בג"ץ קבע היום (שלישי) פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא, בהיעדר "מסגרת חוקית" שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. פסק הדין מתפרסם כשלושה שבועות וחצי לאחר הדיון בבג"ץ, שנמשך 7.5 שעות, בהרכב מורחב של תשעה שופטי עליון. השופטים דנו אז בעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות ובבקשה שלא להעניק תמיכות למוסדות שבהם הם לומדים כל עוד לא חוקק חוק גיוס חדש.
"לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה", קבעו תשעת השופטים. ראש ההרכב, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, כתב כי "על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות".
מתוך הדיון בבג"ץ, בתחילת החודש: "3,000 זה לא מספר סופי - זה מינימלי"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
פסק הדין היה קצר יחסית (כ-40 עמודים בלבד) בשל ההסכמה בין תשעת השופטים. "טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צורכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון", הוסיף פוגלמן, שהתייחס גם לעובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר קרוב לתשעה חודשים.
"כידוע לכל, בבוקר 7 באוקטובר 2023 ידעה מדינת ישראל מתקפת טרור אכזרית. מאז, במשך תקופה של למעלה מ-8 חודשים, מצויים אנו במלחמה נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית. כידוע, אין דומים צורכי הצבא בימי שגרה, לצורכי הצבא בימי מלחמה. בהתאם לאמור, עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף".
6 צפייה בגלריה
"קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף". פוגלמן, נימק בשם השופטים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
פוגלמן סיכם, בשם השופטים כולם: "למעלה משבע שנים חלפו מאז ניתן פסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון, שהורה על בטלותו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, וזאת נוכח הפגיעה העוצמתית והקשה בזכות לשוויון. פסק הדין, שהשעה את סעד הבטלות לתקופה ממושכת של כשנה, מעולם לא הפך אופרטיבי; זאת, בשים לב לבקשות הארכה הרבות שביקשה המדינה, להן נעתרנו, בין היתר כדי לאפשר לכנסת השלמת חקיקה חלופית".
"לבסוף, על אף הצהרותיה של המדינה, פרק ג'1 פקע מעצמו, מבלי שנחקק הסדר אחר. בהתאם לאמור, הלכה למעשה, מצויים אנו באותו המקום שבו עמדנו לפני למעלה מ-25 שנים, עת ניתן פסק הדין. בשלב זה, אין מנוס מלשוב ולחזור על שאמרנו בעבר: לרשות המבצעת אין סמכות להורות שלא לאכוף את חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות בהיעדר מסגרת חקיקתית מתאימה. משלא מעוגן פטור במסגרת חקיקה, על המדינה לפעול לאכיפת החוק".
לדברי פוגלמן, "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה הייתה בניגוד לדין. הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צורכי הצבא בכוח האדם שנדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית".
"בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ- 63,000 במצב דברים זה, אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגייה זו".
העותרים בירכו, גולדקנופף: "התורה תנצח"
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג"ץ, מסרה כי "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעקרון השוויון בנטל. פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את עמדתנו כי לא ניתן להמשיך במצב הקיים של אפליה בגיוס לצה"ל, וכי הגיע הזמן לשוויון בנטל. החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על עקרון השוויון. אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות".
גם תנועת "אחים לנשק" שיבחה את השופטים: "במקום בו אין הנהגה יש דמוקרטיה". ב"אחים לנשק" מסרו כי "76 שנות 'ישראבלוף' הסתיימו היום כשבית המשפט החליט שכולנו ישראלים, כולנו שווים בפני החוק וכולנו משרתים. אל מול החיוכים המופקרים של 63 חברי כנסת מנותקים שהצביעו בעד השתמטות ונגד חיילי צה"ל - בג"ץ הכריע צדק והראה שבמקום בו אין הנהגה יש דמוקרטיה. שר הביטחון, הגיעה העת למעשים - שחרר את הצווים".
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, העותרת מטעם "אימהות בחזית", מסרה: "אני מביעה סיפוק עצום לאור פסק הדין. לאחר למעלה מ-20 שנות מאבק משפטי עיקש בנושא, ניתנה הכרעה חד-משמעית המחייבת לפעול על-פי העיקרון הברור והיסודי הדורש גיוס לכולם, בהתאם לעקרון השוויון. בית המשפט קיבל את כל טענותינו ואף הותיר את צו הביניים שביקשנו על כנו, באופן שמונע את הפחתת תקופת השירות של כלל תלמידי הישיבות החייבים כולם בגיוס למשך 18 חודשים נוספים".
