המלחמה באוקראינה נמצאת כבר בשבוע ה-11 שלה, והסוף לא נראה באופק. יום לאחר נאומו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבו בניגוד להערכות לא חשף אף אסטרטגיה או תוכנית חדשה לעתיד המערכה, המתקפות הרוסיות על ערים ברחבי אוקראינה נמשכו: באודסה דווח על מתקפת טילים קטלנית שבה היה שימוש בטילים היפר-סוניים מתקדמים, בעוד במוקד הלחימה בחבל דונבאס דווח על קרבות עזים בין הצדדים ועל איתורן של 44 גופות אזרחים בבניין שנהרס על ידי הרוסים כבר בחודש מרץ.
המתקפה על אודסה – עיר נמל אסטרטגית בדרום-מערב אוקראינה שבשבועות האחרונים הותקפה שוב ושוב בטילים מדויקים ששיגרו לעברה הרוסים – אירעה אמש (שני) לפי הדיווחים בשעות הלילה המאוחרות. ממש באותו זמן נועדו בעיר ראש הממשלה האוקראיני דניס שמיהל ונשיא המועצה האירופית שארל מישל, ולדברי שמיהל הם המשיכו את הדיונים ביניהם בבונקר.
צבא אוקראינה טען כי הרוסים שיגרו שבעה טילים לעבר אודסה, וכי אחד מהם פגע בקניון בעיר. לפי הדיווחים מאודסה במתקפה נפגעו גם בית מלון ומחסן של מוצרים אזרחיים כלשהם. שריפות פרצו במוקדי פגיעת הטילים, וכוחות הכיבוי נאבקו בלהבות עד שעות הבוקר המוקדמות. הרשויות המקומיות מסרו כי אדם אחד נהרג וכי עוד חמישה נפצעו.
לצד שימוש בטילים מדגמים סובייטיים ישנים במתקפה הלילה, גורמים אוקראינים שצוטטו ברשת CNN טענו כי היא כללה גם שלושה טילים היפר-סוניים מתקדמים מסוג קינז'אל. אם הטענה הזו אכן נכונה, מדובר באחת הפעמים הבודדות שבהם עשתה רוסיה שימוש בטיל הזה, אותו חשף פוטין בנאום שנשא לפני כארבע שנים, ואשר השימוש המבצעי בו החל רק במלחמה הנוכחית. הטיל יכול לנוע במהירות הגבוהה פי חמישה ממהירות הקול ולחצות מרחק של עד 2,000 ק"מ. סרגיי ברצ'וק, דובר מטעם המחוז הצבאי באודסה, טען כי טילי הקינז'אל פגעו באודסה ב"יעד תיירותי" – ולא צבאי. רוסיה עצמה טרם התייחסה לטענות על המתקפה באודסה.
לאחרונה, נזכיר, מודיעה מוסקבה יותר ויותר על שימוש בטילים מדויקים ומתקדמים מסוגים שונים, ונראה כי הסיבה לכך היא העובדה שכך מטוסי חיל האוויר שלה לא נדרשים להיכנס לתוך המרחב האווירי של אוקראינה – ולחשוף עצמם בפני מערכות ההגנה האווירית שלה. אולם גורמים במערב מזהירים כעת כי רוסיה מנצלת במהירות רבה מדי את מאגרי הטילים המדויקים הללו, וייתכן שלא תוכל להמשיך כך לאורך זמן רב. החשש שלהם הוא שאם מאגרי הנשק המדויק יידלדלו, מוסקבה תשתמש יותר בטילים מדויקים פחות, באופן שיביא בהכרח לפגיעה רבה יותר באזרחים חפים מפשע.
גם הבוקר נמשכו התקיפות הרוסיות, ואזעקות נשמעו בכמה וכמה אזורים באוקראינה, בהם מחוזות לוהנסק וחרקוב שבמזרחה ומחוז דניפרו שבמרכזה. מחוז לוהנסק, נזכיר, שוכן בחבל דונבאס, שם ממקדת כעת מוסקבה את עיקר מאמציה, בניסיון להרחיב את אזורי השליטה של המורדים הפרו-רוסים. לפי המושל האוקראיני של לוהנסק, סרהיי היידיי, באזור נרשמו ביממה האחרונה 22 מתקפות. "לאורך 9 במאי הרוסים ירו באופו מאסיבי על כל הדרכים האפשריות למילוט מהאזור", טען.
