הדיון הער בתקשורת הישראלית ובתקשורת האמריקנית בדבר תקיפת מתקני הגרעין באיראן והנחתת מהלומות כואבות על החות'ים בתימן — הוא יותר עניין של מלחמת תודעה מאשר כוונות ותכנונים מבצעיים קונקרטיים.
הפגיעות הישירות של הטילים הבליסטיים ששוגרו מתימן, ואשר מערך ההגנה האווירית לא הצליח ליירט, גרמו לתסכול רב בקרב גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל ובוושינגטון, והם ליבו את הדיון הפומבי הזה בשאלה האם אפשר להסתפק במהלומות כואבות על החות'ים כדי להרתיע אותם מהתקפות על ישראל ועל השיט הבין לאומי, או שבעצם צריך לפגוע באיראנים, הפטרונים של החות'ים ואלה שמספקים להם את הטילים והכטב"מים.
רה"מ מגיב על איומי החות'ים
(צילום: רועי אברהם /לע"מ)
תחליף בנוסח צפון קוריאה
כדי לעשות סדר נחזור לחתימת הסכם הפסקת האש בלבנון בסוף נובמבר ולקריסת המשטר הסורי מיד אחריו. שני אירועים אלו הנחיתו מכה אנושה על "ציר ההתנגדות השיעי" בהובלת איראן, והחשש המיידי שעלה הוא שאיראן המתוסכלת תמהר לפרוץ לעבר הנשק הגרעיני.
האפשרות הזאת עוררה דאגה רבה בירושלים ובוושינגטון מפני שהיה ברור שהמשטר האיראני, אשר איבד את המגננים הקדמיים שלו ואת טבעת האש שניסה ליצור מול ישראל, יחפש תחליף הולם בנוסח צפון קוריאה. האחרונה שעטה לעבר הנשק הגרעיני, ובכך רכשה לעצמה חסינות מפני תקיפה על ידי ארה"ב ודרום קוריאה.
כדי להרתיע את איראן כינסו שיחות תדרוך שבהן רמזו במפורש, שתקיפת מתקני הגרעין של איראן היא כעת על הפרק, זאת אחרי שבסוף אוקטובר חיל האוויר תקף וחיסל את המרכיבים העיקריים של מערכי הנ"מ האיראניים, ואת יכולותיהם של האיראנים לייצר דלק מוצק לטילים ולחדש את מלאי הטילים הבליסטיים המידלדל שלהם.
כעת, רמזו הגורמים הביטחוניים בישראל ובארה"ב, איראן למעשה לא יכולה להרשות לעצמה לשעוט לעבר הגרעין, כי היא לא תצליח להתקדם הרבה לפני שתותקף על ידי ישראל ואולי גם על ידי ארה"ב.
זאת בנוסף לקשיים הכלכליים הניכרים שאיראן נמצאת בהם כעת. ולא פחות חשוב: לאיראן יש אמנם מספיק אורניום מועשר לדרגה גבוהה, שיספיק לארבע-חמש פצצות גרעין בעוצמה שהרסה את הירושימה ונגאסקי, אבל הם עדיין לא הצליחו לפתח את מתקן הנפץ וגם לא הצליחו למזער מתקן נפץ גרעיני שמיוצר מאורניום מועשר לראש קרב שאפשר להתקינו בראש טיל בליסטי שיגיע לישראל.
נכון, מבחינת העשרת האורניום איראן היא כבר מדינת סף גרעינית, אבל לפי הערכות קהיליות המודיעין בישראל ובארה"ב היא עדיין במרחק של בין עשרה חודשים לשנה וחצי מהיכולת לייצר פצצה.
