המגזין "נשיונל ג'אוגרפיק" הודיע בסוף השבוע כי צוות מטעמו השוקד על סרט דוקומנטרי מצא במעלה האוורסט שרידי גופה השייכים ככל הנראה למטפס הבריטי אנדרו אירווין, שניסה להפוך ב-1924 לאדם הראשון בהיסטוריה שיגיע לפסגת ההר הגבוה בעולם – אך כמו רבים אחרים מעולם לא שב מהמשימה. הוא נעלם יחד עם שותפו למסע, מטפס ההרים האגדי ג'ורג' מלורי.
גופתו של מלורי נמצאה ב-1999, 75 שנה אחרי שעקבותיו של הצמד אבדו, אבל זו של אירווין לא אותרה עד שהצוות של "נשיונל ג'אוגרפיק" גילה לאחרונה נעל ובתוכה עדיין שרידי רגל אנושית בקרחון רונגבוק המרכזי באזור הפסגה. כשבחנו אותה מקרוב גילו אנשי הצוות גרב אדומה שעליה נתפר השם א"ס אירווין.
הגילוי עשוי לספק רמזים חדשים בנוגע למקום שבו מוטלים חפציהם של מלורי ואירווין ולפתור את אחת התעלומות הגדולות ביותר בתולדות עולם הטיפוס: האם אירווין ומלורי הצליחו להגיע לפסגה. אם כך אכן היה, פירוש הדבר שהם היו הראשונים שכבשו את האוורסט – כמעט שלושה עשורים לפני שאדמונד הילרי וטנזינג נורגיי עשו זאת ב-1953 – ופשוט לא התאפשר להם לבשר על כך לעולם משום שמתו בדרך חזרה. קרובי משפחתו של אירווין, שהיה בן 22 כשנעלם, הודיעו כי הם מוכנים לתת דגימות DNA כדי לוודא ששרידי הגופה הם אכן שלו.
אירווין ומלורי נראו בפעם האחרונה על-ידי אחד מחברי המשלחת שלהם ב-8 ביוני 1924 בשעות אחר הצהריים, לאחר שלב העלייה הסופי שלהם אל הפסגה שאליו יצאו באותו בוקר. הם נצפו במרחק של כ-245 מטר מהפסגה, וייתכן כי כבר היו בדרכם למטה. לפי הערכות אירווין נשא עליו מצלמה, ועבור עולם הטיפוס המצלמה הזו נחשבת ל"גביע הקדוש": אם היא תימצא ויהיה בה תיעוד לכך שהצמד הגיע לפסגה והיה הראשון לעמוד במשימה – פירוש הדבר שההיסטוריה של הטיפוס תיכתב מחדש, ושיאם של הילרי וטנזינג, עם כל הכבוד הכרוך בהישגם, יימחק.
הצלם והבמאי ג'ימי צ'ין, שהיה חלק מהצוות האחראי לסרט התיעודי של נשיונל ג'אוגרפיק, סבור כי גילוי הנעל ושרידי הרגל מצמצם את אזור החיפושים אחרי המצלמה הנחשקת. "זה היה רגע מונומנטלי ומרגש עבורנו ועבור כל הצוות שלנו", סיפר. "אנחנו מקווים שהוא יוכל לסגור מעגל לבני משפחתו ולעולם הטיפוס בכלל". צ'ין לא חשף את המיקום המדויק שבו נמצאה הגופה, כדי שלא לעודד סקרנים לצאת לשם, אבל הוא בטוח שפריטים נוספים הקשורים לצמד – אולי גם המצלמה – נמצאים אזור.
אירווין טיפס כאמור לצדו של מטפס ההרים האגדי ג'ורג' מלורי, שהיה בן 37 כשמת. מלורי זכור בין השאר כמי שהסביר שהסיבה לכך שהוא רוצה להגיע לפסגת האוורסט היא פשוט "שהוא שָם". במכתב האחרון ששלח לרעייתו לפני שהשניים נעלמו על ההר ניסה מלורי להרגיע את דאגותיה, אף שהודה כי הסיכויים שלו ושל אירווין להגיע לפסגה קלושים. כשגופתו נמצאה ב-1999 לא נמצאו עליה ראיות כלשהן שיוכיחו שהשניים הגיעו לפסגה. היא נמצאה בגובה רב יותר מזה שבו נמצאו כעת שרידיו של אירווין.
הנכדנית של אירווין ג'ולי סאמרס סיפרה בסוף השבוע כי התרגשה מאוד כששמעה על התגלית: "אני חיה את הסיפור הזה מאז שהייתי בת 7, כשאבא שלי סיפר לנו על תעלומת הדוד סנדי (סנדי הוא שמו השני של אירווין – ynet) באוורסט. כשג'ימי סיפר לי שהוא ראה את השם א"ס אירווין על הגרב בתוך הנעל התרגשתי עד דמעות. זה היה ויישאר רגע מרגש ובלתי-רגיל". שרידי הגופה הועברו להתאחדות הטיפוס סין-טיבט, האחראית על מתן אשרות טיפוס לצדו הצפוני של האוורסט.
יותר מ-300 בני אדם נעלמו באוורסט מאז החלו לצאת משלחות טיפוס אל פסגת ההר בשנות ה-20 של המאה שעברה. חלק מהגופות נותרו מוסתרות בשלג ואחרות מוטלות בנקיקים, מבלי שאיש יישא אותן מטה ויביא אותן לקבורה, בשל התנאים הקשים שאיתם מתמודדים המטפסים, בכלל זה דלילות החמצן.
בגלל הקור המקפיא בסמוך לפסגת האוורסט, שגובהה 8,848 מטרים מעל פני הים, רבות מגופות המטיילים שמתו לא נרקבו והתפרקו גם שנים ארוכות אחרי מותם של המטפסים. חלקן הפכו לנקודות ציון בפני עצמן עבור מטפסי העת המודרנית. אחת המוכרות שבהן היא הגופה המכונה "מגפיים ירוקים" (Green Boots), על שם המגפיים שלרגליה.
לקריאה נוספת: על ההר, לתמיד: הגופות שנשארות באוורסט לנצח
כמו בהרים אחרים בעולם, בשנים האחרונות גורמים שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית להמסת שלגים ולחשיפתן של חלק מהגופות שהיו קבורות תחת השלג ונותרו בלתי-נראות.