דונלד טראמפ חולל אין-ספור שערוריות וסערות בתקופת כהונתו כנשיא ארצות הברית, אבל נדמה שאלו לא פוסקות גם יותר משנתיים לאחר שעזב את הבית הלבן – וביום שלישי הקרוב עיני העולם כולו יינשאו לבית המשפט בניו יורק שאליו יגיע כדי לשמוע את כתב האישום שהוגש נגדו, בפרשת תשלום דמי השתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס.
טראמפ רושם בכך "היסטוריה" כנשיא האמריקני הראשון אי-פעם – נשיא מכהן או נשיא לשעבר – שעומד לדין פלילי. אבל מעבר לכתם על מורשתו, לאישום יש גם השלכות פוליטיות לנוכח העובדה שטראמפ הצהיר על ריצה מחדש לבית הלבן בבחירות 2024. אז במה בדיוק הוא מואשם, מה הוא טוען להגנתו, מה הסיכוי שיישלח לכלא ומהן הצרות המשפטיות האחרות שבהן הוא מסובך? שאלות ותשובות על האישום שמסעיר את אמריקה.
מה מיוחס לטראמפ?
אף שכתב האישום טרם נחשף, ויפורסם ככל הנראה רק בסמוך להקראתו בבית המשפט ביום שלישי הקרוב, התיק נגד טראמפ נוגע לפרשת "דמי השתיקה" ששולמו שבועות אחדים לפני הבחירות לנשיאות ב-2016 לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס, ששמה האמיתי הינו סטפני קליפורד. היא טענה לקיום יחסי מין עם טראמפ עשור לפני כן, וקיבלה מעורך דינו דאז של טראמפ, מייקל כהן, 130 אלף דולר בתמורה לשתיקתה. כהן כבר ישב על כך בכלא במשך שלוש שנים, אחרי שהודה ב-2018 כי הכסף שולם לדניאלס על מנת "להשפיע על הבחירות" ולמנוע מטראמפ מבוכה ערב ההצבעה.
עצם תשלום דמי השתיקה לא מהווה עבירה פלילית, לפחות לא בניו יורק, ולפי הדיווחים כתב האישום כולל יותר מ-30 סעיפים שמתמקדים בסוגיית התשלום וההחזר שקיבל כהן מטראמפ, כמו גם האופן שבו אלו דווחו לרשויות. כהן שילם את דמי השתיקה לדניאלס מכיסו האישי, ובתמורה קיבל מארגון טראמפ, החברה של הנשיא לשעבר, 430 אלף דולר (סכום שכלל גם "בונוס").
בסוכנות הידיעות AP דווח בסוף השבוע שבין העבירות שמיוחסות לטראמפ כמה סעיפים הנוגעים לרישום כוזב של מסמכים. מדובר לרוב בעבירות פליליות במדרג נמוך של "עוון", אבל לפחות אחת מהן לפי הדיווח היא עבירת "פשע" חמורה יותר. כלי התקשורת בארה"ב נזהרו מלקבוע זאת מפורשות, אבל ציינו כי ייתכן שאותה עבירה היא "זיוף מסמכים מתוך כוונה להסתיר או לבצע עבירה אחרת". התובעים, כך דווח, עשויים לטעון שתשלום דמי השתיקה הפר למעשה את חוקי מימון הבחירות הפדרליים, כיוון שסייע לקמפיין של טראמפ – וכי לפיכך הסתרת התשלום מהווה גם היא עבירה פלילית. העונש על עבירה שכזו יכול להגיע לעד ארבע שנות מאסר.
בפרשה נטען לתשלום דמי שתיקה לאישה נוספת, דוגמנית הפלייבוי קרן מקדוגל, שבתיווכו של מייקל כהן קיבלה גם היא לפני הבחירות ב-2016 סכום של 150 אלף דולר. במקרה שלה מדובר היה בתשלום מהצהובון "נשיונל אנקוויירר", עבור הזכות הבלעדית לפרסום טענותיה לרומן בן עשרה חודשים עם טראמפ. אבל במקום לפרסם את הסיפור, הצהובון – שהמוציא לאור שלו באותם ימים דייוויד פקר נחשב למקורבו של טראמפ – בחר "לקבור" אותו וכך למנוע את חשיפת הטענות. לא ברור אם כתב האישום יעסוק גם בתשלום הזה, אך ב-CNN דווח כי הוא עלה בדיונים ובהליכים שקדמו להגשת האישום.