המצב הזה, שבו לאיראן יש כבר מספיק אורניום מועשר כדי לייצר בתוך כמה שבועות ארבעה ראשי קרב גרעיניים, אבל אין לה את הידע והיכולת והאמצעים לייצר את ראשי הקרב הגרעיניים שצריך להתקין בטילים בליסטיים, הוא מצב שבו תקיפת מתקני הגרעין תהיה די חסרת תועלת. גם אם ישראל, עם ארה"ב או בלעדיה, תפציץ את מתקני הגרעין בנתנז ובפורדו, שנמצאים עמוק מתחת לקרקע, את האורניום המועשר, שחלקו כבר הפך לכדורי מתכת אורניום שהם ליבת פצצה, כבר איננו יכולים להשמיד. הם חבויים עמוק מתחת לקרקע, אי שם באיראן, וכדי להשמיד אותם צריך הרבה יותר.
כלומר, את היכולת לסכל את העשרת האורניום כבר החמצנו, ואילו היכולת לפתח מתקן נפץ גרעיני ולהפוך אותו לראש קרב גרעיני לטיל עדיין אין להם.
המטרה: הסכם גרעין
את המתקן העיקרי שבו הם עסקו בפיתוח מתקן הנפץ וראש הקרב הגרעיני, כך לפי פרסומים זרים, תקפה ישראל והרסה באוקטובר השנה. כך שכעת מה שנותר לעשות הוא לנסות לפגוע במרכיב אחר של תוכנית הגרעין האיראנית, והוא הטילים הבליסטיים, המשגרים ואמצעי הייצור. אבל אלו פזורים על פני עשרות אתרים באיראן, וכדי לתקוף נצטרך הרבה מטוסים וטילים בגל הראשון, ואז להשלים את העבודה במשך ימים ארוכים.
מי שרוצה דוגמה ייקח את מבצע "חץ הבשן", שבו חיל האוויר של ישראל השמיד את הנשק האסטרטגי, חיל האוויר וההגנה האווירית הסוריים. המכה הראשונה נמשכה אמנם 72 שעות, אבל לאחריה נדרש חיל האוויר לתקוף במשך כ-10 ימים מטרות נוספות והוא תוקף עד היום בסוריה. מה שיקרה באיראן הוא שנצטרך אחרי המהלומה הראשונה לנהל מלחמת התשה בטווחים של בין 1,600 ל-2,000 ק"מ במשך ימים ארוכים, ובכל מקרה נדקק לעזרת האמריקנים.
כך שתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראני אינה המהלך המומלץ כרגע למקבלי ההחלטות בירושלים, וגם לא לאנשי מערכת הביטחון, אבל טוב מאוד שהאיראנים חושבים שאנחנו דווקא כן עלולים לעשות את זה, וזה מה שמרסן אותם מלפתוח במרוץ מהיר לעבר הפצצה. האיום הישראלי המרומז בפעולה באיראן גם נועד לסייע לנשיא טראמפ להשיג את ההסדר הדיפלומטי שהוא רוצה עם איראן.
טראמפ לא רוצה מלחמה במזרח התיכון. הוא רוצה הסכם גרעין חדש וטוב שיחליף את הסכם הגרעין הרע לדעתו שחתם הנשיא אובמה ב-2015. האיום הישראלי שמעורר תבהלה בטהרן רק יסייע לנשיא הנבחר להשיג את מטרתו כאשר ייכנס ב-21 בינואר לבית הלבן. טראמפ לא רוצה מלחמה במזרח התיכון, אבל הוא רוצה איראן מרוסנת ומוחלשת. השוט שלו הם הסנקציות והאיום הישראלי, והגזר שהוא יציע לאיראנים הוא הסכם גרעין.
שולטים על המכליות והספינות
ומה עם החות'ים? דבר ראשון, צריך לדעת שהחות'ים אינם מונהגים ואינם מנוהלים על ידי איראן. הם רק מסייעים לה, ולכן פגיעה באיראן לא תשנה דבר מבחינת המשטר החות'י. החות'ים מנהלים מלחמת התשה נגד ישראל באמצעות טילים וכטב"מים, כי תמיכתם בעניין הפלסטיני מייצרת להם תמיכה פנימית בתוך תימן ובעולם הערבי בכלל, ומפני שהם מאוד מרוצים מהמעמד הבינלאומי שרכשו, כאשר הראו שהם אלה שמחליטים אם יהיה או לא שיט מסחרי בים האדום ומשם אל תעלת סואץ.
