נאום הנשיא יצחק הרצוג בפרלמנט האירופי לרגיל יום השואה הבינלאומי בבריסל, בלגיה
(צילום: רועי אברהם)
לרגל יום השואה הבינלאומי שמצוין היום (שישי), מפרסם משרד הרווחה והביטחון החברתי מידע על זכויות שורדי השואה בכל הנוגע למענים פסיכו-סוציאליים, תוכניות למניעת בדידות, ייצוג משפטי, טיפולים רפואיים ועוד. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על-ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-2005, ומאז מציינים במקומות שונים בעולם את שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים שאירע ב-1945.
"אזרחים ותיקים שהוכרו כשורדי שואה זכאים לקבל מגוון שירותים שניתנים להם ללא מבחני הכנסה, השתתפות עצמית או השתתפות עצמית מופחתת", מסבירים במשרד. "משרד הרווחה והביטחון החברתי מממן תוכניות בתחום הטיפול ומיצוי הזכויות, וכן בתחום הזיכרון וההנצחה כדוגמת תיעוד סיפורי חיים, וצילום בין-דורי.
"מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי מקדיש תשומת לב מיוחדת לשורדי ושורדות השואה, מתוך אחריות לרווחתם ומתוך הבנה של צורכיהם הייחודיים. לאוכלוסייה זאת מוצעים שירותים ותוכניות ייעודיים מגוונים בהיקפים נרחבים".
תוכניות משרד הרווחה עבור שורדי השואה
"קהילה תומכת" - מספקת סל שירותים המאפשר רשת ביטחון אישי שתומכת באזרח הוותיק כדי שיוכל להמשיך ולגור בביתו בקהילה.
מועדוני מופ"ת - מועדונים חברתיים לאזרחים ותיקים עצמאיים שמעניקים מגוון שירותים, מתכני תרבות והפגה ועד לארוחות חמות.
מועדונים חברתיים - מועדון חברתי ייעודי לשורדי שואה שמהווה עבור רבים מהם בית של ממש, מקום שבו הם מרגישים חופשיים לחגוג, לשמוח ולחלוק את רגשותיהם עם שורדים אחרים.
בתים חמים - מסגרת חברתית קטנה ואינטימית. בקבוצה חברים בין 12 ל-20 משתתפים שחולקים רקע משותף. המפגש מתרחש בבתים פרטיים קבועים.
"תוכנית סל"ב" - תוכנית לשורדי שואה שמרותקים לבתיהם ואינם יכולים להשתלב במערך השירותים החברתיים הקיים בקהילה.
פעילות הפגת בדידות בסופי שבוע - במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות רבות הבינו כי בדידותם של רבים משורדי השואה מתעצמת דווקא בסופי השבוע, ולכן הורחבו המענים לפרק זמן הזה.
סיוע בצרכים מיוחדים – שורדי שואה זכאים לסיוע בשיפור תנאי המגורים שלהם וסיוע חומרי לטיפולי שיניים, רכישת מכשירי שמיעה, אביזרי ראייה, הסעה לפעילויות ולטיפולים רפואיים והפגת בדידות.
"תוכנית מחוברים" בשיתוף הקרן לרווחת ניצולי השואה - שיפור כישורי האוריינות הדיגיטלית של אוכלוסיית שורדי השואה בהדרכה ובסיוע של תלמידי ותלמידות תיכון תוך חיזוק הקשר הבין דורי.
ייצוג וייעוץ משפטי - משרד המשפטים מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לניצולי שואה וללוחמים ללא עלות כספית – הסיוע המשפטי מעניק שירות לניצולי שואה ולוחמים בייעוץ ובייצוג בקבלת זכויותיהם כניצולים, ללא מבחני הכנסה ורכוש וללא עלות כספית. להצטרפות במוקד השירות הטלפוני: 6405* או במייל: moked-siyua@justice.gov.il.
לבירור השירותים של משרד הרווחה והביטחון החברתי פנו למוקד הטלפוני שמספרו 118 (שיחת חינם). המוקד נותן מענה 24 שעות ביממה. לכל בקשה לבדיקת זכויות וסיוע לניצולי שואה ניתן לפנות למרכז המידע של הרשות בטלפון 5105*.
יותר מ-1,100 חצו את גיל 100
לפי הרשות לניצולי שואה, בישראל חיים כיום 150,600 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, 94.4% מהם בני יותר מ-80. בשנה האחרונה הלכו לעולמם 15,193 ניצולים וניצולות. גילם הממוצע של ניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות האנטישמיות הוא 85.7. לפי הנתונים, 21% מהם, כ-32 אלף, עברו את גיל 90, ויותר מ-1,100 חצו את גיל 100.
כ-91 אלף מכלל ניצולי השואה (60%) הם נשים. גילן הממוצע עומד על 85.9. בנוסף, 63% מהמוכרים ברשות הם ילידי אירופה. 55,300 (37%) הם ילידי ברית המועצות לשעבר - ומהווים את הקבוצה הגדולה ביותר. 17,100 (11%) ילידי רומניה, 7,800 (5%) ילידי פולין, 4,100 (2.7%) ילידי בולגריה, 2,100 (1.4%) ילידי הונגריה וכ-2,000 נולדו בגרמניה.
עוד עולה כי 37% מהניצולים הם ילידי אסיה וצפון אפריקה. מתוכם, 28,300 ילידי מרוקו ואלג'יריה שסבלו מהתנכלויות על רקע אנטישמי ומהגבלות שונות בתקופת משטר וישי. 16,500 (11%) הם יהודי עיראק שנחשפו לפרעות הפרהוד בבגדד בראשית יוני 1941. כמו כן, 10,200 (7%) הם יוצאי תוניסיה ולוב שסבלו מחוקי הגזע ונשלחו למחנות כפייה ועבודה.
10% מהניצולים עלו לארץ עד סוף שנת 1948, כ-71 אלף (47%) עלו עד סוף שנות ה-50, ויותר משליש (35%) עלו ארצה משנת 1989 בתקופת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר. חיפה היא העיר שבה מתגוררים הכי הרבה ניצולים - 11,200. אחריה ירושלים 9,400, תל אביב 8,000, אשדוד 7,500, נתניה 7,400, באר שבע 6,500 וראשון לציון 6,000.
