הכרעת חטיבת רפיח מתקרבת, לצד שיא העברת הסיוע ההומניטרי בהוראת הדרג המדיני, והכוחות שמנווטים בין האתגרים השונים: אפרסקים מיסוד המעלה שנקטפו קילומטרים אחדים מגבול לבנון, בננות "איכות" מפרדסי חוף הכרמל ומשמשים מ"משק 9" של זכרון יעקב, הם רק חלק קטן מהתוצרת הישראלית והבינלאומית שגודשת בימים אלו את מחסני הסחורות בצד העזתי של מעבר כרם שלום, בדרכן לפלסטינים שברצועה. הסיוע ההומניטרי שדוחפת ישראל לעזתים מגיע לשיאים חדשים בימים אלו, וכולל, לצד ארגזי הפירות והירקות, גם משאיות גדולות עם גז ודלק.
מפקדי צה"ל שמיישמים את החלטת הממשלה, יודעים שבעוד כמה שעות כל הטוב הזה יגיע למחסני המזון והאנרגיה של חמאס במחסות העקורים. מלגזנים מחאן-יונס מספרים כאן שמעבר כרם שלום מתחיל להידמות לתקופה שקדמה למלחמה, עם אוטוסטרדות האספקה שישראל מאפשרת להכניס לעזה.
בהיעדר ממשל צבאי-ישראלי ברצועת עזה שיחלק את המזון והאספקה לאזרחים או חלופה בדמות הרשות הפלסטינית שתעשה זאת, בצבא יודעים היטב שחמאס ישתלט על טונות מוצרי הצריכה והמותרות הללו, עמוק בחודש התשיעי ללחימה. חלק מחלונות המשאיות פה מכוסים ברשתות ברזל להגנה מבזיזה או מהפרות סדר בדרך ליעדן.
לוחמי חטיבת המילואים הנגב (12), שתופסים את הגזרה המזרחית של רפיח, הסמוכה לגבול, למדו לנצל את ניסיונות ההשתלטות הללו על משאיות הסיוע, לרוב על ידי חמושים מארגוני טרור קטנים או על ידי עבריינים שקוראים תיגר על חמאס. רחפנים וכטב"מים מלווים את נסיעת המשאיות בצירי הרצועה, צלפים של צה"ל אורבים להן בצמתים ובכל פעם שמזוהה קבוצה חמושה כזו, הכוחות יורים לעברה ומחסלים אותה מהאוויר או מהקרקע - והמשאיות ממשיכות ליעדן. כך חוסלו שישה חמושים בשבוע האחרון, לאור יום.
הכאוס ששורר ברצועה במקומות שבהם חמאס עדיין לא חזר לשלוט וצה"ל יצא מהם, הוא כה גדול, שהכוחות נדהמו לזהות גם קרבות רחוב בין חמושים עזתים בשבועיים האחרונים, בניסיונות להשתלט על משאיות הסיוע - עוד לפני שהגיעו בכלל לידיים של חמאס.
אבל עוד לפני שיצאו לדרך, המפקדים כאן בשטח מתוסכלים מההתלהמות של הפוליטיקאים נגד צה"ל בחודש האחרון, בעיקר מצד חברי הממשלה והעומד בראשה שפקדו עליהם להרחיב דרמטית את הסיוע לעזתים. הציר ההומניטרי שזוכה לחסינות מירי נמצא בשטח פתוח, חולי וגדול יחסית בין מעבר כרם שלום למפגש עם כביש האורך הראשי של רצועת עזה, שעולה צפונה לחאן יונס ולעיר עזה.
בגלל שצה"ל שולט באופן מלא באזור שבין רפיח, שבה נמשכת הלחימה, לבין מעבר כרם שלום והגבול, דובר צה"ל פרסם באנגלית, בתרגום פחות מוצלח לעברית-פוליטית, שתהיה הפוגת אש הומניטרית בציר זה בשעות היום, בין 7:00 בבוקר ל-21:00 בערב, כדי לנסוך ביטחון בארגוני הסיוע הבינלאומיים שיזרימו אספקה לאזרחי הרצועה.
"אלו שני דברים נפרדים לגמרי", מראה לנו מגבעה נמוכה הנושקת לציר פילדלפי, מפקד חטיבה 12, אלוף-משנה עברי אלבז, "ברפיח לא עצרנו לרגע, וגם בציר הזה אנחנו תוקפים בלילות במידת הצורך כשמזהים אויב ויורים לא על משאיות, אבל לידן אם צריך. אני מזהיר את לוחמיי מאיו"שיזציה פה – העברת הסיוע ההומניטרי זו משימה שקיבלנו כחטיבה, אבל זה עדיין מרחב לחימה, דברים פה דינמיים ואל לנו להתרגל למצבים סטטיים כמו באיו"ש של מעברים או של מחסומים".
