לא רק בחיסוני הפוליו: גם ביתר חיסוני השגרה נרשמו פערים משמעותיים בשיעור ההתחסנות בין היישובים השונים. כך עולה מנתוני קופות החולים כללית ומכבי שהגיעו לידי ynet באמצעות התנועה לחופש המידע.
בנוסף, גם בחיסונים עצמם נרשמו פערים משמעותיים בשיעורי ההתחסנות בין הילדים. על פי נתוני הכללית, בשנת 2021 התחסנו רק 88 אחוזים נגד נגיף הרוטה לעומת 97 אחוזים שהתחסנו נגד החיסון המחומש שניתן באמצעות זריקה אחת נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת פוליו והמופילוס.
עוד עולה מנתוני הכללית כי בין השנים 2017 ל-2021 נרשמה עלייה בשיעור המתחסנים נגד אבעבועות רוח: מ-91 אחוזים ל-95 אחוזים בהתאמה. שיעור ההתחסנות של החיסון המרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח עלה גם הוא באותן שנים: מ-89 אחוזים ל-93 בהתאמה.
בדומה לנתונים שפורסמו הבוקר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" שלפיהם שיעור המתחסנים נגד פוליו בחיסון המומת נמוך יותר באופן משמעותי דווקא ביישובים שנחשבים למבוססים יחסית, גם ביתר החיסונים עולה תמונה דומה.
מנתוני ההתחסנות של הכללית משנת 2021 עולה כי בשורת יישובים חזקים שיעורי ההתחסנות בחיסון המחומש שניתן במנה הראשונה בגיל שנה הוא נמוך במיוחד. כך למשל, בהרדוף, בית ינאי, נאות סמדר, הררית, כנרת, כפר שמואל, מעש, צור נתן, ברור חיל ויישובים וקיבוצים נוספים – הם מתחת ל-70 אחוזים.
מנגד, בבית שאן, קריית מלאכי, מעלות-תרשיחא, נס ציונה, כרמיאל, קריית אונו וערים גדולות נוספות שיעורי ההתחסנות הינם מעל ל-97 אחוזים. בחיסון המרובע – מגמות דומות.
מומחים לחיסונים ולרפואת ילדים מסבירים את הסיבה למגמות הללו. "יש כמה סיבות להבדלים בין שיעורי ההתחסנות בין החיסונים השונים למשל רוטה מול מחומשת", מסביר יו"ר ארגון "מחוסגן", ד"ר מאיר עזרא. "ראשית, רוטה הוא בין החיסונים היחידים שניתן לתת עד גיל מסוים בניגוד למחומשת. כמו כן, הרוטה נתפס לעיתים שלא בצדק על ידי הורים כ'מחלת שלשולים והקאות', מבלי להתייחס לכמה היא נפוצה, מידבקת ועלולה להוביל לאשפוז ולעיתים במקרים קיצוניים התייבשות חמורה שדורשת טיפול נמרץ".
לדבריו, יש סיבות לשיעורי ההתחסנות הנמוכים יחסית מפני שפעת: "ישנן סיבות רבות ואפילו שינויים מחורף לחורף אבל צריך לזכור שחיסוני השפעת לבני 6 ומטה ניתנים בקופות עצמן ולא בטיפות חלב - היכן שאנחנו מורגלים לחסן ילדים, ומגיל 6 הם ניתנים בבית הספר".
באשר לפערים בין היישובים, הוא מסביר כי "עקרונית וזה נכון לכל העולם ישנו מתאם בין חיסוני השגרה למעמד סוציו-אקונומי - בארץ ישנן לעיתים קהילות בעלות יחוד משלהן וייתכן שזה משפיע על התוצאות".
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, מוסיף: "ייתכן שבגלל שהמחומשת כוללת טטנוס ושעלת, שאלו מחלות ידועות יותר, אז אנשים לא מהססים להתחסן. אחרי הכל, כשילד נחתך, ישר שואלים אם הוא עשה חיסון נגד טטנוס. כלומר, יש מודעות בציבור. לגבי נגיף הרוטה, אנשים פחות מכירים אותו להערכתי.
"באשר לשפעת, אנשים לא קולטים ששפעת מסוכנת לילדים מתחת לגיל 6. לדעתי, זה גם עניין של מודעות. השפעת נתפסת להערכתי כמחלה של מבוגרים, מעל גיל 60, ולא מבינים מספיק שהיא מאוד מסוכנת לצעירים לתינוקות במיוחד. יכול להיות שאולי חלק גם חושבים בטעות שמספיק לתת לילדים את חיסוני השגרה ולא 'להעמיס' על מערכת החיסון שלהם, שזו טעות".
