תמר לוי מארגון "אימהות בחזית" נעמדה הבוקר (יום שלישי) על הכיסא במהלך הדיון בבג"ץ על העתירה שדורשת לגייס את בני הישיבות לצה"ל, שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון, תנועת "אמא ערה" וארגונים נוספים. "אני חייבת להגיד משהו - כל הזמן מתפלמסים, אבל שום דבר לא משתנה", אמרה לוי. "הילד שלי, בן 18, גויס לצבא, איך הגעתם למצב שאתם מפוררים את המרקם החברתי של המדינה הזו? כמו שהילד שלי הלך לצה"ל ככה אני רוצה שגם החרדים יתגייסו".
בפתח הדיון הביע השופט נעם סולברג תמיהה מהיקף בני הישיבות שלא מגויסים לצה"ל. "קראנו והזדעזענו מכך שלפי תשובת המדינה, 80 אלף בני ישיבות לא גויסו", אמר. הוא גם כעס על כך שתשובת המדינה לעתירה הוגשה רק בשעות הלילה, במקום שלשום כמתוכנן, וכך היה לשופטים רק זמן קצר להתכונן אל הדיון.
העותרים בבית המשפט העליון, הבוקר
השופט סולברג שאל "מהם אמצעי האכיפה" לגיוס המלש"בים החרדים, ועו״ד אבי מיליקובסקי מפרקליטות המדינה השיב כי "יש תהליך מאוד מדורג שמוביל לנקיטת אמצעים מכוח חוק שירות ביטחון". השופטת דפנה ברק-ארז שאלה: מה זה אומר בפועל מבחינת המלש״ב?", ומיליקובסקי ענה כי "מבחינתו זה אומר שמנסים לאתר אותו עד להוצאת פקודת מעצר". השופטת הקשתה: "כמה זמן עובר מהוצאת צו גיוס ועד להוצאת פקודת מעצר? תספק מספרים בבקשה, תוך כמה זמן ננקטו אמצעי אכיפה ונגד כמה אנשים ואמצעים אלו ננקטו?".
מיליקובסקי השיב כי "אני לא אתחמק", ואמר כי "בסוף אמצעי אכיפה ננקטים. לגבי כמות הצווים שנשלחו מבין 85 אלף מלש"בים חרדים, אותו נתון שזעזע את בית המשפט הנכבד, כמות הצווים שנשלחה בינתיים היא כ-10,000. אחוזי ההתייצבות מתוכם היו נמוכים. המספר צפוי להיות יותר גבוה מעשרות אלפים, יש פה שני מספרים שצריך להסתכל עליהם במקביל. עד כה התגייסו כ-916 חרדים, זה קצב נמוך כדי להגיע ליעד של 4,500 בסוף השנה. הפער בין כמה עשרות מלש"בים שכבר התגייסו מתוך 3,000 הצווים שיצאו לבין 916 שהתגייסו הוא שלא כל החרדים שהתגייסו עשו זאת אחרי פסיקת בג"ץ שקבעה שחרדים חייבים בגיוס".
השופט סולברג הדגיש כי "אנחנו רוצים להבטיח שעד סוף השנה ייקלטו בצה״ל 4,500 חרדים", ומיליקובסקי ציין כי "עד להכרזה על אדם כמשתמט מכוח החוק, התהליך לוקח זמן ומופעל בצורה שוויונית למלש"בים חרדים כמו לשאר. לגבי פרק הזמן, מדובר בחצי שנה מראשוני הצווים שיצאו ביולי עד חצי שנה, עד להכרזה על המלש"ב כמשתמט". השופטת ברק-ארז ציינה כי לפי דבריו, "מה שקורה הוא שבכל צו שאתם מוציאים עכשיו, רק בסוף השנה תוכלו להכריז על מי שלא מתייצב לשירות כמשתמט, מה שאומר שזה מפחית את ההסתברות שתוכלו לעמוד ביעד של 4,500 מגויסים".
השופטת תהתה "איך תעמדו ביעד של 4,800 מגויסים חרדים לצה״ל אם רק אחרי חצי שנה מיום הוצאת צו הגיוס אתם נוקטים אמצעי אכיפה נגד מי שלא מתגייס?", ועו״ד מיליקובסקי ענה כי "המטרה היא לעמוד ביעד של גיוס 4,800 חרדים השנה". ברק ארז אמרה כי "על זה נאמר במקורותינו 'סוף מעשה במחשבה תחילה'", וסולברג שאל את נציג צה״ל מה הצבא מתכוון לעשות בנדון. הנציג, בדרגת תת-אלוף, השיב: "אם לא נעמוד ביעד השנה נצטרך להעמיס בשנה הבאה את מה שלא הצלחנו לגייס השנה. זה לא 100%, התגובה הקונקרטית היא שברגע שיש פער אנחנו עושים השלמה במחזור הגיוס הבא של 20% עד 25%. אני מקווה שהפער יהיה קטן".
"הצבא צריך ויכול לגייס 4,800 חרדים בשנה"
בצה"ל הבהירו הבוקר, אחרי הגשת תשובת המדינה לבג"ץ בעניין גיוס החרדים, כי הצבא יכול וצריך לגייס 4,800 חרדים בשנת הגיוס הנוכחית, שהחלה ביולי אשתקד ותסתיים ביולי הקרוב. מיד לאחר מכן, בשנת הגיוס הבאה שתחל אפשר יהיה וגם צריך לגייס כ-6,000 חרדים נוספים. החל מיולי 2026 לא תהיה כל מגבלה בגיוס החרדים לצבא, והנתונים שצה"ל הציג לבג"ץ מלמדים שהדבר אפשרי, למרות המספר הנמוך של המתייצבים.
מתוך 3,000 הצווים הראשונים שנשלחו מתחילת השנה שעברה, התייצבו רק 413 מלש"בים חרדים, ומתוכם כ-249 השלימו את הליכי המיונים. בימים האחרונים נשלחו 7,000 צווים נוספים. במקביל, צווי מעצר הוצאו נגד 1,200 מלש"בים חרדים שלא התייצבו עד כה גם בהזדמנויות השנייה והשלישית, או שהוכרזו כעריקים.
כאמור, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הלילה את תשובת המדינה לבג"ץ, שבה ציינה בין היתר כי כבר כעת חל גידול מסוים בהיקף המתגייסים למסלולים החרדיים, שהיה הגדול ביותר בשלוש שנות הגיוס האחרונות. עם זאת, ועל אף שקצב הגיוס עלה, הוא אינו עומד ביעד של 1,300 מתגייסים שהוצב לחודשים יולי-אוקטובר 2024. בנוסף ציינה היועמ"שית כי על רקע המלחמה, צה"ל צריך לקבל תוספת משמעותית בכוח האדם שמשרת בו, ולכן גיוס החרדים מהווה צורך ביטחוני מובהק. "חשוב לבהיר כי הצורך הביטחוני הוא בראש ובראשונה של חיילים בתפקידי לחימה", נכתב. "מכל מקום, הן ביחס לתפקידי לחימה והן ביחס לתפקידים נוספים, פיתח צה"ל מסלולים ייחודיים לאוכלוסייה זו".
