הרוצחת המורשעת שילה קין-וורן, שהודתה כי התחפשה לליצן וירתה למוות באשתו של הגבר שלו נישאה בהמשך, שוחררה בסוף השבוע מהכלא – 18 חודשים אחרי שהודתה ברצח מדרגה שנייה ונשלחה למאסר. בכך הגיעה לסיומה פרשה מוזרה למדי, אפילו בסטנדרטים של פלורידה, שבה התחוללה.
קין-וורן, בת 61 כיום, הודתה אשתקד כי בשנת 1990 רצחה את מרלן וורן, אבל גם אחרי ההודאה טענתה לחפותה. נגזרו עליה 12 שנות מאסר, אבל מכיוון שהוחזקה בידי הרשויות מאז מעצרה ב-2017 ומכיוון שחוקי פלורידה אפשרו ב-1990 קיצור משמעותי של העונש בגין התנהגות טובה, ההערכה הייתה שהיא תשוחרר בתוך כשנתיים מרגע כליאתה. השחרור הזה בא מוקדם אפילו יותר.
"שילה קין-וורן תמיד תהיה רוצחת שהורשעה על פי הודאתה, והיא תישא את הכתם הזה מדי יום לשארית חייה", מסר התובע הכללי של מחוז פאלם ביץ' בפלורידה דייב ארונברג בהודעה שפרסם אתמול. גרג רוזנפלד, עורך דינה של קין-וורן, שב וטען מנגד כי היא הסכימה להודות באשמה רק משום שהוצע לה הסדר טיעון שהבטיח כי תשוחרר בתוך פחות משנתיים, בעוד אילו הייתה מורשעת במשפט היה נגזר עליה מאסר עולם: "אנחנו נרגשים מאוד שגברת קין-וורן שוחררה מהכלא וחוזרת למשפחתה. כפי שאמרנו מראשית הדרך, היא לא ביצעה את הפשע הזה".
ג'וזף אהרנס, בנה של מרלן וורן, היה בבית יחד איתה ועם חבריו כשאדם כלשהו לבוש בבגדי ליצן צלצל ב-1990 בדלת. ג'וזף סיפר שכשאמו ניגשה לפתח הבית נתן לה הליצן כמה בלונים ופרחים, ואחרי שהיא השיבה "איזה יופי" הליצן שלף אקדח, ירה בה בפניה – ונמלט. היא פונתה לבית החולים, ומתה שם יומיים אחר כך.
החוקרים במשרד השריף בפאלם ביץ' חשדו במשך שנים שקין-וורן היא שביצעה את הרצח, אבל רק 27 שנים אחר כך היא נעצרה, הודות לשיפור בטכנולוגיית ה-DNA שאִפשר לקשור אותה לראיה שנמצאה ברכב המילוט של הליצן. עורך הדין רוזנפלד טען להגנתה כי מדובר בראיה חלשה.
בזמן הירי הועסקה קין-וורן כעובדת על-ידי בעלה של מרלן וורן, מייקל, במגרש המכוניות המשומשות שלו. מעט אחרי הרצח אמרו כמה עדים לחוקרים כי שילה ומייקל ניהלו רומן, אבל שניהם הכחישו זאת. כך או כך, 12 שנה אחרי הרצח היא נישאה לו, ובהמשך הם עברו לווירג'יניה ושם הפעילו מסעדה.
לפי החוקרים, במהלך החקירה צצו עדויות מחשידות נוספות, בהן של עובדים בחנות תחפושות שזיהו את שילה וורן כאישה שקנתה אצלם תלבושת ליצן כמה ימים לפני הרצח. אחד משני הבלונים שמסר הליצן למרלן – בלון כסוף עם הכיתוב "את הכי טובה בעולם" – נמכר בחנות אחת בלבד, השוכנת ליד הבית שבו התגוררה אז שילה עם בעלה באותם ימים. עובדים שם סיפרו לחוקרים כי אישה שנראתה כמו שילה קנתה בלון כזה שעה לפני הרצח. מכונית המילוט שבעזרתה ברח הליצן, ושנמצאה בהמשך נטושה כשבתוכה חוטים דמויי שיער בצבע כתום, היא מכונית שנגנבה ממגרש המכוניות של מייקל וורן כחודש לפני הירי.
בשנת 2000 סיפרו קרובי משפחה לעיתון The Palm Beach Post כי מרלן וורן, שהייתה בת 40 במותה, חשדה שבעלה מנהל רומן ורצתה לעזוב אותו, אבל מגרש המכוניות ונכסים אחרים היו רשומים על שמה, והיא חששה ממה שיקרה אם תעשה זאת. לפי הדיווח היא אמרה לאמה: "אם משהו יקרה לי, תדעו שמייק עשה את זה". נגדו מייקל עצמו מעולם לא הוגש כתב אישום בפרשה הזו, והוא הכחיש כל קשר לרצח.
בשנה שעברה טען עורך הדין רוזנפלד כי התיק שגיבשה המדינה נגד שילה קין-וורן הולך ומתפרק. לדבריו דגימת DNA אחת התאימה באופן כלשהו הן לגנים של גבר והן לגנים של אישה, ודגימה שנייה יכלה להיות שייכת לאחת מכל 20 נשים. לדבריו אפילו אם השיער שממנו נלקחה הדגימה אכן היה של קין-וורן, ייתכן שהוא הגיעה לשם לפני שהמכונית נגנבה. התובע ארונברג מצדו הודה כי יש חורים בתיק, אך הסביר כי הם נובעים מכך שעברו שלושה עשורים מאז הרצח ועד לקיום המשפט, ושבינתיים גם מתו עדים מרכזיים בפרשה.
מייק וורן עצמו הורשע ב-1994 בגניבה, סחיטה ובזיוף נתוני מד-מרחק ברכב, וריצה בשל כך כמעט ארבע שנות מאסר. עורכי דינו באותה העת טענו כי נגזר עליו עונש ארוך באופן לא פרופורציונלי רק בשל החשד שהיה מעורב במותה של אשתו.
