כ-26% אחוזים מהסטודנטים לתואר ראשון לומד מקצועות מדעי המחשב, ובתוכם מתמטיקה וסטטיסטיקה והנדסה. זו השנה הרביעית ברציפות בה לימודי ההנדסה הם מסלול הלימודים הנחשק ביותר בישראל. יותר מ-38 אלף סטודנטים, שהם 18.2% מכלל 208,461 הסטודנטים הלומדים בתואר ראשון, לומדים מקצועות הנדסה. כך עולה מדו"ח המועצה להשכלה הגבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון הקרוב.
מהדו"ח עולה כי לימודי הנדסה ממשיכים לעקוף את לימודי מדעי החברה שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הגדול ביותר בישראל. עוד עולה מהדו"ח כי ישנו גידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי ההייטק. על פי התחזית הגידול יעמוד על כ-80% בשנת הלימודים המתחילה בשבוע הבא. חיזוק מקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בגידול של יותר מפי שניים במספר הסטודנטים הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בעשור האחרון - 20,062 סטודנטים בתשפ"א לעומת 9,122 סטודנטים בתש"ע. בשנה האחרונה עלה מספר הסטודנטים בתחום זה ב-1,760.
שנת הלימודים הנכנסת היא בסימן חזרה ללמידה בקמפוס בשגרת קורונה בשילוב למידה היברידית, לאחר שהחלה כבר במהלך הסמסטר השני של שנת הלימודים לאחר מתן שתי מנות החיסון הראשונות נגד קורונה. עד אז נדרשו המוסדות להשכלה גבוהה והסטודנטים לעבור למתכונת של למידה מקוונת.
לאחר היציבות שאפיינה את מערכת ההשכלה הגבוהה במהלך העשור האחרון, בשנים האחרונות מסתמן גידול במספר הסטודנטים הכללי, שהגיע לשיאו בתשפ"א. מנתוני המועצה עולה, כי 350 אלף סטודנטים צפויים ללמוד בשנת הלימודים תשפ"ב ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה, נתון המהווה גידול של 4% בהשוואה לשנת הלימודים תשפ"א. עיקר הגידול בתשפ"א חל בקרב הלומדים לתואר ראשון – כ-17,780. כמו כן, חל גידול מרשים גם במספר הלומדים לתואר שני - 5,665. מספר הלומדים לתואר שלישי עלה אף הוא ב-211.
הנשים פונות יותר להייטק - ומהוות רוב באקדמיה
בתשפ"א חל זינוק במספר הסטודנטים הכללי בכמעט 24 אלף בהשוורה לשנה הקודמת. מהדו"ח עולה כי נמשכת העלייה המשמעותית במספר הסטודנטים בתחומי ההייטק ובכלל זה נשים הלומדות מקצועות אלה. בראייה רב-שנתית – נמשכת העלייה בחלקן של הנשים בכלל התארים, ישנה הכפלת במספר הסטודנטיות הלומדות מדעי המחשב לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה וגידול משמעותי במספר הסטודנטיות הלומדות הנדסה.
נשים מהוות כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב-שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 58% בתואר הראשון, 64% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי. בשנים תש"ע-תשפ"א גדל פי 2.6 מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה מ-2,622 בתש"ע ל-6,784 בתשפ"א. בלימודי הנדסה חלקן של הנשים עלה בכ-40% מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-12,008 סטודנטיות בתשפ"א.
עלייה משמעותית של כ-72% חלה גם בנתוני הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים בתחומי העזר-רפואיים מ-8,185 בתש"ע ל-14,106 בתשפ"א. עלייה זו נבעה בעיקר מהגידול בסטודנטים שלמדו סיעוד - מכ-3,000 ל-7,330 באותה תקופה. מספר הסטודנטים בשנה א' ללימודי רפואה בארבע הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות עמד בתש"ע על 530 סטודנטים בלבד, השנה יתחילו את המסלול 830 סטודנטים.
עלייה חלה גם במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד משפטים, זאת לאחר ירידה בעשור האחרון. בתש"ע בחרו במסלול 15,790 סטודנטים ואילו בתש"ף בחרו במסלול 12,410 בלבד. בתשפ"א עלה מספרם בחזרה ל-14,575. גם לימודי מינהל עסקים ירדו משיא של 23,232 סטודנטים בשנת תשע"ג עד לנתון נמוך של 18,711 סטודנטים בלבד בשנת תשע"ט. בתשפ"א זינק הנתון ל-22,822.
הלימודים מונגשים יותר לפריפריה, גידול במספר הסטודנטים החרדים
זינוק משמעותי נרשם במספר הסטודנטים המתחילים תואר ראשון ומגיעים מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). בשנת תשפ"א כמעט 58,000 סטודנטים המהווים כ-30% מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים אלה. מרביתם, כ-38% לומדים במכללות האקדמיות הציבוריות.
58,000 סטודנטים מהחברה הערבית לומדים גם הם באקדמיה והם מהווים 17% מכלל הסטודנטים - עדיין שיעור נמוך מנפחם באוכלוסייה הכללית.
4 צפייה בגלריה
החרדים לומדים יותר - אך חלקם עדיין קטן משמעותית מחלקם באוכלוסייה
(צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)
בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון – מ-2,608 בתשע"ה ל-3,782 בתשפ"א. שיעורם בקרב הסטודנטים – 1.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה – 1.7%. יותר מ-15 אלף סטונדטים הם חרדים - מדובר בגידול של 15% בהשוואה לתש"ף, ואולם עדיין חלקם מכלל הסטודנטים בישראל קטן משמעותית מחלקם באוכלוסייה - 4.6% לעומת 13%.
שיא במספר הנרשמים ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות
הביקוש ללמוד במכללה גדל גם הוא לשיא של מספר מועמדים לתואר ראשון בשנה שעברה - 51,809. גידול של קרוב ל-4,000 לעומת השנה שקדמה לה. תחומי הלימוד המבוקשים ביותר במכללות האקדמיות הם מדעי החברה, מקצועות מתחום ההנדסה, מינהל עסקים, משפטים ומדעי המחשב. משפטים ומינהל עסקים נלמדים ברובם הגדול במכללות החוץ תקציביות, ומרבית התוכניות במדעי החברה, מדעי המחשב וההנדסה נלמדים במכללות המתוקצבות.
בתחום הנדסה ואדריכלות מספר המועמדים גדל מ-8,271 בתש"ף ל-9,701 בתשפ"א, כאשר גם במכללות האקדמיות עיקר העלייה חלה בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת תעשיה וניהול (464 ו-328 מתוך עלייה של 1,430 מועמדים בהתאמה).
במדעי החברה מספר המועמדים גדל מ-10,716 בתש"ף ל-11,597 בתשפ"א, כשעיקר העלייה נרשמה בכלכלה. כמו כן, נרשמה עלייה קלה במספר המועמדים בתחום המשפטים מ-4,368 בתש"ף ל-4,950 בתשפ"א ובתחום מקצועות עזר רפואיים מ-3,490 ל-4,011.
דו"ח ה-OECD שפורסם באחרונה (ספטמבר 2021) דירג את ישראל בין המקומות הראשונים בעולם, אחרי קנדה ולוקסמבורג, בשיעור האזרחים בגילי 64-25 בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית והוא עומד על 50%. כלומר, מחצית מבני 64-25 בישראל הם בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה. תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה עומד על 12.5 מיליארד שקלים לעומת 7.3 מיליארד בשנת תשע"א. תקציב קרנות המחקר גדל פי 2.4 תוך עשור מ-536 מיליוני שקלים 1.3 מיליארד שקלים.