עוד לפני שבכלל נמסרה ההחלטה, יו"ר דגל התורה משה גפני אמר כי "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימודי התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות". לאחר ההחלטה, כתב גפני מילה אחת: "כאמור".
יו"ר ש"ס אריה דרעי תקף גם הוא וכתב לאחר ההחלטה: "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות השמירה על ייחודיותו – התורה והמצוות. זהו הנשק הסודי שלנו מול כל האויבים, כהבטחת בורא עולם. גם כאן, במדינת היהודים, לצד לוחמינו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלו שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה. אין שום כוח בעולם לנתק את עם ישראל מלימוד התורה וכל מי שניסה זאת בעבר – נכשל כישלון חרוץ. שום פסיקה שרירותית לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל, שהיא הענף עליו כולנו יושבים".
שר הבינוי והשיכון, יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף מסר כי "החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח". שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, אף כתב כי "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח לשתי מדינות כאן".
הוא הסביר: "אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כתב: "יש שופטים בירושלים". הוא הוסיף כי "לאחר שנים של מריחות ושל ניסיונות להגיע לפשרות ולהבנות, בית המשפט העליון קיבל החלטה שעושה צדק עם הציבור שנושא בנטל. בשנה בה איבדנו חטיבה שלמה של חיילים שנפלו במערכה או נפצעו קשה, בשנה בה מילואימניקים שירתו מעל 200 יום, אין הוכחה מוצדקת יותר לכך שצה"ל צריך עוד כוח אדם, עוד אנשים שייכנסו תחת האלונקה. אני מברך את בית המשפט העליון על החלטה זו, היא מהווה צעד משמעותי בדרך לשינוי היסטורי".
גדעון סער כתב בקצרה: "שמרנים וליברלים - יש שופטים בירושלים". יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין, שחוק הפטור מגיוס המוצע נידון בימים אלה בוועדה שהוא עומד בראשה, הגיב: "ולכן הדיונים בנושא חוק הגיוס ממשיכים כרגיל בוועדת החוץ והביטחון".
למה ההחלטה עשויה להקל על הממשלה?
סוגיית הגיוס היא האירוע הנפיץ ביותר שאיתו מתמודדת הממשלה הנוכחית בהיבט הפוליטי. עד כה, ולמרות שעות ארוכות של דיונים בחדרים סגורים, לא נמצא מתווה אחד שיוכלו להתקבץ סביבו גם נציגי החרדים וגם השר יואב גלנט, שמייצג את עמדת מערכת הביטחון. לצד גלנט נעמדים, גם באופן פומבי, שורת חברי כנסת מהליכוד שכבר הצהירו שלא יתמכו באופן אוטומטי בכל חוק שיובא.
בימים האחרונים, ישנה אופטימיות סביב דיוני ועדת חוץ וביטחון ומהלכים שמקדם אדלשטיין, ששומע את הדעות מכל קצוות הקשת הפוליטית והודיע כי יפעל לפי "צורכי הצבא". בדיון שנערך אתמול אף הבהיר שיזמן בקרוב לוועדה את נציגי צה"ל ואת הרמטכ"ל הרצי הלוי כדי לשמוע מקרוב על הצרכים. אם לא ימצאו הצדדים פתרון, ומשעה שהיחסים בין ש"ס לקואליציה הנוכחית רעועים גם ככה, יש חשש שהדבר יכול להביא להפלת הממשלה.
גורמים פוליטיים מעריכים כי ההחלטה של בג"ץ דווקא מקלה על הממשלה, משום שהיא אינה כוללת הנחיות פרטניות לצה"ל. עם זאת, עולה השאלה כיצד יפרש הייעוץ המשפטי לממשלה, ובראשו גלי בהרב-מיארה שאפשרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ, את ההחלטה בנוגע לצורה שבה יפעל כעת צה"ל - וגם סביב שאלת התקציבים.
אחת הסוגיות המורכבות ביותר מבחינת הממשלה והשותפות החרדיות היא סוגיית התקציב (התמיכות) לישיבות, שלפי ההכרעה צריכות להיפסק בהיעדר מסגרת חוקית שפוטרת חרדים מגיוס. השאלה סביב העניין הזה היא קריטית בכל הנוגע להמשך התנהלות הממשלה. בין השאלות הקריטיות: כמה צווי גיוס צה"ל ישלח?; מה יהיה קצב הוצאת הצווים?; וכמה כסף יקוזז לישיבות?
לשכת גיוס מותאמת כבר יש: מה יעשו בצה"ל?