כיצד הגיב טראמפ ומה הוא טוען להגנתו?
ההחלטה להגיש כתב אישום הפתיעה את טראמפ, כיוון שבשבוע שעבר נפוצו דווקא דיווחים על כך שחבר המושבעים בניו יורק – שכונס כדי להכריע בשאלת האישום – התפזר לכמה שבועות, וברשתות החברתיות הנשיא לשעבר אפילו שיבח את חבר המושבעים על כך שהוכיח כי הוא אינו "חותמת גומי" של התביעה. אבל ביום חמישי כונס חבר המושבעים באופן חריג ואישר את הגשת כתב האישום, וטראמפ מיהר לתקוף בחריפות את ההחלטה: הוא טען שמדובר ב"רדיפה פוליטית" נגדו, כפי שהוא מאשים גם בחקירות האחרות שבהן הוא מסובך, ובהתייחסות לעובדה שהוא רץ שוב לנשיאות טען גם שמדובר ב"התערבות בוטה בבחירות".
בנוגע לטענות עצמן, טראמפ לא מכחיש כי שילם את דמי השתיקה, אם כשהפרשה נחשפה לראשונה ב-2018 הוא טען שלא ידע כלל על התשלום שכהן העביר לדניאלס. מאז פרוץ הפרשה הוא מכחיש נמרצות את עצם הטענה לקיום יחסי מין עם דניאלס, וכמו שהוא נוהג לעשות ליריבים רבים אחרים הוא הצמיד גם לה כינוי גנאי: "פרצוף סוס". עורכי דינו טוענים כעת שטראמפ היה קורבן של "סחיטה" מצד כוכבת הפורנו (שמצדה טענה בעבר כי הסכימה לקבל את דמי השתיקה רק בגלל לחץ כבד שהופעל עליה). התשלום, כך טוענים עורכי דינו של טראמפ, הועבר לה כדי למנוע מטראמפ וממשפחתו מבוכה מיותרת, ולדבריהם הכסף היה מועבר לדניאלס גם לולא היו בחירות.
מדוע האישום הוא "היסטורי"?
זו כאמור הפעם הראשונה אי-פעם בתולדות ארה"ב שנשיא כלשהו עומד לדין פלילי. עבור מבקריו של טראמפ מדובר גם בפעם הראשונה שבה האיש שבמשך 40 שנה הצליח לחמוק מאחריות בשלל חקירות נגדו, עוד כאיש עסקים ואיל נדל"ן – וזכה בשל כך לכינוי "טפלון דון" – נאלץ לתת את הדין על מעשיו. טראמפ, יצוין, כבר רשם "כתם היסטורי" אחד כאשר הפך לנשיא הראשון אי-פעם שנגדו נפתחו שני הליכי הדחה בקונגרס. בית הנבחרים, תחת שליטת הדמוקרטים, פתח נגדו בהליכי הדחה בשל פרשת "אוקראינה-גייט" ב-2019 ובשל חלקו במהומות הקפיטול ב-2021 – אבל בשני המקרים הסנאט זיכה אותו.
כיצד התנהלה החקירה, ומי הוא התובע?
החקירה בפרשת תשלום דמי השתיקה נמשכת כבר חמש שנים, ועברה כמה וכמה טלטלות ותפניות לאורך התקופה הממושכת הזו. את החקירה ניהלו תחילה תובעים מטעם הממשל הפדרלי, ובמסגרתה הורשע עורך הדין מייקל כהן בכמה עבירות, כולל הפרת חוקי מימון הבחירות. כהן שהודה בעבירות כחלק מעסקת טיעון, טען שפעל בהוראת טראמפ, אבל לפי דיווח ברשת CNN התובעים הפדרליים החליטו אז, ב-2018, שלא ניתן להעמיד לדין את טראמפ כיוון שהיה נשיא מכהן.