לדבריו, "ממש אין פה דשדוש. כדאי שנזכור שאנו ערוכים תמיד לאירועי שבויים ונעדרים מתפרצים, ופועלים בזהירות יתר ולאט בחלק מהמקומות שבהם אנחנו מעריכים שמוחזקים חטופים ברפיח, כדי לא לסכן אותם".
דגל מצרים מתנופף בגאון בצד השני של מעבר רפיח. קומפלקס גדול הכולל מחסנים, טרמינלים ומטות משרדים דו-קומתיים. רובם פגועים או שרופים מההשתלטות של צה"ל על המקום בתחילת המבצע. בחלקים הפנימיים של המתחם הרימו פה הכוחות גם חומות בטונדות גבוהות שמגיעות לגובה של 16 מטרים ויותר, כחלק מהמגננים הגדודיים של צה"ל. חיילים מצרים לא נראים בעין אבל כן אמצעי התצפית שלהם על תרנים צהובים שחולשים מלמעלה. החיילים המצרים עצמם הורחקו כמה מאות מטרים דרומה, בהוראת מפקדיהם, כחלק ממהלך מתואם עם צה"ל ואחרי התקרית מלפני כחודש, שבמהלכה נהרג חייל מצרי מאש צה"ל.
התנהלות המצרים כאן מתעתעת: מצד אחד, תיאום מלא עם ישראל, לפני ובמהלך המלחמה, חרף הגינויים הפוליטיים הפומביים של קהיר. מצד שני, העלמת עין ארוכת שנים שאפשרה את התעצמות חמאס בעשרות אלפי אמצעי לחימה. על פי הפרסומים המצרים, אפשרו לחמאס להטמין מאות משגרי רקטות על קו הגבול עם סיני, כאלו שכוונו לבאר שבע ושוגרו לתל אביב, באין מפריע. המצרים אפשרו גם למשאיות להוביל כלי נשק שונים על בסיס יומי לתוך הרצועה, ולא רק במנהרות ההברחה העצומות מתחת לקרקע. במובן הזה, מצרים שיחקה משחק כפול עם ישראל וחמאס, ולא משנה מי היה השלטון שישב בקהיר.
העבודה פה על איתור המנהרות היא עקב בצד אגודל, כמעט ללא מודיעין, תא שטח קטן אחר תא שטח קטן, מקדחי ענק ודחפורים שמחפשים בכל קו דיווח את רשת המטרו שהייתה לצינור החמצן של חמאס. חודש וחצי מתחילת המבצע ברפיח, והמפקדים פה הודפים את הביקורת שהושמעה גם בתוך צה"ל על דשדוש. הפער פה עצום בין הדרג הפוליטי בממשלה באשר לעיר שבדרום הרצועה כמעוז אחרון והקשוח ביותר של חמאס, לבין המציאות בשטח. חמש חטיבות נלחמות פה כעת, קצת פחות מהכמות שהייתה בשיא המבצע, וארבעת הגדודים המקומיים של חמאס לא שונים בהרבה מיתר גדודי חמאס שנגדם פעלו הכוחות ברחבי רצועת עזה.
"חטיבת רפיח ותיקה וידועה ביכולות המלכוד שלה, היא 'חטיבת החבלה' שמלכדה המון מבנים ופירים, לכן אנחנו פועלים כאן בחוכמה ובזהירות, גם אם זה נראה לאט, כדי להבטיח את ביטחון כוחותינו", מסכימים ביניהם מח"ט 12 אל"מ אלבז וחברו שפועל בגזרה הצפון-מערבית של רפיח, מח"ט הנח"ל, אל"מ יאיר צוקרמן.
בתוך השבוע השמיני של הפעולה ברפיח, צה"ל איתר עד כה 25 קצות חוט של מנהרות לאורך ציר פילדלפי, שנמתח לאורך כ-15 קילומטרים משכונת תל אל-סולטאן שנמצאת על קו חוף הים בנקודה הדרומית ביותר של הרצועה, ועד לגבול עם ישראל, בואכה קיבוץ כרם שלום.