ההחלטה של בג"ץ היא עקרונית וגורפת על פניו, אך לא נוגעת כמעט ליישום בפועל מבחינת פרטיה, זולת סוגיית עצירת התמיכות לישיבות ולכוללים שתלמידיהם לא מתגייסים. הביטוי המעשי היחיד המיידי בנוגע לכמות המגויסים מהמגזר החרדי מוזכר בדבריו של מ"מ הנשיא פוגלמן, שציין את עמדת המדינה לפיה צה"ל ערוך לגייס כ-3,000 חרדים בשנתון הקרוב מתוך כ-60 אלף צעירים חרדים ברי גיוס.
באכ"א כבר נערכו לכך עם צווי גיוס, לשכת מיון וגיוס מותאמת עם הפרדות ומסלולים ייעודיים לחרדים, טכנולוגיים וקרביים שדומים למצב הקיים. ניתן להעריך כי בצה"ל ינצלו את מרחב הגמישות הזה שהותיר בית המשפט ויקראו לגייס כ-3,000 צעירים מהמגזר בחודשים הבאים - ולא יחלו בהליכים לגיוס חרדי המוני של רבבות צעירים.
לצבא נדרשים לפי נתוני אכ"א כ-7,000 חיילים שאבדו לו במהלך המלחמה כתוצאה מפציעות, נוסף למאות החללים שנוספו, בטווח זמן מיידי. בנוסף בצה"ל זקוקים להגדלה נוספת לשנים הקרובות שתגיע ממשאב הציבור הכללי, אלא אם כן תגיעה הנחיה אחרת לצבא משר הביטחון יואב גלנט. גלנט, שנמצא כעת בביקור בוושינגטון, כבר רמז בחודש האחרון שיעדיף גיוס חרדים מורחב מהקיים, אך באופן מדורג ולא בכפייה ובהתאם להמלצות "ועדת שקדי".
אם תוגש עתירה נוספת לגבי הביצוע בפועל והפרטני של גיוס חרדים, ייתכן שאז בג"ץ יידרש לכמות החרדים שיגויסו מעבר ל-3,000 עליהם דובר עד כה, כך שבטווח הזמן הקרוב לא צפוי שינוי דרמטי בסוגיה ורוב הצעירים החרדים יישארו מחוץ לצבא, אך ללא מימון לישיבות בהן הם לומדים. לצה"ל יהיה גם מרחב גמישות בנוגע לאכיפת גיוס החרדים, אם וכאשר, בהתאם למדיניות שיקבעו הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון גלנט.
עיקרי הדיון בבג"ץ
נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, אמר בדיון בבג"ץ בתחילת החודש כי הממשלה לא מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות, והשופט השמרן נעם סולברג השיב: "בעיצומה של המלחמה אי-אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון, בסיסי ומינימלי".
נציג היועמ"שית הבהיר שגיוס 3,000 זה רק "תגובה מיידית", צעקות נשמעו במהלך הדיון, ולקראת סופו חסמו חרדים מהפלג הירושלמי כבישים באזור בני ברק וירושלים. עוד לפני שנודע כי החלטת בג"ץ תפורסם היום, תוכננו לימים הקרובים עצרות מחאה גדולות של הפלג הירושלמי והעדה החרדית. לפי הערכות, ההכרעה היום צפויה להגביר את המחאות בנושא.
ב-30 ביוני אשתקד, לפני כמעט שנה, פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים משירות צבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם.
בעקבות זאת, ובשל העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי, הוגשו לבג"ץ עתירות – בין היתר על-ידי התנועה לאיכות השלטון (שאליה הצטרפו כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה), ארגון "אחים לנשק", "אימהות בחזית", פורום איילון לזכויות אדם ומשמר הדמוקרטיה.
אחרי הדיון הראשון בעתירות במרץ האחרון הוציא בג"ץ צו ביניים וקבע שבינתיים לא יועברו לישיבות תקציבים עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. תוקף האיסור על המימון החל ב-1 באפריל, אז פג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית. הממשלה, שיוצגה בבג"ץ באמצעות עורך דין פרטי, דורון טאובמן, התחייבה שתשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ ב-31 ביולי. הצעת החוק שהממשלה מתחייבת לחוקק היא זו שקידם השר בני גנץ לפני כשנתיים, ושעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אולם הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד לכך וגם השר גנץ.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שנציגיה הציגו בדיון עמדה נפרדת מזו של הממשלה, טוענת שלפי המצב החוקי הקיים, עם פקיעת תוקפו של החוק הקודם לפטור מגיוס, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין.
השתתפו בהכנת הכתבה: יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין
פורסם לראשונה: 09:35, 25.06.24