באותם ימים כבר החלה חקירה נפרדת של התביעה המקומית במחוז מנהטן בניו יורק, תביעה שבראשה עומד נבחר ציבור – אז היה זה הדמוקרט סיירוס ואנס, ובשנה שעברה החליף אותו בתפקיד התובע אלווין בראג, גם הוא איש המפלגה הדמוקרטית. אותה חקירה מקומית נקלעה לקשיים משפטיים, והתובעים שהובילו אותה היו חלוקים בשאלה אם יש סיכוי להרשעה נגד טראמפ. מארק פומרנץ, אחד התובעים שלקחו חלק בחקירה ואשר התפטר אשתקד במחאה על כך שכתב האישום נגד טראמפ לא הוגש במועד מוקדם יותר, פרסם רק לפני כחודשיים ספר שבו טען כי החקירה נגד הנשיא לשעבר נסגרה ונפתחה מחדש כל כך הרבה פעמים – עד שזכתה לכינוי "התיק הזומבי".
בראג, שהינו האיש השחור הראשון שנבחר לכהן כתובע המחוזי של מנהטן, היה זה שעורר את חמתו של אותו תובע שהתפטר, כשהחליט עם כניסתו לתפקיד, בפברואר אשתקד, להמשיך בחקירה ולא להגיש אז כתב אישום באופן מיידי. הוא טען כי האישום עדיין "לא בשל", ובמקביל התמקד בחקירות אחרות הנוגעות לטראמפ: בין היתר, כתב אישום שהגיש בראג הוביל בדצמבר אשתקד להרשעת החברה של הנשיא לשעבר, ארגון טראמפ, בהונאת מס – אבל טראמפ עצמו לא הועמד לדין.
רק בינואר החל בראג להציג ראיות בפני אותו חבר מושבעים מיוחד שכונס כדי לקבוע אם יש מקום להגיש כתב אישום בפרשת דמי השתיקה. מדובר בגוף דומה למדי לחבר מושבעים במשפט רגיל – והוא מורכב מאזרחים רגילים – אך במקום לקבוע אם הנאשם זכאי או אשם, תפקידו לקבוע רק אם יש די ראיות לכתב אישום. בניגוד לחבר מושבעים במשפט רגיל, אין צורך בקונצנזוס כדי להכריע בשאלה הזו ונדרש רק רוב פשוט. הדיונים של חבר המושבעים חסויים, ולכן לא ברור באיזה רוב התקבלה ההחלטה להגיש כתב אישום.
איך יתנהל המשפט, והאם הנשיא לשעבר ייאזק?
טראמפ, שמתגורר כיום בפלורידה, כבר הודיע באמצעות עורכי דינו כי יסגיר עצמו ביום שלישי הקרוב לידי רשויות אכיפת החוק בניו יורק. אף שלפי הדיווחים לא ייאזק – הן בשל עובדת היותו נשיא לשעבר והן בשל העובדה שהעבירות שמיוחסות לו אינן עבירות אלימות – הוא יהיה באופן מעשי תחת מעצר, וכמו כל נאשם אחר יידרש למסור טביעות אצבע ולהצטלם לתמונת פנים (תמונה שלפי החוק בניו יורק לא יתאפשר פרסומה בפומבי).
לאחר מכן יתייצב טראמפ בפני שופט, לדיון ראשון שבו יוקראו האישומים נגדו והוא יידרש להצהיר אם הוא מודה באשמה או כופר בטענות. טראמפ צפוי כמובן לטעון לחפותו, ולאחר מכן השופט ישחרר אותו כנראה לדרכו – אך ייתכן שייעשה זאת בתנאים מגבילים, כגון תשלום ערבות. ברשת BBC דווח כי הדיון צפוי להתחיל בשעה 14:15 לפי השעון המקומי (21:15 שעון ישראל). ככל הנראה לא יועבר בשידור חי, אם כי קבוצה של כלי תקשורת אמריקניים עתרה בדרישה לאפשר הכנסת מצלמות לאולם.
כיוון שמדובר בנשיא לשעבר שמוגן על ידי השירות החשאי, טראמפ צפוי לקבל יחס מיוחד וייתכן מאוד שייחסך ממנו הצורך לעבור "מצעד בושה" מול המצלמות בדרכו לבית המשפט – אם כי הוא עצמו אמר למקורביו שהוא מעוניין לעבור מצעד שכזה ואף רוצה שיאזקו אותו כדי להפוך את המעצר לסוג של "מפגן התרסה", שיחזק את טענתו לרדיפה פוליטית. לא ברור עד כמה היה רציני בדבריו ובכל מקרה עורכי דינו כבר הבהירו שלפי הסיכומים מול התביעה הוא לא ייאזק.