הקרב על "דרך החיים"
במערב מעריכים כי למרות תגבור כוחותיה בדונבאס רוסיה מתקשה להשיג שם ניצחונות משמעותיים, וכי הכוחות הרוסיים נתקלים בהתנגדות אוקראינית משמעותית באזור. בצהריים טען משרד ההגנה במוסקבה כי בניגוד להערכות הללו כוחותיו כן מצליחים להתקדם בדונבאס, ולדבריו הם מתקרבים כעת לגבול שבין מחוז לוהנסק למחוז דונייצק, המחוז השני שממנו מורכב חבל דונבאס.
בהודעת המשרד נטען כי החיילים הרוסים, לצד המורדים שמסייעים להם, הצליחו לשבור את "קווי ההגנה המבוצרים בכבדות" של האוקראינים. את הטענות הללו קשה אמנם לאמת, אולם ב"ניו יורק טיימס" מציינים כי גם באוקראינה עצמה מודים שבימים האחרונים ממקדת מוסקבה את כוח האש שלה בניסיון ללכוד או לחסום את העיר התעשייתית סבורודונייצק, ששוכנת במחוז לוהנסק – לא הרחק מהגבול עם מחוז דונייצק. משם, כך לפי העיתון האמריקני, מקווה רוסיה להמשיך לכיבוש העיר הגדולה קרמטורסק.
לפני ימים אחדים טענה רוסיה כי כוחותיה כבשו באזור את העיירה פופסנה, ומושל מחוז לוהנסק היידיי דיווח אתמול כי הכוחות האוקראינים נלחמים על מה שכינה "דרך החיים" – כינוי לכביש מהיר אסטרטגי המוביל מסבורודונייצק לעבר העיירה בחמוט שמעבר לגבול עם מחוז דונייצק. היידיי דיווח כי הפינוי דרך הנתיב הזה פסק בעקבות הפגזות רוסיות כבדות. הוא הזהיר כי אם רוסיה תשתלט על אזור סבורודונייצק, היא תוכל "לנתק את אזור לוהנסק" משאר אוקראינה.
גם מחוז חרקוב, השוכן מצפון לדונבאס, נמצא במוקד הלחימה, והעיר חרקוב שבליבתו, השוכנת לא הרחק מהגבול הרוסי, נמצאת תחת הפגזות קשות עוד מראשית המלחמה. עם זאת, בימים האחרונים דיווחו האוקראינים על מתקפת-נגד שבה הצליחו להביא להרחקת הכוחות הרוסיים מהעיר, ובשבוע שעבר אף דווח כי השתלטו מחדש על עיירה אוקראינית באזור, במרחק של 20 ק"מ בלבד מהגבול הרוסי. על רקע מתקפת-הנגד זו, הבוקר טענו בצבא האוקראיני כי הצבא הרוסי החל לתגבר את כוחותיו ליד הגבול עם חרקוב, במחוז הרוסי בלגורוד.
הכוחות הרוסיים עדיין שולטים על כמה וכמה אזורים במחוז חרקוב – כולל על העיר האסטרטגית איזיום, שנכבשה כבר לפני כחודשיים. למרות שהאוקראינים לא שולטים בעיר כבר זמן רב, הבוקר דיווחו הרשויות בחרקוב כי גופותיהם של 44 אזרחים נמצאו בבניין בן חמש קומות בעיר, שקרס כבר בחודש מרץ במהלך המתקפות הרוסיות. מושל המחוז, אולח סינהובוב, אמר כי הבניין "הושמד לחלוטין על ידי הכובשים". הוא הדגיש כי לא ברור מתי בדיוק אירעה המתקפה שפגעה בו. לדבריו, המידע על הגופות שאותרו שם הגיע מתושבים מקומיים שנותרו בעיר הכבושה, ופועלים באופן עצמאי לפינוי הגופות מההריסות, ללא ציוד מיוחד שיסייע להם. "זהו עוד פשע מלחמה נוראי של הכובשים הרוסים כלפי האוכלוסייה האזרחית!", מסר סינהובוב.
