מוכיח כי נשיאים שניסו לפרוץ דרך חדשה הוגבלו, נבלמו ונוטרלו. לאורך השנים ניצל חמינאי את סמכויותיו והשפעתו כדי לצמצם את כוחם של נשיאים ולהחליש את מוסד הנשיאות. ספק רב אם גורלו של פזשכיאן יהיה שונה.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל־אביב