הדיון ביום שלישי יפתח רק הליך קדם-משפטי, ועורכי דינו של טראמפ צפויים לפי ההערכות לנסות ולסכל את פתיחת המשפט עצמו. משפטנים רבים מעריכים כי הם ידרשו לבטל את כתב האישום בטענות שונות, כגון כשלים בדיונים שקדמו להחלטה להגישו. ב"פוליטיקו" דיווחו בסוף השבוע כי סביר מאוד שהטקטיקה שבה יפעלו עורכי דינו של טראמפ תהיה עיכוב ודחייה של ההליכים לכל אורך הדרך, באופן שעשוי לגרום לכך שהמשפט עצמו ייפתח רק בעיצומו של קמפיין הבחירות בשנה הבאה.
שאלה נוספת שצפויה לעלות לפני פתיחת המשפט היא האם בכלל ניתן למצוא חבר מושבעים שלא יהיה מוטה פוליטית, נגד טראמפ או בעדו, בשל העובדה שכמעט כל אזרח בוגר בארה"ב כבר גיבש עליו עמדה מסוימת. "אין שום סיכוי שטראמפ יזכה לחבר מושבעים הוגן", אמר ל-CNN אחד מיועציו של הנשיא לשעבר. "מה הולכים לשאול אותם: האם אי-פעם שמעת על דונלד טראמפ? האם חיית מתחת לסלע?".
כך או כך, השופט שמונה לנהל את הדיונים בהליך המשפטי נגד טראמפ הוא איש שלפי הדיווחים לא יסבול ניסיונות עיכוב: השופט חואן מרצ'אן – יליד קולומביה שעבר לארה"ב כשהיה בן 6 וכיום מכהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון של ניו יורק – מתואר על ידי עורכי דין שעבדו מולו כשופט "קשוח" שלא מוכן לקבל "שטויות", אך מנגד גם כמי שמתנהל בצורה הוגנת ומתחשבת.
מרצ'אן אינו זר להליכים הקשורים לטראמפ: הוא ניהל את המשפט שבו הורשע בדצמבר ארגון טראמפ בהונאת מס, ושלח לחמישה חודשי מאסר את אחד מבכירי החברה שהודה בעבירות כחלק מעסקת טיעון – אם כי השופט הצהיר שאם גזר הדין לא היה מסוכם מראש, הוא היה שולח את אותו בכיר למאסר ממושך יותר. הוא גם ניהל את ההליך המשפטי שעדיין נמשך נגד יועצו הקרוב של טראמפ סטיב באנון, שמואשם בהונאה. על רקע זה טראמפ עצמו האשים בסוף השבוע שמרצ'אן "שונא אותי".
האם טראמפ יכול לסרב ולא להסגיר את עצמו?
כיוון שטראמפ מתגורר בפלורידה, הוא היה יכול באופן תיאורטי לסרב לדרישת התביעה בניו יורק להתייצב בבית המשפט, אבל במקרה שכזה התביעה הייתה יכולה לפתוח בהליך הסגרה נגדו. מושל פלורידה, הרפובליקני רון דסנטיס, הצהיר כי לא ישתף פעולה עם שלטונות ניו יורק בכל הנוגע להסגרת טראמפ, אבל להצהרה שלו אין משמעות מעשית: החוקה האמריקנית מחייבת לאפשר הסגרה של נאשמים בין מדינות בתוך ארה"ב, ולכל היותר דסנטיס יכול היה לעכב את ההליך.
בכל מקרה השאלה הזו לא רלוונטית, כיוון שטראמפ כאמור כבר הודיע שיסגיר את עצמו. הייתה לו סיבה טובה לעשות את זה: מעבר לכך שניסיון הימלטות מהדין צפוי היה להיכשל בסופו של דבר, מעשה שכזה היה פוגע ביכולתו לטעון לחפות במשפט עצמו, ואולי גם מביא עליו הגבלות תנועה נוקשות.
