"שד עדתי", "ישראל הראשונה וישראל השנייה", "הפערים התרחבו/הצטמצמו", "מזרחים מצביעים לימין ואשכנזים לשמאל" - השיח על שתי הקטגוריות היהודיות הגדולות, אשכנזים ומזרחים, אופף אותנו מכל עבר ובו בזמן אנחנו מכחישים את הרלוונטיות שלו לימינו אנו. "מזרחים ואשכנזים? זה סיפור של לפני 50 שנה. לא רלוונטי היום. כולם כבר מעורבים", אמר לי הסטטיסטיקאי הראשי בלמ"ס לשעבר, פרופ' דני פפרמן, כשנפגשתי איתו בדצמבר 2021 כדי לקדם המשך איסוף נתונים על אי-השוויון בין יוצאי אסיה ואפריקה ליוצאי אירופה אמריקה בדור שלישי ורביעי.
כסוציולוגית שחוקרת סוגיות של אי-שוויון בישראל אני מחפשת באופן קבוע נתונים עדכניים. אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) התעקשה להגביל את מדידת המוצא לשני דורות בלבד. כלומר, היא סופרת ומפרסמת נתונים על מי שנולד בחו"ל (דור ראשון) ועל ילדיו (דור שני). הגבלת בדיקת המוצא לשני דורות התאימה לעשורים הראשונים לאחר קום המדינה, אז כמעט כולם היו עולים או בנים של עולים. אבל מאז חלפו יותר מ-70 שנה וכיום יותר מ-50% מהאוכלוסייה היהודית הם כבר דור שלישי ורביעי. לגביהם הלמ"ס לא פרסמה מידע. עד עכשיו.
בשנה שעברה פורסם מחקר שלי על האופן שבו הלמ"ס תרמה ליצירת הקטגוריות "מזרחים"/"אשכנזים" בעשורים הראשונים ומחיקתן ממדדי אי-השוויון בעשורים האחרונים. ניתחתי את שנתוני הלמ"ס מאז 1950 ועד 2020 והראיתי כיצד ההשוואות בין מזרחים התרבו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 במקביל להתקבעות אי-השוויון האתני. ואילו מאז שנות ה-80 הנתונים מתמעטים.
הראיתי שכיום אין שום משמעות לנתונים שהלמ"ס מפרסמת כיוון שאינם לוקחים בחשבון 50% מהאוכלוסייה היהודית. המשמעות העמוקה היא שכל הדיון הציבורי היום על מזרחים ואשכנזים מבוסס על ספקולציות ומשאלות לב. כל אלו שטוענים על בסיס נתוני הלמ"ס שהפערים בחינוך, בהשכלה ובתעסוקה מצטמצמים או מתרחבים, מטעים את הציבור. כיוון שאין משמעות לנתונים שמתעלמים ממעל 50% מהאוכלוסייה.
חוקרים רציניים שרוצים לדעת את המצב האמיתי נאלצים לאסוף נתונים באופן עצמאי ממקורות שונים, במקום לקבל אותם מהלמ"ס. כך למשל, ד"ר אורן הלר, שרצה לבדוק את סיכויי המוביליות בישראל (היכולת להתקדם מבחינה חברתית והכלכלית) השתמש בנתוני הביטוח הלאומי והצליב אותם עם נתוני רשות המסים. המחקר שלו מלמד כי סיכויי המוביליות של אשכנזים גבוהים באופן משמעותי מאלו של מזרחים.
פרופ' ינון כהן, פרופ' נח לוין אפשטיין וד"ר עמית לזרוס השתמשו בנתונים מהסקר האירופי כדי לבדוק פערים בהשכלה אקדמית. אחד הממצאים שלהם לימד כי שיעור הגברים המזרחים בדור השלישי שמחזיקים בתואר אקדמי לא גדל באופן משמעותי לעומת הדור השני (בדור השני 27.4% בעלי תואר אקדמי ודור שלישי 28%. זאת לעומת גברים אשכנזים - 56.6% ו-47% בהתאמה). החוקרים בדקו גם "מוצא מעורב" וראו שמבחינת ההשכלה ה"מעורבים" נמצאים באמצע, מעל המזרחים ומתחת לאשכנזים, מה שמלמד על יציבות אי-השוויון האתני.
כדי לבדוק המצב באוניברסיטאות בחן ישראל בלכמן ב-2008 את המוצא לפי שמות המשפחה של חברי הסגל. הוא מצא כי כ-90% מהסגל באוניברסיטאות הם אשכנזים, 9% מזרחים (מתוכם רק אחוז אחד נשים מזרחיות), ו-1% ערבים, מתוכם עשירית האחוז נשים ערביות.
במחקר שערכתי במכללת ספיר עם עמיתיי ד"ר תמי רזי וד"ר מוטי גיגי, מצאנו כי בקרב הסגל האקדמי הבכיר 70% אשכנזים בהתפלגות כמעט שווה בין גברים (34%) ונשים (36%). כ-19% מזרחים (15% גברים ו-4% נשים), 8.5% מעורבים ו-2.5% ערבים (מתוכם 1.5% נשים ערביות).
אחרי שלושה עשורים של פניות ללמ"ס שכולן נדחו (בהן פנייה של ה"הקשת הדמוקרטית המזרחית" בסוף שנת ה-90 ושל תנועת "אחותי" בעשור הראשון של המילניום) בטענה שאין יכולת לדעת מוצא על דור שלישי, הודתה כעת הלמ"ס ביכולתה לזהות מוצא עבור 94% מהאוכלוסייה היהודית. גם הטענה שכולנו כבר מעורבים נדחתה. במחקר שנערך בשנה שעברה והצליב מידע מרשות האוכלוסין והביטוח הלאומי נמצא כי בקרב בני הדור הצעיר (עד גיל 43) שיעור ה"מעורבים" עומד על 11.7% בלבד.
ד"ר סיגל נגר רון לאחרונה הושגה פריצת דרך, והסטטיסטיקאי הראשי הנוכחי, יואל פינקל, כתב במענה לעו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח: "אנו מודעים לכך שאתניות בחברה הישראלית היא משתנה מרכזי בריבוד חברתי, ביצירת פערים ובשימורם", והתחייב לאסוף, לנתח ולפרסם נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים על מוצא בדור שלישי.
ההכרה בכך שמוצא הוא עדיין משתנה קריטי בקביעת סיכויי החיים של ישראלים וישראליות גם ב-2022, והחלטת הלמ"ס על איסוף הנתונים על דור שלישי, הן דרמטיות. לא פחות. זאת כיוון שהנתונים של הלמ"ס הם בסיס לקביעת מדיניות. החלטת הלמ"ס על בדיקת מוצא בדור שלישי בשורה של תחומים - עוני, השכלה, תעסוקה, דיור, מגורים, רווחה ועוד - יוכלו לשמש בסיס למדיניות שתתקן עוול היסטורי שאת השלכותיו אנו חיים עד היום.
- ד"ר סיגל נגר רון היא סוציולוגית וחברת הסגל הבכיר במכללה האקדמית ספיר. חוקרת סוגיות של אי-שוויון בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
