הקבינט החברתי-כלכלי, שבראשו עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הצביע פה אחד היום (ראשון) נגד הצעת מערכת הביטחון להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שמורשים להיכנס תחת מגבלות לעבודה בישראל. כל השרים חברי הקבינט התנגדו להצעה, למעט שר החקלאות אבי דיכטר ושר העבודה יואב בן צור שנמנעו.
מאוחר יותר, ידון באותו הנושא גם הקבינט המדיני-ביטחוני - הגורם המוסמך להכריע בסוגייה. החלטת הקבינט הכלכלי עשויה להשפיע על החלטת הקבינט הביטחוני, אך ישנם גם שיקולים ביטחוניים לאשר כניסה מבוקרת של פועלים. המצב הכלכלי ביהודה ושומרון קשה - שרבים מהתושבים לא מתפרנסים ויושבים בביתם.
5 צפייה בגלריה
פועלים פלסטינים מחכים להיכנס לישראל, ימים לפני פרוץ המלחמה
(צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
בתום הישיבה שבה הוצגו עמדות גורמי המקצוע לחברי הקבינט, לצד ההצבעה החליטו השרים לקרוא לראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים בהקדם דיון על השוואת הסמכויות והקריטריונים לכניסת פועלים פלסטינים ליישובים הישראליים ביהודה ושומרון.
סמוטריץ' הודה אחרי ההצבעה לחברי הקבינט. "חלק משמעותי מההפנמה של קריסת הקונספציה היא שאסור להמשיך את מה שהיה. כסף והיתרי בנייה לא קונים שקט. מי שירצח אותנו כשאין לו כסף ירצח אותנו כשיש לו כסף. ביטחון אזרחי ישראל קודם לכל ואנו ממליצים לקבינט המדיני-ביטחוני שלא לאשר את הכנסת הפועלים. ניתן וצריך לקדם חלופות שיתנו מענה אחר למשק".
כבר בפתח הישיבה הודיע סמוטריץ' כי הוא מתנגד נחרצות להכנסת הפועלים לישראל. נציג המטה לביטחון לאומי הציג בדיון את המתווה להחזרת הפועלים הפלסטינים לעבודה. שר הכלכלה ניר ברקת והשר גדעון סער, המתנגדים להכנסת הפועלים, צעקו על נציגי המל"ל ועל יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו אבי שמחון.
ברקת תקף את המתווה: "אתם חיים את ב-6 באוקטובר. אתם לא מפנימים שהשתנו סדרי עולם. אנחנו לא מעוניינים להיות תלויים בפועלים הפלסטינים". לדבריו, "יש גורמים באוצר שמונעים הבאת פועלים ממדינות אחרות ופוגעים בכלכלה. נגמרו הימים שישראל תלויה בידיים העובדות של הפועל הפלסטיני. אנחנו חייבים לייצר חלופות. אתם רוצים להכניס את האויב לישראל? השתגעתם? לא למדתם כלום מ-7 באוקטובר".
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
5 צפייה בגלריה
ברקת וסער צעקו על נציגי המל"ל. "אתם תקועים ב-6 באוקטובר"
(צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי)
שמחון תמך בדיון בעמדה כי יש לאפשר לפועלים להיכנס לעבוד בישראל, וציין כי נתניהו עצמו גם בעד המהלך. "הכלכלה לא תקרוס אבל תיבלם אם לא ייכנסו פועלים. מגזר הבנייה והתשתיות מושבת. זה נזק של עשרה מיליארד שקלים בחודש. לפחות במגזר הזה חייבים להכניס פועלים", אמר שמחון. שר העבודה יואב בן צור אמר כי הוא סומך על גורמי הביטחון ועמדתם, אך הדגיש: "אני מסכים שצריך לא להכניס פועלים למרכזי הערים".
מנגד, גם נציגת המשטרה בדיון התנגדה, ואמרה כי "אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שהכנסת פועלים מהווה סכנה ביטחונית. הכלל הזה תקף גם על עובדים מאיו"ש שנתונים לאיומים והסתה רחבה מאוד. הם עלולים להפוך למבצעי טרור בעצמם, או לפחות למוסרי מידע. כבר היום יש אלפי שוהים בלתי-חוקיים בישראל שאנחנו פועלים לעצור אותם, לא צריך להוסיף עוד". נציג המשרד לביטחון לאומי חיזק את דבריה, ואמר: "אנחנו רואים עלייה במוטיבציה לטרור ביהודה ושומרון".
