עשרות מנהלי קהילות ביישובים, בקיבוצים ובמושבים ברחבי הגליל דורשים מהממשלה לרסן את העלייה הקיצונית במחירי הקרקעות למגורים בצפון, שהאמירו במאות אחוזים תוך שנים והביאו למשבר נרחב ביישובים היהודים. בצל דרישתם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, האשים את מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל יעקב (ינקי) קוינט כי הוא מחבל במאמצי הממשלה להוריד את מחירי הקרקעות, וכן כי "הציג נתונים חלקיים ומקוטעים" בפני הממשלה, כחלק ממאמציו למנוע את הורדת המחירים ביישובי הגליל.
שלי, המכהן כיו"ר ועדת מנכ"לי משרדי הממשלה שהוקמה כדי להתוות מדיניות חדשה להנחות על מחירי הקרקעות בגליל, תקף את קוינט במכתב ששלח לו אתמול, לאחר שקוינט ביקש להציג נתונים על עליית מחירי הקרקעות בגליל בפני הוועדה. במכתב האשים שלי את קוינט בהצגת "נתונים חלקיים ומקוטעים" שיוצרים "מצג שווא", ונועדו לטשטש את העלייה החדה במחירי הקרקעות ואת הצורך האקוטי בהגדלת שיעור ההנחות כדי לאפשר את הגדלת היישובים בדור צעיר שיבטיח את קיומם בעתיד.
קוינט, שכל הנתונים על מחירי הקרקעות בישראל נמצאים בלעדית בידי הגוף שהוא עומד בראשו, התבקש להציג בפני הממשלה את עליית המחירים בין השנים 2016 ל-2023, אך שלי טען במכתבו כי הוא בחר להציג רק את נתוני מחירי הקרקעות בשנתיים האחרונות. לפי שלי, קוינט בחר להביא כמה דוגמאות כדי להמחיש את מחירי הקרקעות, אך לא הציג בהן פרטים שניתן ללמוד מהם ולהסיק מסקנות, וחלק מהנתונים אף שונים משמעותית מהדיווח הרשמי שהעבירו בעבר ברמ"י למנהל הרכש הממשלתי והציגו את המחיר הסופי שנדרשו לשלם הרוכשים בפערים של מאות אלפי שקלים.
גורם במשרד ראש הממשלה האשים: "קוינט ביקש להראות כי ממוצע מחירי הקרקעות עומד על הטווח שתואם להצעה שלו, וממילא למנוע הנחה משמעותית במחיריהם".
מנגד, קוינט השיב אמש לטענות נגדו וטען כי הציג נתונים המתייחסים למחירי הקרקעות הגולמיים בלבד ומבוססים על הערכות רמ"י, אך גם התעלם מהדרישה לחשוף את מחירי המגרשים לאורך שבע השנים האחרונות ואת העלויות שאותן נדרשו לשלם הרוכשים. קוינט לא מתנגד להחלטה שתביא להוזלה זניחה במחירי המגרשים, אך בתנאי להרחבת היישובים באופן משמעותי ומיידי.
ברקע מצוקת הדיור ביישובים היהודיים בגליל, האוכלוסיה מזדקנת וזוגות צעירים מתקשים לרכוש בתים. לדוגמא, את שנת הלימודים החדשה פתחו ביישובי משגב כאשר שליש מכיתות א' בבתי הספר סגורות, בנוסף לתשעה גני ילדים לאחר שלא נותרו כמעט ילדים ב-29 יישובי המועצה היהודים.
אל מול עלויות הדיור הגבוהות ביישובים היהודיים בגליל, ביישובי בני המיעוטים תושבי המקום זוכים להנחות של עד 90% ממחיר הקרקע. כך, לפי נתוני המועצה במשגב, ביישוב כמאנה, צעיר המעוניין לבנות בית ישלם רק כ-150 אלף שקלים על מגרש, בעוד שביישוב כמון הסמוך מחיר הקרקע הוא מיליון שקלים בממוצע.
שלי הודיע לקוינט כי בכוונתו להציג בפני הממשלה מתווה הנחות חדש, כפי שדרש ראש הממשלה בנימין נתניהו. תקרת גובה ההנחה תותאם למחיר הריאלי של הקרקעות כיום בגליל, העומד על כמיליון שקלים, וכן יבוטלו המגבלות על גובה ההנחות ביישובים בעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה, שנקבע בשל מיעוט אוכלוסיית הצעירים בהם. ההנחות המוצעות יאפשרו לעבות את היישובים היהודיים באוכלוסיות צעירות, לצד המשך פיתוח ההתיישבות הלא יהודית. ייתכן ובכוונתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא כבר ביום ראשון הקרוב את המתווה להחלטת הממשלה.
לדברי גורמים במשרד השיכון, שהשר העומד בראשו הוא יצחק גולדקנופף, כיו"ר רמ"י, קוינט שולט בפועל בכל מהלכי המשרד. הוא מונה בשנת 2020 בידי שר השיכון דאז יעקב ליצמן. בעתירה שהוגשה אז נגד מינויו קבע בית הדין לעבודה כי "חומרת הפגמים שנפלו בהליכי האיתור ובהליך המינוי של קוינט אינה מצדיקה את ביטול מינויו".
קוינט נחשב למתנגד למוסד ועדות הקבלה, שמתנה את קליטת התושבים ביישובים הקהילתיים ונועד לסנן רוכשים. לטענתו, המגרשים במגזר הכפרי אינם נגישים לכלל הציבור, אלא ניתנים בעיקר לילדיהם של התושבים ולמי שעברו ועדות קבלה. לפי קוינט, לא מגיעה להם הנחה משמעותית מאחר ומספר הקרקעות ביישובים אלו מצומצם, והנחה משמעותה פגיעה בעקרונות השוויון.
במכתב ששלחו מנהלי הקהילות ביישובי משגב והגיע לידי ynet, הם תקפו את התנהלותו של קוינט והסבירו כי "על ממשלת ישראל ליטול את ההובלה, ולא להותיר את קביעת המדיניות בידי דרג פקידותי בעל ראייה צרה". לדבריהם, "אין שחר בטענות השווא כאילו ועדות קבלה על פי החוק מונעות את הצמיחה; 99% מהפניות נענות בחיוב על ידי ועדה חיצונית שאינה בשליטת היישוב - ומתנהל מאבק נגד ספסרי נדל"ן ומשקיעים המחפשים להפוך את יישובינו לכפרי קיט שיעמדו ריקים רוב ימות השנה". עוד התריעו כי "מפעל המצפים בצפון הוא מפעל התיישבות אסטרטגי, הנמצא בסכנה ברורה ומיידית עקב היעדר קליטה של משפחות ויחידים. יש ירידה תלולה ביותר - ממש מבהילה - של מחזורי הילדים".
בהנהגת יישובי אצבע הגליל פנו בנפרד אל מנכ"לי משרדי הממשלה והתריעו על "מגמה של היחלשות הריבונות הישראלית במרחב" ו"צורך דחוף בצעירים שיישאו בנטל החזקת היישובים באזור זה הרווי אלימות". ראשי קיבוצי ומושבי הגליל העליון התריעו כי על הממשלה לקיים את המדיניות המוצהרת שלה ליישוב הגליל ביישום עקרון פיזור האוכלוסיה והבאת זוגות צעירים לצפון".
