2 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ח"כ אריה דרעי וראש הממשלה נתניהו
(צילום: מוטי קמחי, שלו שלום )
מליאת הכנסת העבירה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את החוק לביטול עילת הסבירות, שהוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה, וכעת עולות שלל שאלות לגבי הסוגיות החשובות הבאות העומדות על הפרק, ובעיקר כיצד תשפיע החקיקה על עתידו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, המעוניין לחזור לכהן כשר חרף הפסילה שלו בבג"ץ בינואר האחרון.
מהי עילת הסבירות?
בישראל אין חוק מפורש המגדיר את היקף ודרך ביקורת של בית המשפט העליון על החלטות הממשלה. פסיקותיו של בית המשפט העליון במהלך 75 שנות המדינה הגדירו כללים ועילות להתערבות במשפט המינהלי. החלטות של ראש הממשלה, שריה ורשויותיה נבחנות על ידי בית המשפט העליון בשלושה שלבים - האם פעלו בסמכות מפורשת, האם הן התקבלו בהליך ראוי והאם שיקול הדעת הופעל בחוק - בתום לב, במידתיות, הקפדה על ערך השוויון וכיבוד זכויות האדם. בכל אלה חייבת הממשלה לפעול "בסבירות".
הדרמה סביב עילת הסבירות - כתבות נוספות:ה
• הצבעות בכנסת, מחאות בחוץ - עדכונים שוטפים
• הסיקור בעולם: "ישראל במשבר חסר תקדים - שהתפשט לצבא"
• שעות של עימותים וחסימות: מכת"זית נגד המפגינים בירושלים
• מאחורי הקלעים: "נתניהו פחד מלוין ולא הסכים להקפאה לשנה"
כעת העליון כלל לא ידון בעתירות המבוססות על עילת הסבירות ויוגשו נגד ראש הממשלה, שריה ודרג נבחר. בג"ץ יוכל להמשיך ולבקר את החלטות הממשלה והשרים, באמצעות שימוש בעילות אחרות של המשפט המינהלי כמו תום לב, מידתיות, אפליה, השתק שיפוטי, ניגוד עניינים היעדר תשתית עובדתית, שרירות, שיקולים זרים, חוסר והיעדר מתן זכות טיעון. בכך תצטמצם באופן קריטי הביקורת המשפטית על מעשי והחלטות הממשלה ושריה. החלטות על מינויים לא ראויים לתפקידים ציבוריים או פיטורים לא יגיעו לדיון בעליון. הציבור לא יוכל לדעת מדוע מונה אדם מסוים, או מדוע פוטר.
מה הביקורת שהושמעה נגד עילת הסבירות?
פוליטיקאים מהימין טוענים זה שנים ש-15 שופטי עליון שלא נבחרו בבחירות נטלו לעצמם סמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא, והחליפו בכך את שיקול דעתו - ובעיקר סמכותו - של הדרג שנבחר במטרה להגשים מדיניות שקיבלה את רוב הבוחרים.
יריב לוין ויואב גלנט מתווכחים במליאה, לפני ההצבעה
(צילום: ערוץ כנסת)
האם בג"ץ יכול לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות?
תיאורטית בלבד. בג"ץ יכול לפסול את החוק אם ייקבע שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת, שמכוחה הכנסת מחוקקת חוקי יסוד. עם זאת, ביטול עילת הסבירות התקבל כתיקון ל"חוק יסוד: השפיטה", ולכן הסיכויים שבג"ץ יבטל אותו - נמוכים. עד כה, בית המשפט העליון התחשב בכבודה של הכנסת ולא פסל שום חוק יסוד שחוקקה.
מה עמדת היועמ"שית בסוגיה?
מחוות דעתה של גלי בהרב-מיארה שהוגשה לוועדת החוקה עולה שהיא לא תגן על עמדת הממשלה בבג"ץ. המשנה שלה, גיל לימון, טען שייגרם נזק אמיתי לציבור, והבהיר שהביטול יפגע ביכולת לקדם את השמירה על שלטון החוק, שכן עילת הסבירות לא רק מאפשרת ביקורת שיפוטית בדיעבד על ההחלטה המנהלית, אלא היא גם מכוונת את הגורם המחליט אם לקבלה.
האם ביטול עילת הסבירות יאפשר לפטר את היועצת המשפטית לממשלה?
כדי לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, על הממשלה לכנס את ועדת האיתור לבחירת יועמ"ש ולהגיש לה בקשה לפיטורי גלי בהרב-מיארה. לשם כך, על הממשלה להגדיר מהי עילת הפיטורים. הטיעון שלפיו הממשלה אינה מרוצה מתפקודה מאחר שהיא אוכפת את החוק אינו קביל. הממשלה תצטרך אם תפטר את היועצת לטעון ולהוכיח שהיא פעלה בחוסר תום לב, או בניגוד לחוק.