4 צפייה בגלריה
לא מנוהלים על ידי איראן. החות'ים במפגן תמיכה בעזה בצנעא
(צילום: Mohammed HUWAIS / AFP)
המעמד הזה של גורם עולמי שמסוגל לשבש את הכלכלה העולמית מצא חן בעיני החות'ים, והם מנסים כמעט ללא קשר לאיראן גם לשנות את הסדר העולמי, כפי שציין ראש הממשלה ובצדק. האיראנים מספקים לחות'ים את הטילים והכטב"מים באמצעות הברחה בדרך הים.
הטיפול בחות'ים הוא קשה, בעיקר בגלל המרחק הגיאוגרפי ובגלל כמות המשאבים המודיעיניים שישראל יכולה להקצות כדי לקיים מעקב ואיסוף מטרות רציני בתימן. אתגרי המודיעין והמרחק הגיאוגרפי מקשים גם על פעולה מבצעית אפקטיבית שתנטרל את אמצעי הייצור והשיגור של הטילים ושל הכטב"מים.
בעיה מרכזית נוספת היא שהחות'ים אינם נרתעים כתוצאה מפגיעה בתשתיות כלכליות ומדינתיות שלהם. הם ניהלו מלחמה בסעודיה והקואליציה שחברה לה בין 2015 ל-2019 והניחו לעשרות אלפי אזרחי ארצם למות מהפצצות ומרעב. הם לא נתנו לזה להפריע להם להמשיך ולהילחם. כך שפגיעה במטרות ותשתיות אזרחיות לא ירתיע את החות'ים.
מה שכן יגרום להם לשנות את עמדתם זה בדיוק מה שגרם לחיזבאללה, כלומר עריפת ההנהגה החות'ית ופגיעה אנושה בטילים הבליסטיים, בכטב"מים, במשגרים ובאמצעי הייצור שלהם. כדי להרתיע את החות'ים, ישראל צריכה לעשות להם מה שצה"ל והמוסד עשו להנהגה ולנשק האסטרטגי של חיזבאללה בלבנון ושל אסד בסוריה.
4 צפייה בגלריה
לא נרתעים מתקיפת תשתיות. נמל חודיידה בתימן לאחר תקיפה ישראלית, יולי האחרון
(צילום: AFP)
בגלל המרחק הגיאוגרפי ואתגרי המודיעין ישראל לא יכולה לעשות את זה לבדה. צה"ל זקוק לשותפות מלאה של סנטקום ושל הצי החמישי האמריקני במבצע כזה, כיוון שהם נמצאים בזירה, בים הערבי ובים האדום, עם נושאות מטוסים, משחתות טילים ועוד.
ממשל ביידן נמנע מהנחתת מכה עצימה על התימנים מחשש להתלקחות מלחמה אזורית. יותר מזה, הפנטגון הזהיר את הבית הלבן שמספר המיירטים של מערכת היירוט "אייג'יס" על ספינות המלחמה האמריקניות הולכים ואוזלים.
מסיבות אלה ממשל ביידן נמנע עד שלשום מהנחתת מכה אנושה על מחסני טילים ומפקדות של החות'ים. בישראל מקווים שכניסת טראמפ לבית הלבן תשנה את המצב הזה, וכי טראמפ יסיר את ההגבלות שהבית הלבן הנוכחי הטיל על סנטקום בתקיפות בתימן, וכי אחרי שטראמפ ייכנס לבית הלבן ארה"ב וישראל יסכימו לפעולה משותפת שתחזיר את החות'ים לממדיהם הקודמים — ותמנע מהם מלהפוך לגורם שמפר את הסדר והכלכלה העולמיים.
טראמפ יהפוך לנשיא בתנאים שבהם מלחמה אזורית היא כבר לא אופציה עבור האיראנים וגם לא עבור התימנים, ולכך התכוון כנראה רה"מ כאשר ביקש אמש מאזרחי ישראל לגלות סבלנות. הכוונה הייתה עד שטראמפ ייכנס לבית הלבן — ואז החות'ים יטופלו כמו שצריך.
