תת-שר החוץ של בחריין, השייח עבדאללה בן אחמד אל-חליפה, האיש שאחראי על היחסים עם ישראל, הגיע בשבוע שעבר לביקור עבודה של ארבעה ימים בישראל, לביקור קדמה חופשה פרטית בארץ. בשיאה של החופשה הזו יצא אל-חליפה לצלילה בראש הנקרה יחד עם מקבילו, מנכ"ל משרד החוץ הישראלי אלון אושפיז.
עם בלוני צלילה ובגדי צוללנים הם צללו יחד בין הנקרות, במה שכבר זכה לכינוי "צלילה דיפלומטית". "היה תענוג גדול לצלול עם חבר, ניצלנו הזדמנות נדירה לדיפלומטיה תת-מימית", צייץ אושפיז בטוויטר. "אתה יודע שזוהי חברות אמיתית כאשר בן זוגך לשלום הוא חבר הצלילה שלך".
הביקור של אל-חליפה לא הגיע בעיתוי מקרי. לפני שנה, ב-13 באוגוסט 2020, הכריז הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על כך שישראל ואיחוד האמירויות בדרך לנורמליזציה. חודש לאחר מכן כבר נחתם ההסכם, אליו הצטרפה גם בחריין.
אל-חליפה הגיע לישראל כדי לוודא שהיחסים בין המדינות ממשיכים בכיוון הנכון, הוא גם הודיע שהשגריר הבחרייני הראשון, חאלד יוסף אלג'לאמה, יגיע בקרוב לישראל. צוות דיפלומטים בחרייני בחן בשבועות האחרונים מספר נכסים בשביל השגרירות החדשה, ואם הקורונה לא הייתה מפריעה כבר היה פועל קו הטיסות הישיר בין המדינות, עם פעילות של חברת התעופה הלאומית של בחריין גולף אייר.
ההסכמים שנחתמו, ואלה שבדרך
13 באוגוסט 2020 היה גיים צ'יינג'ר בכל מה שקשור ליחסים של ישראל עם המרחב, אבל גם לפניו הייתה למשרד החוץ הישראלי נוכחות ארוכה בשטח. כמעט 20 שנה שדיפלומטים ישראלים היו נוכחים במדינות ערב, לעתים בחשאי ותחת זהות בדויה. אין עוד משרד חוץ בעולם שניהל סוג כזה של פעילות.
עוד לפני כינון היחסים עם איחוד האמירויות השתתפו ספורטאים ישראלים בתחרויות ג'ודו במדינה, משלחות ישראליות רשמית הגיעו לאמירויות, ישראל פתחה משרד בארגון אינר"א באבו-דאבי, הוזמנה להשתתף ביריד אקספו בדובאי, והייתה פעילה מאוד ברשתות החברתיות במפרץ. כל זה היווה את התשתית של היחסים בין המדינות, שהובילו לבסוף להסכם.
מאז החתימה על הסכמי אברהם, היחסים בין ישראל למדינות שחתמו עמה התפתחו מאוד והגיעו להישגים יפים. איחוד האמירויות פתחה שגרירות בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב, וישראל פתחה שגרירות באבו-דאבי וקונסוליה כללית בדובאי.
14 הסכמים נחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות ו-18 נוספים נמצאים בשלבים שונים של משא ומתן. מול בחריין נחתמו 12 הסכמים, ו-9 נוספים נמצאים במשא ומתן, ומול מרוקו נחתמו תשעה הסכמים, שלושה מהם בביקורו של שר החוץ יאיר לפיד ברבאט וקזבלנקה, שבשיאו חנך את משרד הקישור הישראלי ברבאט.
לפיד סיכם עם שר החוץ המרוקני נאסר בוריטה שבתוך חודשיים היחסים ישודרגו לרמה הגבוהה ביותר של שגרירויות, וכי הוא יגיע לביקור בישראל בטיסה הראשונה של חברת התעופה הלאומית של מרוקו "רויאל אייר מרוק".
לפיד מבקר בקזבלנקה
(צילום: איתמר אייכנר )
ההסכמים שנחתמו אולי לא אומרים הרבה לאזרח הממוצע, אבל במשרד החוץ מדגישים שהם חשובים מאוד ומהווים את התשתית ליחסים בין המדינות. בין היתר מדובר בהסכמים להגנה על השקעות, הסכמי תעופה, הסכמי אשרות שמאפשרים תנועה של אזרחים בין המדינות והסכמי תקשורת שמאפשרים לאזרח הישראלי לחסוך בעלויות בעת שימוש בטלפון הנייד באותן מדינות.