מה הסיכוי להרשעה?
התשובה לשאלה הזו לא ברורה, ותלויה כמובן בסעיפי האישום שמיוחסים לטראמפ וטרם נחשפו. מומחי משפט העריכו בתקשורת האמריקנית כי אם תיוחס לטראמפ עבירה חמורה יותר של זיוף מסמכים תוך ניסיון להסתיר או לבצע עבירה אחרת – אזי הוכחת האשמה שלו תהיה מסובכת יותר. אחת הסיבות לכך היא שהתובעים יידרשו להתבסס על "תיאוריה משפטית לא-מוכחת", כפי שניסח את זה העיתון "ניו יורק טיימס", כיוון שהעבירה השנייה (שלשמה לכאורה בוצע זיוף המסמכים) – הפרת חוקי מימון הבחירות – היא עבירה פדרלית, ולא עבירה בספר החוקים המקומי של ניו יורק. השילוב בין העבירה המקומית לעבירה הפדרלית מעולם לא הועמד למבחן משפטי.
האם טראמפ יישב בכלא?
כאמור, טרם ברור אילו עבירות מיוחסות לטראמפ, אבל גם החמורה ביניהן לפי ההערכות היא כזו שנמצאת במדרג פלילי נמוך יחסית, והעונש המקסימלי שניתן לגזור עליה הוא ארבע שנות מאסר. בכל מקרה משפטנים אמריקנים מדגישים כי מוקדם מאוד לעסוק בשאלה הזו, שטומנת בחובה גם שאלות מורכבות נוספות כמו האופן שבו ימשיך השירות החשאי להגן עליו בתוך כותלי הכלא, במקרה הלא-סביר שבו כן יישלח למאסר.
מהן החקירות האחרות שבהן מסובך טראמפ?
פרשת דמי השתיקה היא כאמור רק אחת מבין כמה צרות משפטיות שבהן מסובך הנשיא לשעבר, ולא מעט משפטנים סבורים שהפרשות האחרות עשויות להניב כתבי אישום חמורים אף יותר. אחת מהן היא החקירה שמנהלות נגדו ונגד מקורביו הרשויות המקומיות בג'ורג'יה, בחשד לניסיון הטיית תוצאות הבחירות ב-2020. במוקד החקירה עומדת שיחת הטלפון המפורסמת של טראמפ למזכיר המדינה של ג'ורג'יה, שההקלטה שלה הודלפה לתקשורת וטראמפ נשמע בה מבקש "למצוא" לו את הקולות שהיו חסרים לו לניצחון מול ג'ו ביידן בג'ורג'יה. בינואר השנה הודיעה התובעת המחוזית במחוז פולטון, הדמוקרטית פאני פיליס, כי ההכרעות בתיק עשויות להתקבל בתוך זמן קצר, אבל מאז לא דווח על התקדמות משמעותית בחקירה.
סביב ניסיונותיו של טראמפ לבטל את הפסדו בבחירות של 2020 מתנהלת גם חקירה פדרלית, הכוללת את בדיקת חלקו במהומות הקפיטול. את החקירה הזו מוביל התובע העצמאי ג'ק סמית', שמונה על ידי משרד המשפטים בשל הרגישות הפוליטית של החקירה. אותו תובע מוביל גם את חקירת פרשת המסמכים המסווגים שלפי החשד טראמפ העביר בניגוד לחוק מהבית הלבן לאחוזתו הפרטית מאר א-לאגו. בפרשה נבדק גם החשד שלאחר מכן ניסה לשבש את החקירה ולהסתיר את המסמכים.
טראמפ מסובך גם בכמה תביעות אזרחיות: החמורה שבהן היא התביעה אשתקד שהגישה נגדו ונגד ילדיו התובעת הכללית של ניו יורק, לטישיה ג'יימס, בטענה להונאת ענק של כ-250 מיליון דולר באמצעות ניפוח ערכי נכסים בהצהרות לחברות ביטוח ובנקים. התביעה בניו יורק דורשת את החזרת הכסף, וביקשה גם לאסור מטראמפ ומשלושת ילדיו הבוגרים – דונלד ג'וניור, אריק ואיוונקה – לנהל בעתיד חברות שפועלות בניו יורק. נגד טראמפ הוגשה גם תביעת דיבה על ידי אי. ג'ין קרול, בטענה כי הכפיש את שמה כשהכחיש את טענתה שאנס אותה באמצע שנות ה-90. טראמפ לא רק טען ששיקרה אלא גם האשים שמדובר ב"תרמית" ו"הונאה מוחלטת".