עימותים בין מפגינים לשוטרים מחוץ לכנסת
(צילום: גלעד כהן, לירן תמרי)
אם ועדת האיתור תחליט שלא לפטרה, הממשלה יכולה עדיין, בהיעדר עילת הסבירות, לפטר את היועצת. אם תוגש עתירה נגד הפיטורין ובהיעדר עילת הסבירות, בג"ץ עשוי להתקשות למצוא עילה למנוע את הפיטורין. בג"ץ גם מורתע - וספק אם יבטל אותם.
האם נסללה דרכו של אריה דרעי בחזרה לממשלה?
אם דרעי ימונה שוב לשר, בג"ץ לא יוכל לחזור ולבטל את המינוי על סמך שימוש בעילת הסבירות. עם זאת, השופטים יוכלו לבטל את המינוי על סמך עילות אחרות, כפי שכבר נעשה בעניינו - בעזרת "עילת ההשתק השיפוטי". שלושה שופטי העליון קבעו שמכיוון שדרעי התחייב בפני בית משפט השלום לפרוש מהחיים הפוליטיים לשנים ארוכות, במסגרת הסדר הטיעון עמו, הוא אינו יכול לטעון בפני בג"ץ כי זכותו לחזור לכהן כשר בכיר.
במערכת המשפטית מבהירים כי הדיון וההכרעה בעניין ההשתק השיפוטי תלוי בגורמים, שונים בהם אם חלה התיישנות על השימוש בעילה זו (גם אם לא חלה, ייתכן ששופטי בג"ץ יאפשרו לדרעי לחזור רק אחרי זמן מה). החלטה הסופית תהיה תלויה גם בהרכב השופטים שידונו בעתירה. ככל הנראה תחליט הנשיאה אסתר חיות על רכב מורחב של לפחות 11 שופטים, חלקם ליברלים ואחרים שמרנים. בנוסף ישפיע אפקט "הפוליטיקה" הסמויה", מאחר שהנושא מצוי בליבת יחסי פוליטיקה–משפט שעליהם נסובה המערכה הציבורית. כך או אחרת, ההערכה היא שרוב השופטים לא יתערב במינוי.
האם יריב לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים?
בהנחה שחקיקת שאר סעיפי המהפכה המשפטית מוקפאת, הוועדה לבחירת שופטים לא תכונס. שר המשפטים יריב לוין הבהיר כבר שלא יסכים למנות ולו שופט אחד עד שההרכב ודרך ההצבעה לא ישונו, וכן עד שנציגי לשכת עורכי הדין יפסיקו לכהן כחברי הוועדה.
להחלטה שתי השלכות מרכזיות: הראשונה היא שבראש בית המשפט העליון לא יכהן נשיא חדש אלא ממלא מקום, מאחר שחיות מסיימת את כהונתה באוקטובר. מפני שהוועדה לא תכונס, את מקומה יתפוס ממלא מקומה השופט עוזי פוגלמן, ולא השופט יצחק עמית, שהיה אמור להתמנות על סמך שיטת הסניוריטי שאותה מבקש לוין לבטל כליל. פוגלמן אמנם יהיה ממלא מקום הנשיא, אך יחזיק בכל סמכויותיו. בנוסף, בית המשפט העליון העמוס גם כך יכהן בהרכב חסר של 13 שופטים במקום תקן של 15. במקביל, עד אז יחסרו 88 שופטים בכל הערכאות, המהווים 10% מהמצבה הכוללת.
למה הביטול צריך לעניין את כל אחת ואחד מאיתנו?
ההגנות המשפטיות הקיימות מפני סיום שרירותי של תפקידם דוגמת שומרי סף, בראשן עילת הסבירות, מאפשרות להם לתפקד באופן עצמאי לטובת האינטרס הציבורי. מניעת ביקורת שיפוטית על החלטות פיטורין בעילת הסבירות עלולה לפגוע בעצמאותם של שומרי הסף הללו, ובסופו של יום - באינטרס הציבורי.
מבחינת המגבלות החלות על פעולת הממשלה בתקופת בחירות, אם הממשלה תבקש למשל ערב בחירות להוריד מחירים של מוצרים בפיקוח ללא הצדקה מקצועית, אך ורק לצורך קמפיין הבחירות, תוך מתן משקל נמוך לחובה לפעול באיפוק ובריסון בתקופה זו - הדבר עלול להיחשב לחריגה מהחובה לפעול בסבירות.
ביטול עילת הסבירות יביא גם להתעלמות מעמדות מקצועיות. חוקים רבים מטילים על הממשלה או על השרים חובת היוועצות בגופים מקצועיים או בבעלי תפקידים טרם קבלת החלטה. בהיעדר חובה לפעול בסבירות, עמדות מקצועיות יאבדו מחשיבותן, אנשי מקצוע יאבדו ממעמדם ושיקולים פוליטיים שאינם רלוונטיים להחלטה עצמה יקבלו משקל מכריע, אולי אפילו בלעדי, בעבודת הממשלה על כלל זרועותיה.