בשבעת החודשים שחלפו עד שצה"ל הגיע לרפיח, אחרי עיכובים שהטיל הדרג המדיני, הפיקו בחטיבת חמאס המקומית לקחים. המטענים הרבים, חלקם מסוגים שהמפקדים והלוחמים פה לא ראו בשאר חלקי הרצועה, מוסלקים בהסתעפויות של המנהרות ובפירים שבעומק האדמה. ייקח עוד זמן להשתלט ובטח להשמיד את 25 המנהרות שנמצאו עד כה ולאתר את כל היתר. "זה יימשך להערכתי לפחות עוד חצי שנה, ויחייב נוכחות קבועה שלנו בציר פילדלפי, כי זו פעולה איטית ומורכבת", מתארים כאן המפקדים הבכירים של המבצע.
"בפרוזדור נצרים (שאורכו כמחצית מציר פילדלפי, י"ז) לקחו לנו יותר משלושה חודשים לאתר ולהרוס 12 קילומטרים של מנהרות מתחת לפרוזדור הביתור שבין העיר עזה למרכז ולדרום הרצועה", הם הדגישו. אל"מ אלבז הוסיף: "חמאס אימץ פה את שיטת הוייאטקונג, עם לחימה איטית ונסתרת ממחילות ומנהרות כדי לנסות למשוך אותנו פנימה ולאורך זמן".
לכן, ניתן להעריך בזהירות שהאחיזה בציר פילדלפי תקבל בחודשים הבאים צורה דומה לזו שכבר קיימת בפרוזדור נצרים: מוצבי קבע של צה"ל, נוכחות קבועה והוצאת פשיטות לשכונות רפיח הסמוכות, כדי להעמיק את הישגי הפגיעה בחמאס. שאלת "היום שאחרי" נוגעת יותר למנגנון הסיום של הלחימה הארוכה, שלפי חלק מהערכות כאן תימשך לפחות עוד שנתיים: האם מצרים תסכים וארה"ב תממן במיליארדי דולרים את היוזמה הישראלית להקמת מכשול תת-קרקעי נגד מנהרות בציר פילדלפי, בדומה לזה הקיים בגבול הרצועה עם ישראל?
גם לבעיה הפשוטה יותר, כמו הצבת שוטרים פלסטינים שאינם משויכים לחמאס לתפעול מחדש של מעבר רפיח טרם נמצא פתרון. "החזקת מסדרון נצרים שתפסתי במשך שלושה חודשים בתחילת השנה הוכיחה לי צבאית ומקצועית כמה זה יהיה קריטי שנחזיק גם את ציר פילדלפי כדי שנשלים את המשימות שלנו פה", הדגיש מח"ט הנח"ל צוקרמן.
חצינו יותר מחצי הדרך של ציר פילדלפי, והשליטה המבצעית בו של צה"ל היא מלאה. לא ראינו טנקים או נמ"רים בדרך, כי אלו בעיקר בפעולה בשטח הבנוי. כאן יש בעיקר כוחות קלים יותר. התנועה הייתה מהירה, בהאמרים פתוחים בהלוך ובנגמ"שי האיתן הגלגליים בחזור. אלפי עזתים כבר חזרו לשכונות שצה"ל כבש ברפיח, והמפקדים מתארים כי לא נרשמה כאן התנגדות מיוחדת מצד חטיבת חמאס המקומית.
הפעולה העצימה בלב השטח הבנוי עשויה להסתיים בתקופה הקרובה, חלק מהחטיבות שייצאו יטו את אוזניהן צפונה להכנות לעימות נרחב עם חיזבאללה, והצבא יעבור לשלב ג', של הפשיטות החוזרות, גם ברפיח.
במקביל, דיווחו אתמול ברצועה כי צה"ל החל בפשיטה על שכונת שג'עייה בעיר עזה, ותושבים רבים תועדו נמלטים מהאזור. זאת לאחר שדובר צה"ל בערבית, סגן-אלוף אביחי אדרעי, פנה לתושבי השכונה וקרא להם: "למען ביטחונכם - עליכם להתפנות מיד דרומה ברחוב סלאח א-דין לאזור ההומניטרי".
לפני כשבוע שוב ביקר ברפיח הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, וקיבל גיבוי מהמח"טים באשר לכלכלת החימושים, גם נוכח עיכוב משלוחי הפצצות מארה"ב והאפשרות למלחמה כוללת בצפון. "יש לך דילמה בהסטת משאבים? קח את פצצות ברד כבד לצפון, אנחנו נסתדר פה עם מה שיש לנו", שמע הרמטכ"ל מאחד המח"טים, "חמאס פה כבר מוחלש מאוד, ארגון טרור די קקיוני שהתפזר לחוליות גרילה".