הלקח מהשלום עם ירדן ומצרים, והמדינות שבדרך
במשרד החוץ ממשיכים לעבוד במרץ על חיזוק היחסים לא רק בין גורמי ממשלה, אלא גם בין אנשי עסקים, אנשי אקדמיה, וגורמי חברה אזרחית. "בסוף זה לא רק הסכם בין מנהיגים, אלא גם הסכם בין העמים, וזה המסר שהיה חשוב לנו לשדר מהרגע הראשון", אמר בכיר במשרד החוץ שמלווה את היחסים של ישראל עם מדינות ערב.
נראה שהקו הזה הוא חלק מהפקת הלקחים שנעשתה בישראל מהשלום הקריר עם ירדן ומצרים. אבל יותר ממה שלמדו מהסכמי השלום בעבר, להסכמים הנוכחים הייתה השפעה רחבה יותר במזרח התיכון. היחסים החמים שנרקמו בין ישראל לאמירויות ולבחריין השפיעו לטובה על היחסים של ישראל עם ירדן ומצרים.
10 צפייה בגלריה
שארם א-שייח. בעקבות הסכמי אברהם המצרים רוצים טיסות ישירות מישראל ואליה
(צילום: getty images)
ניצנים של שלום חם נראו לפתע מול המצרים, בין היתר עם רצונם לראות ישראלים מגיעים בטיסות ישירות לשארם אח-שייח, רצון שממשלת ישראל מעודדת.
ישראל מקיימת מגעים עם לא מעט מדינות במרחב המזרח התיכון וצפון אפריקה, אבל בסוף זה עניין של טיימינג והחלטה של מנהיגים. כדי להבין מדוע אין עוד מדינות שחותמות על הסכמי נורמליזציה ושלום עם ישראל, כפי שהובטח לאחר הסכמי אברהם, צריך להסתכל פנימה על תהליכים שקורים באותן מדינות.
"אנחנו לא בעולם של ללחוץ ולכופף ידיים, הם צריכים לבוא בטיימינג הנכון, אחרי שעושים עבודת שטח מכל הזוויות", הסביר בכיר במשרד החוץ. "זה יקרה, אנחנו רצים למרחקים ארוכים, בואו ניקח נשימה ארוכה".
גם מול המדינות החתומות יש יחסים שמתחממים לאיטם. כך למשל עם סודן. מאז ההכרזה של טראמפ על חימום היחסים לא נחתם הסכם נורמליזציה בין ישראל לסודן. משלחות ישראליות מגיעות לחרטום, כולל משלחות ביטחוניות, אך הסודנים לא ממהרים לשום מקום.
ייתכן שהדבר קשור לחילוקי דעות פנימיים בהנהגה הסודנית, ופחות לנושא הישראלי. היחסים מול סודן מתקיימים, גם אם על אש קטנה, ולפי גורם ישראלי יש אפילו "התקדמות חיובית".
מאות אלפי תיירים ושאלת הוויזה
השיא ביחסים בין ישראל לאמירויות, נכון לעכשיו, היא התיירות הישראלית. מאז חתימת הסכמי אברהם ביקרו באמירויות כ-200 אלף ישראלים, זאת למרות הגבלות הקורונה. בתקופת השיא היו 43 טיסות מישראל לאמירויות של שלוש החברות הישראליות ועד ארבע חברות אמירתיות.
עד כה מדובר רק בתנועה של תיירים ישראלים לאמירויות ולא להפך, מכיוון שישראל לא מקבלת תיירים מחו"ל. במשרד החוץ ציינו שהאמירתים משתוקקים להגיע לישראל, וברגע שהשמיים ייפתחו נראה אותם בהמוניהם.
"בכל השיחות שלנו איתם הם אומרים שהם רוצים כבר להגיע לישראל ולראות את המדינה", סיפר גורם במשרד החוץ. "אנחנו מחכים לרגע הזה כי אחרי שהם יבקרו בארץ הם יחזרו הביתה ויעבירו את המסר למשפחה ולחברים. אין כמו מראה עיניים וחוויה אישית לקידום היחסים, זה ללא ספק ייתן בוסט ליחסים".
הסכם הפטור מוויזות בין ישראל לאמירויות הוקפא בינואר השנה בשל הקורונה, אבל זה לא עצר את זרם התיירים הישראלים. במשרד החוץ מציינים כי השאיפה היא לחזור בהמשך לפטור מוויזות. מי שירצה לטוס לבחריין יצטרך בכל מקרה להשיג ויזה, מלכתחילה לא דובר על הסכם פטור עם המדינה.
בישראל בינתיים נערכים במלוא המרץ להשתתפות באקספו דובאי. 18 משרדי ממשלה מעורבים בהכנות, והציפייה שנראה רכבת אווירית של בכירי מדינת ישראל אל האמירויות מ-1 באוקטובר ועד ל-31 במרץ. גולת הכותרת תהיה נסיעה של ראש הממשלה נפתלי בנט, ייתכן שאפילו בחודש הבא – לציון שנה להסכמי אברהם.
