משרד החינוך עודד תלמידים ללמוד 4 ו-5 יחידות אנגלית, הודיע על תוכנית לאומית, הוסיף שעות לימוד, ביקש להתמקד בשפה המדוברת והציב יעדים ברורים. אז למה, שבע שנים אחרי אותה הכרזה על תוכנית לאומית, חלק גדול מהתלמידים שמסיימים 12 שעות לימוד עדיין לא שולטים מספיק טוב באנגלית ומדוע יש חשש ממשי שהידע האמיתי שלהם בשפה הכל-כך חשובה אינו מספק?
דוח המבקר על לימודי האנגלית
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
דוח מבקר המדינה על לימודי האנגלית מצא פערים גדולים בהישגי התלמידים בלימודי אנגלית בין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות לנמוכות, ובין תלמידי המגזר היהודי למיעוטים. לפי נתוני בחינות המיון באנגלית של המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, רמת השליטה של בוגרי מערכת החינוך בשפה האנגלית היא נמוכה, בלתי מספקת.
מדוח המבקר מתניהו אנגלמן עולה כי אף שהושג היעד המרכזי בתוכנית הלאומית לאנגלית - הגדלת מספר הלומדים לבחינת בגרות באנגלית במסלול מוגבר של 4 ו-5 יחידות לימוד - נמצאו פערים גדולים ברמת האנגלית של התלמידים שסיימו תיכון.
בשנת 2017 החל משרד החינוך בתוכנית רב-שנתית בבתי ספר בשם "התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית". תוכנית זו נועדה לחזק את האנגלית המדוברת בפי התלמידים, להגדיל את שיעור הנבחנים בבגרות מוגברת ולשפר את איכות הוראת האנגלית.
משרד החינוך, שבראשו עומד כיום השר יואב קיש, קבע שהתוכנית - שיושמה בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות - תימשך חמש שנים. אולם התוכנית צומצמה מאוד במהלך שנת 2020, ולמעשה הופסקה באופן בלתי רשמי.
מממצאי המבקר לגבי ההישגים בשנת 2022 עולים פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האנגלית. רמת האנגלית של התלמידים מהשכבות החברתיות-כלכליות הגבוהות, המרוכזים ברשויות מקומיות באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, גבוהה במידה ניכרת מזו של תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות.
שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות ברמה הגבוהה ביותר - 5 יחידות לימוד - היה 66% בקרב תלמידים מאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (7 עד 10), לעומת 26% בלבד בקרב תלמידים מאשכולות 1 עד 3. שיעור המצטיינים מקרב הנבחנים בחמש יחידות לימוד מאשכולות 10-7 היה 74% - לעומת 64% באשכולות 3-1 (וגם באשכולות 6-4).
הפערים בולטים גם בין המגזרים השונים. שיעור הנבחנים בבגרות ברמת 5 יחידות בקרב תלמידים יהודים הוא 54%, לעומת 27% (חצי בדיוק) בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי. שיעור המצטיינים מקרב הנבחנים מהמגזר היהודי ברמת 5 יחידות היה 71% לעומת 59% במגזר הלא-יהודי. מלבד זאת, יותר מחצי מהתלמידים החרדים (49% ליתר דיוק) וכרבע מהתלמידים הבדואים (24%) לא ניגשו כלל לבגרות באנגלית.
ממצאי הביקורת מצביעים על כך שלאחר כחמש שנים מאז תחילת התוכנית הלאומית לאנגלית, בשנת 2022, רמת השליטה של הבוגרים בשפה האנגלית שנבחנו בבגרות ברמה של 4 ו-5 יחידות נותרה נמוכה. על פי נתוני בחינות המיון באנגלית של המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה רובם הגדול לא הגיעו לרמת "פטור" מלימודי השלמה באנגלית.
30% בלבד מהנבחנים ב-5 יחידות קיבלו פטור, והמצב היה גרוע בהרבה אצל לומדי 4 יחידות - רק 4% קיבלו פטור בעקבות בחינת המיון. 4% מתלמידי 4 ו-5 יחידות לימוד נדרשו ללמוד אפילו ארבעה קורסים עד שקיבלו פטור.
בהשוואה לשנת 2015 יש אומנם שיפור מסוים בתוצאות של הנבחנים ב-4 יחידות אנגלית - ירידה בשיעור הנבחנים המגיעים לרמות הנמוכות ביותר (הטרום-בסיסי) בבחינות המיון (מ-51% בשנת 2015 ל-38% בשנת 2022) ועלייה בשיעור הנבחנים המגיעים לרמות המתקדמים בבחינות (מ-23% בשנת 2015 ל-32% בשנת 2022). עם זאת, חלה הרעה בתוצאות של בוגרי אנגלית ברמת 5 יחידות שאינם מגיעים לרמת הפטור - מ-64% ב-2015 ל-70% ב-2022.
הביקורת מציינת כי יעד מרכזי נוסף של התוכנית לא הושג - המחסור במורים לאנגלית, הן הכמותי והן האיכותי - נותר גבוה. בשנים האחרונות הצטרפו אמנם יותר מ-1,000 מורים חדשים לאנגלית, אבל עדיין חסרים 711 מורים לאנגלית. לרבע מכלל המורים לאנגלית אין הכשרה מתאימה. שיעור המורים חסרי ההכשרה הדרושה גדול יותר ברשויות המקומיות החלשות.
כחלק מהתוכנית נוספה שעה שבועית באנגלית לכיתות ז', כדי לפתח אצל התלמידים מיומנות לשפה המדוברת. תוכנית זו נקראה Let's Talk, ולפי היעדים השנה כבר הייתה אמורה לפעול ב-700 בתי ספר - אבל בפועל היא פעלה ב-327 בלבד. גם ביעד נוסף - פתיחת מועדוני דיבייט - לא עמד משרד החינוך, ומספרם היה קטן בהרבה מבתוכנית המקורית.
על אף הישגיה של התוכנית הלאומית לאנגלית - גם אם החלקיים - צמצם משרד החינוך במידה רבה מאוד את התוכנית הזו במהלך שנת 2020, וזאת ללא החלטה פורמלית, בלי שהפיק ממנה לקחים ובלי שהעריך את השפעת מכלול פעולותיה על השגת יעדיה.
המבקר ממליץ ששר החינוך, בשיתוף גורמי המקצוע במטה משרד החינוך, יגבש תוכנית המשך לתוכנית הלאומית. תוכנית ההמשך תתבסס על הפקת לקחים מקיפה מביצועי התוכנית שפעלה קודם לכן, ייקבעו לה יעדים שנתיים ורב-שנתיים, לרבות יעדים לפעולות לצמצום הפערים, יוקצו המשאבים הנדרשים ליישומה ויהיה מעקב אחר ביצועה.
עוד הומלץ כי השר יפעל בשיתוף גורמי המקצוע במשרד, ובראשם מנהל עובדי הוראה, משרדי ממשלה נוספים, נציגים של המגזרים העסקי והאזרחי וארגוני המורים, לגיוס מורים איכותיים לאנגלית, יבחן את תחזיות הביקושים העתידיים למורים לאנגלית ויקבע בהתאם לתחזית יעדים רב-שנתיים לגיוס מורים כדי להתגבר על המחסור במורים או לכל הפחות לצמצמו.