נציג שב"כ שהגיע לדיון, הדגיש כי ישנה חשיבות להכנסת פועלים לעבודה בישראל. "יש צורך ביטחוני, יש נפיצות באיו"ש של אנשים שלא יכולים לעבוד". נציגת מתאם הפעולות בשטחים הדגישה כי הסגר מאז 7 באוקטובר, הוא הקשה ביותר שהוטל באזור, וציינה שהפועלים לא יוכלו לשהות בישראל, "הם יבואו וייצאו בסוף היום". השרים תהו איך יוודאו שאכן העובדים חוזרים לביתם, והבינו כי בפועל אין ממש איך לאכוף את האיסור להישאר בשטחי ישראל.
נציג משרד החקלאות הסביר בדיון כי "חסרים 7,500 פועלים כדי שנוכל להחזיק את החקלאות", אך השר גדעון סער פקפק במניעיו של נציג המל"ל. "נדמה שהבאת הצעה שמטרתה לגרום לנו להחזיר את הפועלים הפלסטינים, זה הזוי. הצגתם פה קריטריון של הכנסת פועלים פלסטינים נשואים מעל גיל 35, אבל שכחתם לציין כמה פיגועים עשו נשואים מעל גיל 35. קשה להילחם בבירוקרטיה ולהביא פועלים אחרים אז אתם רוצים להכניס את הפלסטינים. זה לא יאומן".
השר סער אמר כי כבר במאי 2022 התנגד להכנסת הפועלים מעזה. "הקונספציה הייתה, הכנסת הפועלים תשפר את מצב הכלכלה בעזה ותביא ליותר ביטחון. הקונספציה הזאת קרסה ב-7 באוקטובר. האוכלוסייה ביו"ש בכלל, ובימים אלה של מלחמה בפרט היא אוכלוסיית אויב. בזמן מלחמה אסור לעשות להכניס אותם. הם בשיא השנאה ותחת הסתה פרועה שהם צורכים ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת בערבית".
הוא ציין כי שמע את אותה העמדה ממאיר בן שבת, היועץ לביטחון לאומי לשעבר, ולפיה בזמן מלחמה - אסור לעשות זאת. ראינו בסקרי דעת קהל שיש ביהודה ושומרון יותר תמיכה במעשי החמאס ב-7 באוקטובר מאשר שיש בקרב תושבי עזה. זאת הזדמנות לנוע למקום אחר: להביא עובדים זרים ממדינות ידידותיות עם פחות קשיים בירוקרטיים. המלחמה בשיאה. לא השתנה דבר בחודשיים האחרונים, ואני לא מאמין שיש מדינה בעולם שמכניסה לשטחה אויב להתפרנס".
לפי המתווה שהציגו במל"ל דרושים בדחיפות 28 אלף עובדים, מהם 9,500 בענף החקלאות. "כמה עובדים חלופיים יש לנו נכון להיום במקום אותם 100 אלף פלסטינים?", תהה שר התקשורת שלמה קרעי. נציגי המל"ל לא ידעו להגיד, וקרעי תהה: "איך יכול להיות שיש 10,000 עובדים שחסרים בחקלאות, כשנתנו מתווה של מענקים לעובדים והגישו 30 אלף בקשות למתווה הזה?". השר קרעי השאיר פתק נגד המלצת מערכת הביטחון אחרי הסקירה הראשונה ועזב את הדיון.
סמוטריץ' ציין בדיון כי גם ביהודה ושומרון "אנו לא מוכנים להחזיר את הפועלים הפלסטינים. הדם של המתיישבים פחות אדום?", ושרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק צעקה בתגובה: "איך אפשר לדעת שפועל שנכנס באמת יוצא באותו היום". השניים זעמו על כך שצה"ל לא מגביל את כניסת הפועלים גם בשטחי יהודה ושומרון. "דמנו מותר? למה בהתנחלויות נותנים להם לעבוד חופשי ולא מגבילים?", תקפו.
שר המדע אופיר אקוניס התנגד לעמדה שהציג שמחון, ואמר: "אמירתו שאנחנו תלויים בפועלים הפלסטינים היא אמירה עצובה. אסור למדינת ישראל להמשיך ולדבוק בקונספציות הישנות והשגויות שדבקו בהם ממשלות רבות מאז ספטמבר 1993. גם על כניסת הפועלים מעזה אמרו בדיוק את אותם דברים". לדבריו, "כשהממשלה הקודמת אישרה ביוני 2022 הכנסת עשרות אלפי פועלים מרצועת עזה, מר בנט הגדיר כבר את ההחלטה כשגיאה. הטיעונים אותם טיעונים, תפיסת עולם 'מכילה', שמטרת הקלות, כדי להפחית לכאורה טרור זה לא קרה אף פעם".