איחוד האמירויות, בחריין וישראל מנהלים מגעים על קיומו של אירוע חגיגי לציון שנה להסכמי אברהם. חילופי השלטון בישראל לא שינוי את רמת המחויבות של האמירויות ובחריין, מבחינתם היחסים עם ההנהגה הישראלית חוצה מגרשים פוליטיים ולא תלויה במנהיג כזה או אחר.
ביקורו של שר החוץ לפיד באבו דאבי ובדובאי היה מוצלח מאוד. האמירתים יצאו מגדרם כדי להפוך את הביקור הזה למוצלח. בין היתר נוצרה בביקור כימיה טובה בין לפיד לשר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד, ובישראל מקווים שזה יסלול את הקרקע לביקורו של בנט באמירויות.
החרם נשבר, היחסים שרדו מבצע צבאי
מבצע שומר החומות היה טבילת האש של היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. במשרד החוץ חששו מאוד מגלי הדף, אבל ישראל צלחה את המבצע בהצלחה מול שלוש המדינות. "המסרים שקיבלנו היו מאוד תומכים, במגבלות", אמרו גורמים במשרד. "צריך להבין שיש דעת קהל במדינות האלה והם צריכים להיות רגישים, אבל מבחינת שני הצדדים העסקים היו כרגיל".
אבל בניגוד לתמונה האידיאלית שהציג משרד החוץ, אנשי עסקים ישראלים שעובדים באמירויות סיפרו שסמוך למבצע הם נתקלו בתגובות לא פשוטות מצד אנשי קשר אמירתים.
באחד המקרים התלונן איש עסקים שבן שיח שלו אמר לו: "אני לא עושה עסקים עם רוצחי ילדים", וביטל פגישה. עם זאת, דיפלומטים ישראלים באמירויות טענו שהיו מעט מאוד תגובות ברוח זו, ובסך הכל לא הייתה פגיעה בעסקים.
בין המדינות שחתמו על הסכמי אברהם התפתחו בשנה האחרונה שיתופי פעולה ענפים בתחומי הביטחון, הסייבר וחילופי מודיעין, על רובם לא ניתן לספר. חברות ישראליות בתחום הביטחון והסייבר פעלו במפרץ עוד לפני ההסכם, וכעת נפח הפעילות רק עלה.
ישראל מסייעת למרוקו להקים מערך סייבר והמרוקנים אף שלחו מטוס הרקולס לישראל ועליו אנשי היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. הלוחמים השתתפו בתרגיל בינלאומי של מלחמה בטרור שנערך בישראל.
מבחינה מדינית היחסים בין המדינות טובים. יש שיח בונה בארגונים בינלאומיים ובין שגרירי ישראל בחו"ל לשגרירי איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. פה ושם גם נראו שינויים קלים בדפוסי ההצבעה של המדינות בארגונים בינלאומיים, כמו ההיעדרות של בחריין מההצבעה על הקמת ועדת חקירה למבצע שומר החומות במועצת האו"ם לזכויות אדם. במשרד החוץ מעריכים שבקרוב יהיו עוד שינויים כאלה.
באשר לביקור של מוחמד בן זאיד, יורש העצר של אבו דאבי, בישראל משוכנעים שהוא יקרה. "צריך להתאזר בסבלנות", אמרו במשרד החוץ. "גם אצלם וגם אצלנו אומרים שאלה יחסים לטווח ארוך, זו החלטה אסטרטגית שלהם ללכת על זה. לאט לאט נראה את הכל קורה. צריך לדעת לתת את הזמן לעשות את שלו. עובדים חזק מאוד כדי ליצור את הסיטואציות והטיימינג הנכונים לכל הדברים".
אין כל ספק שהחרם הערבי נשבר, כל האירוע הזה של הסכמי אברהם הוא שינוי פרדיגמה של מה שהיה בעשרות השנים האחרונות. עד להסכמים הללו התפיסה הייתה שעד שלא ייפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני אי אפשר יהיה להזיז שום דבר ואף אחד לא ידבר איתנו.
בפועל החרם נשבר עוד לפני ההסכמים, כי היו שיחות ומגעים עם מדינות המרחב, אבל עכשיו זה יצא לאור. ליחסים החדשים יש אדוות גם על מדינות אחרות, כולל מדינות שישראל ביחסי שלום איתם, וגם על הפלסטינים, וזה בדיוק מה שישראל רוצה.
הסכמי אברהם לא באים על חשבון הפלסטינים, ולא על חשבון אף מדינה אחרת. להפך. המטרה היא לראות איך רותמים אותם עכשיו גם להסכמי אברהם.