מדוע האישום מעורר חשש למהומות?
הרשויות בניו יורק חוששות מעימותים שעלולים לפרוץ במהלך הפגנות של תומכי טראמפ או מתנגדיו, ומאז נפוצו הדיווחים על כתב אישום שמתגבש הן הגבירו את הכוננות שלהן סמוך לבית המשפט שאליו יגיע, וכן מחוץ למשרדו של התובע בראג (שבחודש שעבר קיבל איומי רצח ונשלחה אליו מעטפה עם אבקה לבנה, שהתגלתה כחומר לא מסוכן). הכוננות צפויה להגיע לשיאה ביום שלישי, כשלפי הדיווחים כל האזור שמסביב לבית המשפט ייסגר הרמטית.
החשש מעימותים גבר אחרי שטראמפ עצמו הצהיר לפני כשבועיים כי ישנה כוונה לעצור אותו וקרא לתומכיו לצאת לרחובות "ולהחזיר לנו את המדינה". לפני שבוע הזהיר כי "כתב אישום כוזב" יוביל ל"מוות וחורבן" בארה"ב. למרות הקריאה שלו להפגנות, תומכיו ערכו עד כה בעיקר הפגנות קטנות ולא אלימות.
האם לאישום תהיה השפעה על הבחירות ב-2024?
מבחינה משפטית האישום נגד טראמפ לא ימנע ממנו להתמודד, והוא כבר הצהיר כי ירוץ בבחירות לנשיאות גם עם כתב אישום. למעשה, גם הרשעה לא תמנע ממנו להתמודד – וכבר היה מקרה תקדימי בארה"ב, ב-1920, שבו מועמד רץ לבית הלבן מתוך כותלי הכלא. כמובן, הסיכוי לכך במקרה הנוכחי קטן ביותר עד אפסי.
אבל לאישום כן צפויות להיות השלכות פוליטיות: מערכת הבחירות מתמקדת כעת בפריימריז הרפובליקניים, ונראה שההשפעה בטווח הזמן המיידי היא חיזוק מעמדו של טראמפ במפלגה. סקרים שנערכו לאחרונה הראו שרוב מוחלט מבין הרפובליקנים סבור שהאישום נגדו מוטה פוליטית, ומעמדו המוביל ממילא בפריימריז רק גבר. גם יריביו של טראמפ, מניקי היילי (היחידה שהכריזה רשמית על ריצה מולו) ועד מושל פלורידה דסנטיס, תקפו את ההחלטה להעמידו לדין וטענו שמדובר במהלך פוליטי.
לצד זאת, פרשנים פוליטיים תוהים מה תהיה ההשפעה על האופן שבו נתפס טראמפ בציבור הכללי – שם תדמיתו ממילא אינה חיובית במיוחד. סקרים שנערכו לאחרונה הראו שרוב מוצק של כ-55% מהאמריקנים סבורים שאישום נגד טראמפ בפרשת דמי השתיקה יהיה הוגן ודבר חמור בעיניהם.
כיצד הגיבו הדמוקרטים?
בכירים דמוקרטים רבים הכריזו בסוף השבוע כי יש לאפשר למערכת המשפט לעשות את שלה, וחלק אף ציינו כי טראמפ נותר בגדר חף מפשע עד שתוכח אשמתו. קול אחד שבולט בהיעדרותו הוא זה של הנשיא ג'ו ביידן, שכשנשאל על כך בסוף השבוע הצהיר: "אני לא הולך לדבר על האישום נגד טראמפ". בבית הלבן ציינו כי הוא למד על האישום רק מדיווחים בתקשורת, ופרשנים פוליטיים מעריכים כי התעלמותו היא אסטרטגיה מכוונת שמטרתה להציג לציבור האמריקני צורה אחרת של מנהיגות, כזו שהינה יציבה יותר ומתמקדת, לדברי הפרשנים, בבעיותיהם ה"אמיתיות" של האזרחים.