5 צפייה בגלריה
אקוניס הודיע שיתנגד. "המלחמה - הזדמנות לצמצום תלות המשק בפלסטינים"
(צילום: מארק ישראל סלם)
הוא ציין כי "הצורך מובן לגמרי במגוון תחומים חיוניים, בראש ובראשונה בנייה וחקלאות - הפתרון שגוי. יש גם את שאלת המסר. איזה מסר אנחנו מעבירים לאויבים והוא צריך להימסר גם לטובי ידידנו בעולם - גם לישראל יש קווים אדומים". השר הודיע שיצביע נגד והציע לבחון את ההחלטה מחדש בסוף ינואר 24 בכפוף לניצחון במלחמה.
נציג משרד השיכון טען כי בתוך שבועיים אמורים להגיע לישראל כ-10,000 פועלים זרים. מי שמונה לפרויקטור האזרחי במלחמה, שעובד תחת הקבינט החברתי-כלכלי, טל בסכס אמר כי "סוגיית המחסור בידיים עובדות מעסיקה את כולנו, מדובר בנושא מורכב ובעל משמעויות רבות. המלחמה מהווה הזדמנות לגבש ולהאיץ תהליכים ארוכי טווח שיתנו מענה בצמצום התלות של המשק בעובדים פלסתינים ועל מנת לשמור על רציפות תפקודית ולמנוע תנודתיות".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס שב והדגיש כי ראש הממשלה רוצה לאשר את הכנסת הפועלים הפלסטינים לישראל, "אבל נראה שאין פה את הרוב הדרוש", ציין. פוקס אמר לשרים בסוף הישיבה שלא משנה מה תהיה הכרעתם, נתניהו יילחם לאשר את ההצעה בקבינט הביטחוני.
בתום הדיון המתוח, כאמור, הצביעו השרים פה אחד נגד המלצת מערכת הביטחון. גם השרים דיכטר ובן צור, שהביעו תמיכה בהחלטה, היו בעמדת מיעוט ובחרו שלא להשתתף בהצבעה אחרי שהבינו כי ישנו רוב מוחץ נגדה.
מפרוץ המלחמה יש סגר על יהודה ושומרון, המעברים סגורים ו-60-50 אלף עובדים פלסטינים אינם רשאים להיכנס לישראל ויושבים בבית ללא פרנסה. ישראל מאשרת כניסה של כ-5,000-4,000 פועלים בלבד לצרכים חיוניים חריגים כמו חברה קדישא, מפעלי מזון ומפעלים של ציוד רפואי.
מאחורי הקלעים התנהל לאחרונה ויכוח סוער בדבר השאלה אם להגדיל את מספר העובדים ולהחזירם לעבודה. מערכת הביטחון והשב"כ תמכו בהגדלת מספרם של הפלסטינים אך רצו לאפשר את כניסתם תחת מגבלות כגון קבוצות אוכלוסייה והבאה בצורה מסודרת באוטובוסים, מבלי לאפשר להם להסתובב חופשי בארץ, אלא ישירות לאתרי הבנייה ולמפעלים.
גורמי ביטחון אומרים כי ביהודה ושומרון יש סיר לחץ בציבור הפלסטיני, העובדים יושבים ממורמרים ומתוסכלים בבית מבלי יכולת להתפרנס, וזה עלול להתפוצץ לישראל בפנים. במערכת הביטחון חוששים שהמשך המצב הקיים יביא לעלייה בפיגועים ביהודה ושומרון.
התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת מול המדינה את ענף הבנייה והתשתיות, מסרה בתגובה להחלטת הקבינט: "טרם 7 באוקטובר, עמדה מכסת העובדים הפלסטינים על קרוב ל-90 אלף. הם כולם לא עובדים כבר חודשים בישראל. ככל שהממשלה והקבינטים, הביטחוני והכלכלי, יחלטו שלא להחזיר אותם עכשיו לעבודה בישראל, מוטלת על הממשלה חובה לייצר חלופה על ידי הבאת עובדים זרים באופן מיידי. כיום כמחצית מאתרי הבנייה משתוקים והכנסות המדינה ממיסים מענף הבנייה צנחו וממשיכות לצנוח. קבלנים רבים כבר נמצאים על סף קריסה, ללא הבאת עובדים זרים מיידית, יגרם נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל".
