זדורוב מגיע לדיון במשפטו החוזר, הבוקר
(צילום: שמיר אלבז)
חוקר המחלקה לזיהוי פלילי שחקר את זירת הרצח של תאיר ראדה, רפ"ק שמואל פיאמנטה, העיד היום (שלישי) במשפט החוזר של רומן זדורוב, והעלה השערות שאינן מופיעות בחוות הדעת המקורית. למעשה מדובר בעדות שנשמעה היום, לראשונה מאז הרצח שאירע לפני 15 שנה.
בין היתר טען פאימנטה בעדותו, כי העריך שטביעת דם שהייתה על קיר התא בו נרצחה הילדה, לכיוון התא השלישי, היא טביעת יד. זאת לעומת הטענה בחוות הדעת המקורית - אז צוין כי מדובר בטביעת נעל חלקית.
השינוי בעדות הוא משמעותי, שכן טביעת נעל על הקיר היא עדות אפשרית לכך שהרוצח נמלט לכיוון התא השלישי. גרסה כזו אינה תואמת את ההודאה והשחזור של זדורוב, והייתה אחת העילות למשפט החוזר.
העד הסביר כי מאחר וסבר שמדובר בטביעת יד, ולא טביעת נעל, השאיר את הבדיקה של הנושא למעבדת טביעות אצבע, שאנשיה הגיעו למקום בהמשך. עם זאת, גם לאחר שהמעבדה שללה את האפשרות שמדובר בטביעת יד, לא נערכה במקום בדיקה שתקבע אם מדובר בטביעת נעל.
בחוות הדעת כתב עורך המסמך, ינאי עוזיאל (שהלך מאז לעולמו), "נראה לי כי מדובר בטביעת נעל". העד, רפ"ק שמואל פיאמנטה, אישר כי עבר על חוות הדעת בזמן אמת, וקיבל את גרסתו של עוזיאל למהלך האירועים והחקירה. הוא גרס כי על פי הביטוי "נראה לי" מעידה כי מדובר בדעתו של ינאי, וגם הוא לא היה בטוח בכך.
בעדותו העלה החוקר השערות נוספות שאינן מופיעות בחוות הדעת, ונשמעו לראשונה מאז הרצח. בין היתר טעו כי על פי הערכתו, בניגוד לחוות הדעת, עמד הרוצח בעת ביצוע הרצח מחוץ לתא השירותים. "מי שביצע את התקיפה הזו עמד מחוץ לתא", ציין. "התא מאוד קטן, והוא עמד מחוץ לתא. על פי הממצאים – שטף הדם וכו'. עם ההשערה לכאורה שעמד מישהו בפנים וביצע שני חתכים, לא בהכרח היינו מקבלים רסס כזה יפה ומושלם. אם מישהו היה מכניס יד, חלק מהרסס היה נבלם ביד. לא כך היה במקרה זה".
פרט נוסף שעליו התעכב העד, היה כי מכסה האסלה היה מורם בעת הרצח, וסגור בעת שהגופה התגלתה. המשמעות, לדבריו, היא גם כי הגופה הונחה על האסלה ולא נפלה לשם באופן טבעי אחר הרצח. הדבר, לדבריו, עולה גם מהצורות של כתמי הדם, למשל על דלת התא, שם התגלו לא רק התזות של כתמי דם אלא גם מריחות.
"יש פה את כל הדפוסים של כתמי הדם", העיד. "מריחות, התזות מסוגים שונים. זה מעיד על דינמיקה בתוך התא. לא משהו קלסי שבוצע שיסוף וזהו. כל הטביעות הפנימיות בכל דפוס אפשרי מראות על דינמיקה בתוך התא".
בחלקים אחרים של עדותו, סיפר כי הדרך שבה הציב רומן זדורוב בעת השחזור את השוטרת שגילמה את תאיר ראדה, תאמה בדיוק רב את המיקום שבו ציפו החוקרים שתעמוד, על פי דפוס כתמי הדם שניתזו מהגופה, מעגל בקוטר של כ-60 ס"מ על קיר התא, שמרכזו בגובה הצוואר. לדבריו, העמיד זדורוב את השוטרת "על הבלטה", שלה ציפו החוקרים.
עוד הוא העיד כי בעת הזזת הגופה, שעות רבות לאחר הרצח, עדיין זלג דם מהגופה, והדם שעל השיער והבגדים לא היה קרוש. הוא העיד גם על שלולית דם בתוך תא השירותים, שלא נקרשה, והדם בה היה נוזלי גם בשעות הערב המאוחרות.