השעון מתקתק? "רוסיה לא יכולה לנהל מלחמה ארוכה"
גם במריופול, שנמצאת במחוז דונייצק ולחופי ים אזוב, מתקשה רוסיה להשלים את כיבושה המוחלט של העיר הזו, שלה חשיבות אסטרטגית רבה עבור מוסקבה: כיבושה יאפשר ליצור מסדרון יבשתי רציף מדונבאס לחצי האי קרים, אותו כבשה רוסיה כבר ב-2014. במריופול ממשיכים להתבצר מאות חיילים במפעל המתכות הענקי "אזובסטל", ואלו מבטיחים להילחם "עד המוות" – למרות מספרם הרב של הלוחמים הפצועים שמתקשים לקבל שם טיפול רפואי.
הבוקר דיווחו האוקראינים כי למרות שבסוף השבוע נטען כי הושלם פינויים של האזרחים מהמפעל – לפחות 100 אזרחים עדיין לכודים שם בבונקרים התת-קרקעיים שלו. למרות זאת, נטען, הרוסים ממשיכים במתקפות שלהם על המפעל. משרד ההגנה האוקראיני דיווח כי המתקפות הללו נעשות באמצעות טנקים ומערכות ארטילריה, וכי הרוסים מבצעים גם "מבצעי הסתערות" על המפעל.
בין אם רוסיה רושמת הישגים בשדה הקרב כעת או לאו, פרשנים במערב מעריכים כי היא תתקשה לנהל עימות צבאי ברמה עוצמתית לאורך זמן רב, כאשר המלחמה שאליה יצאה נגררת כבר 11 שבועות. "בלי צעדים קונקרטיים לבניית כוח חדש, רוסיה לא יכולה לנהל מלחמה ארוכה. השעון מתחיל לתקתק עד לכישלון של הצבא שלה באוקראינה", אמר פיליפס אובריאן, פרופ' ללימודים אסטרטגיים מאוניברסיטת סיינט אדוארדס בסקוטלנד. נייג'ל דייוויס, שגריר בריטניה לשעבר בבלארוס, אמר בשיחה עם סוכנות AP: "רוסיה לא ניצחה במלחמה הזו. היא הולכת להפסיד בה". לדבריו, אם רוסיה לא תשיג לפתע פריצת דרך משמעותית, "מאזן היתרונות ייטה יותר ויותר לטובת אוקראינה – במיוחד כאשר היא מקבלת גישה לכמויות גדלות של ציוד צבאי מתוחכם מהמערב".
ארסנל הדמוקרטיה
במערב ממשיכים כל העת לספק הבטחות לנשק וסיוע נוסף לאוקראינה: במהלך הלילה חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על חוק שאושר בתמיכה דו-מפלגתית בקונגרס, ואשר מחייה למעשה את מדיניות "השאל-החכר" מראשיתה של מלחמת העולם השנייה, אז ארה"ב עוד שמרה על ניטרליות רשמית במלחמה מול גרמניה הנאצית. אותו חוק סייע לנשיא דאז פרנקלין דלאנו רוזוולט לשלוח ציוד צבאי רב לבריטניה בתקופה שבה היא הייתה זקוקה לו נואשות – וגם החוק כעת יסייע לממשל ביידן להשאיל ולהחכיר לאוקראינה ציוד צבאי במהירות רבה, ללא מכשולים ביורוקרטיים.
"יש לזה חשיבות רבה, חשיבות רבה", אמר ביידן במעמד החתימה על החוק בחדר הסגלגל בבית הלבן. הסנאטור הרפובליקני ג'ון קורנין מטקסס עמד לצדו, כאות לתמיכה הדו-מפלגתית באוקראינה, ואמר בפרפרזה על מילותיו המפורסמות של רוזוולט: "אני שמח שאמריקה יכולה למלא את תפקידה כארסנל הדמוקרטיה". ביידן נאם בהמשך באירוע התרמה פוליטי ליד וושינגטון, והביע חשש מהמלכוד שלדבריו נשיא רוסיה נקלע אליו. ביידן אמר כי פוטין הוא אדם מחושב מאוד, אך הוסיף: "לא נראה שיש לו דרך יציאה כרגע, ואני מנסה להבין מה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה".
