בנובמבר אשתקד לוחם האש יהודה לוי פוטר, ננזף בחומרה ונפסל בנסיבות מחמירות לשירות המדינה למשך חמש שנים, לאחר שהורשע בהטרדה מינית של בת שירות לאומי שהתנדבה כמוקדנית בחדר המבצעים בתחנה. עם זאת, בשבוע שעבר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל את פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה והשיב את לוי לשירות, תוך מתיחת ביקורת חסרת תקדים על בית הדין.
בתלונה נגד לוחם האש, שהוגשה בשנת 2018, תואר גם כי שיבש חקירה, בנוסף לביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית נגד המתנדבת. בין היתר נטען שלוי נגע בחזה ושאל "זה אמיתי?". שנתיים לאחר מכן הגישה נציבות שירות המדינה קובלנה נגד לוי בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה בחיפה. המשפט נמשך שלוש שנים, ובסופן בית הדין למשמעת בראשות אורי כהן הרשיע כאמור את לוי בפסק דין שמנה למעלה מ-60 עמודים, והורה על פיטוריו משירות המדינה ופסילתו לעבוד במסגרת שירות המדינה והמשרד לביטחון פנים, שבהן גם לא ישולמו לו קצבאות.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה תחנת כבאות
אילוסטרציה תחנת כבאות
ארכיון
(צילום: עידו ארז)
בית הדין קבע אז שעדותה של המתלוננת הייתה קוהרנטית, סדורה ונתמכה בעדויות אחרות, בעוד שפסק כי עדותו של לוי הייתה "פתלתלה, תמוהה ובלתי מהימנה בעליל". לוי, המיוצג על-ידי עורך הדין אריאל עטרי, הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על פסק הדין, שבו טען כי בית הדין התעלם מכל הטענות המשפטיות שהעלה, ואף מכל הסתירות בעדותה של המתלוננת כפי שהוצגו בסיכומים מטעם ההגנה, כאשר אלה מצדיקות את זיכויו של לוי והשבתו לשירות. בהתאם, בית המשפט המחוזי זיכה את לוי בפסק דין תקדימי מכל העבירות שייחסה לו המתלוננת בעדותה, בנימוק שפסק הדין המשמעתי לא דן בשום טענה שהעלה עטרי בסיכומים מטעם הנאשם.
נשיא בית המשפט המחוזי, השופט רון שפירא, כתב כי "לעומת הליך אזרחי, חובת ההנמקה בהליך פלילי ומשמעתי מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי נגזר בו גורלו של הנאשם על בסיס הראיות בהליך. מובן כי במסגרת חובת ההנמקה, בית המשפט מחויב להתייחס לטענות ההגנה בשאלות המהותיות עבור ההכרעה, בכדי לוודא שזכויות הנאשם נשמרו וכן לאפשר לו להגיש ערעור. אני סבור כי בית הדין לא עמד בחובותיו. אין בהכרעת הדין הצגה של אף שאלה משפטית העומדת להכרעה ואין דיון ישיר באף טענה של ההגנה".
שפירא מתח ביקורת על פסק דינו של בית הדין למשמעת בצורה חסרת תקדים, וציין כי "מדובר בסקירה שטחית של תוכן העדויות, ללא דיון משפטי בטענות הצדדים בנוגע לסתירות בין העדויות ובמשמעות הראיות". שפירא המחיש את הכשלים בפסק הדין באי-הדיון בעובדה שלאחר שהמתלוננת הוטרדה, לטענתה, היא ביקשה מלוי שייקח אותה לסיבוב על הכבאית - כי משעמם לה.
עוד ציין שפירא כי התביעה הסכימה שהמתלוננת ביקשה זאת מלוי, בסתירה לעדותה, שבה הכחישה זאת. בית המשפט המחוזי אף קיבל את טענת עו"ד עטרי וקבע כי בית הדין נמנע מדיון בסתירות בעדות המתלוננת על בסיס "יישום שגוי של ההלכה" של בית המשפט העליון, מאחר שפרשנות שגויה זו "מובילה למצב שבו אין לנאשם כל אפשרות ממשית לטעון לחפותו באמצעות תקיפת עדותו של המתלונן". שפירא סיכם כי "מוטב היה שהכרעת הדין לא תהיה לוקה בפגמים אלו".
עו"ד אריאל עטרי  המייצג את חוסיין עותמאן הנאשם העיקריעו"ד אריאל עטרי
עם זאת, שפירא קבע כי נפל פגם בכך שלוי נגע בזרועה של המתלוננת במהלך שיחתם, והעיר הערות בנוגע לתמונתה בבגד ים, ששימשה שומר מסך במכשיר הטלפון שלה, באופן הראוי לנזיפה. כמו כן, זיכה בית המשפט את לוי מהעבירה של שיבוש חקירה, בשל שיחה שקיים עם עד לאירוע, וקיבל את טענת עו"ד עטרי שלפיה המתלוננת ניהלה שיחה זהה עם אותו עד, וכי אי-העמדתה לדין בגין אותו מעשה באה בגדר אכיפה בררנית.
לקראת סיום פסק דינו התייחס הנשיא שפירא לטענה חריגה שהעלה סנגורו של לוי בדבר השיקולים הפוליטיים שהובילו להעמדתו לדין. לאחר ששיתף לוי הודעה נגד נציבות שירותי הכיבוי, הוא "זומן לשיחה שבה הובהר לו שהתנהגותו אינה מוצאת חן בעיני הנציבות, וכי המשך עבודתו בסכנה". מיד לאחר מכן, שנתיים לאחר הגשת התלונה נגדו, הוגשה הקובלנה נגד לוי לבית הדין. שפירא ציין כי "בית המשפט לא קיבל הסבר אחר מטעם המשיבה, ובנסיבות אלה עיתוי ההגשה מעורר חשד וגורם לתחושה של אי נוחות, ועלול לגרום לפגיעה באמון המשרתים בארגון ובאמון הציבור במערכת האכיפה".