יש כאן מח"טים שעדיין מתקשים לעכל במבוכה, את מהלומת הפתיחה שחמאס הצליח להנחית על ישראל ב-7 באוקטובר: "זו הייתה פשיטת הקומנדו מהטובות בהיסטוריה מבחינת צבאית. לא חשבנו מעולם שזה יקרה". המח"טים אמרו לרמטכ"ל שצריך להתחשב גם "באבן יסוד: האדם", כרכיב קריטי בתורת הלחימה הצבאית. חטיבה 12, למשל, לא הייתה אמורה להיות כאן בכלל, והפעולה ברפיח הייתה צריכה לכלול שתי אוגדות סדירות כדי להיות מוחצת ומהירה יותר, אך בסופו של דבר הוחלט בשל אילוצי הקבינט להטיל את המשימה רק על אוגדה 162 ובהרכב שונה מהמתוכנן.
יש כאן צוותים עם 12-8 לוחמים במקום 18-16 כמו בעבר הלא רחוק, ואחוז ההתייצבות של כוחות המילואים ברפיח הם סביב ה-80% לעומת 100% ואף יותר בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה. אחוז קטן מהלוחמים הסדירים גם הוצאו לבקשתם לארץ בשל קשיים נפשיים. "אנחנו מנהלים נכון את כלכלת החימושים וגם את המשאב האנושי, בוודאי שיש שחיקה מטבע הדברים אבל זה דינמי. אם יש כמה ימים של משימות מרוכזות אנחנו מביאים יותר אנשים ומשחררים להפוגות בבית בימים רגועים יותר", תיאר מח"ט המילואים אלבז.
"השמדת חמאס? מדד האושר כגודל הציפייה. זה כמו להוציא פלאג למכונית – בוודאי שכך תכריע אותה והיא לא תוכל לנסוע אבל היא עדיין תהיה פה, לכן זה עוד ייקח זמן רב ונוכל למשימה הזו", הוסיף. מח"ט הנח"ל צוקרמן סיפר על הרוטציה שעשה בין כוחותיו, מהמעטים שנלחמים ברצף מתחילת התמרון בסוף חודש אוקטובר. "בפעולה ברפיח אני תמיד שם גדוד אחד בחוץ להפוגת רענון והעלאת כשירות, כרגע זו הסיירת שלנו".
מתוך כ-3,000 מחבלי החטיבה המקומית בחמאס, כוחות צה"ל חיסלו או פגעו בכ-700 פעילים עד כה, לפי אומדנים והערכות של אוגדה 162. היתר ברחו צפונה, בעיקר לחאן-יונס הסמוכה, או נותרו לפעול כחוליות גרילה קטנות, אורבות בפירים ולא מונות יותר משלושה או ארבעה חמושים. הגדוד של חמאס באזור הוא גזרתי, כלומר פורס מארבי נ"ט, צלפים ומטענים עם מצלמות מעקב ותצפיות מרחוק בכל שכונה גדולה. "הכרענו את גדודי שכונות שאבורה, יבנה, ברזיל ואם.פי.קיי והגדוד האחרון שנותר הוא הצפון מערבי, בתל אל-סולטאן, שבו מטפלת חטיבה 401", אומרים באוגדה 162, "יש מרחבים ברפיח שעוד לא נכנסנו אליהם כמו הפאתים הצפוניים של העיר".
מג"ד 931 של הנח"ל, סגן-אלוף עוז מועלם, הגדיר ללוחמיו בתחילת המבצע משימה שנשמעת פשוטה: למצוא בתוך 24 השעות הראשונות מנהרה ראשונה. "הגענו לארץ המנהרות", הוא הסביר, "יש כאן מנהרות 360 מעלות, מכל כיוון ובמפלסים שונים בעומק האדמה. אם לא תפעל נכון, אז תתקדם קדימה ותחטוף מאחור מפיר נסתר שלא ראית. לא רק שלוחמיי מצאו מהר מנהרה ראשונה, גם הצלחנו להרוג את המחבלים שבתוכה באמצעים מיוחדים".
הוא הוסיף: "יש כאן כמות אדירה של חגורות נפץ ומטעני גחון שלא ראינו בשאטי או בג'באליה ולכן אנחנו לא רצים פה כמו שם כדי לא לסכן את החיילים. ברור שזה מתסכל לחזור למקום שבו נלחמת ופתאום לחטוף בו זירת מטענים, אבל לכן אנחנו עושים את זה חכם ולפי הניסיון שצברנו". המח"ט שלו צוקרמן הסכים: "מי שניפח את סיפור רפיח כנראה לא רצה שנגיע לכאן. מרכז הכובד של חמאס כאן זה המנהרות, הן מאוד מסועפות אך נגיע אליהן. האויב לא מחכה לנו אלא הבתים הממולכדים שלו".