במקביל, הלילה דווח בתקשורת האמריקנית כי הדמוקרטים בקונגרס סיכמו להרחיב משמעותית את חבילת הסיוע לאוקראינה שאותה הציע ממשל ביידן: במקום 33 מיליארד דולר לתקופה של כחמישה חודשים, הדמוקרטים יקדמו מעתה חבילת סיוע בהיקף אדיר של כמעט 40 מיליארד דולר. יותר מחצי מהסכום הזה, 23.4 מיליארד, מיועד לסיוע צבאי, והשאר לסיוע כלכלי והומניטרי.
בית הנבחרים צפוי להצביע על החבילה בקרוב – לפי הדיווחים ייתכן שכבר היום – וגם בסנאט צפויים לקדמו בזריזות. הליך החקיקה המהיר מגיע על רקע העובדה שממשל ביידן ניצל כבר את רובו הגדול של הסכום שהוא רשאי להעביר לאוקראינה ללא אישור מיוחד מהקונגרס. במכתב מיוחד ששלחו מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין למחוקקים בוושינגטון, ואשר נחשף הלילה בתקשורת האמריקנית, הם הזהירו שבקופת הסיוע הצבאי לאוקראינה נותרו רק 100 מיליון דולר – כסף שיספיק להמשיך בהזרמת הציוד הצבאי אליה רק עד 19 במאי, כלומר פחות מעשרה ימים.
אלפי אזרחים הרוגים, 8 מיליון עקורים
בינתיים, היקפי הקטל וההרס מהמלחמה הממושכת ממשיכים להתבהר: מתילדה בוגנר, ראש צוות האו"ם שנשלח לעקוב אחר המתרחש באוקראינה, אמרה היום כי אף שהנתון הרשמי של מספר האזרחים ההרוגים עומד על 3,381, המספר בפועל גבוה כנראה בכמה אלפים. במקביל, סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה אחר הצהריים כי מספר האזרחים שנעקרו מבתיהם בתוך אוקראינה עומד כבר על שמונה מיליון. מספר הפליטים שברחו למדינות אחרות מתקרב לשישה מיליון.
ייתכן שלפחות חלק מהפליטים חזרו כבר הביתה: היום הודיע ראש העיר קייב, ויטלי קליצ'קו, כי בסביבות שני שלישים מ-3.5 מיליון תושבי הבירה שוהים כעת בעיר, כאשר בשיא הלחימה באזורי הבירה, בחודש הראשון של המלחמה, דווח שכחצי מתושביה ברחו ממנה. באותה עת, נזכיר, ניסתה רוסיה לכבוש את הבירה וכך להביא לכניעה מוחלטת של האוקראינים, אך כוחותיה ספגו בפרברי העיר אבדות קשות ונאלצו בסופו של דבר לסגת בסוף חודש מרץ.
אחרי הנסיגה הזו נחשפו בפרברי קייב מעשי זוועה שביצעו הרוסים בזמן כיבושם, בהם ירי בתושבים שידיהם נקשרו ומעשי אונס. לאחד מהפרברים הללו, בוצ'ה, הגיעה היום שרת החוץ הגרמניה אנלינה ברבוק, ובין היתר היא ביקרה בקבר האחים שנחפר סמוך לכנסייה בעיירה. לדבריה בבוצ'ה נעשו "הפשעים החמורים ביותר", כאלו שלא ניתן להעלות אותם על הדעת. "אנחנו חייבים לקורבנות לא רק לזכור אותם פה – אלא להביא לכך שהאשמים יישאו באחריות", אמרה – והבטיחה: "אנחנו כקהילה בינלאומית נעשה זאת. זו הבטחה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות אותה מפה, מבוצ'ה". בהמשך, במסיבת עיתונאים שערכה בקייב, הודיעה ברבוק על פתיחתה מחדש של שגרירות גרמניה בעיר.